{שיעור אמונה 096 – וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם}

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם

כט תשרי תשפ"ד

שיחה לפני קידוש, שבת בראשית

הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁהַקְּרִיאָה מְעוֹרֶרֶת הַזְּמַן, כַּמּוּבָא רַבּוֹת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (דֶּרֶךְ ה' ד, ז; שְׁלָ"ה פְּסָחִים; בּוֹצִינָא דִּנְהוֹרָא, בְּרָכוֹת; יֹשֶׁר־דִּבְרֵי־אֱמֶת, אוֹת נג וְעוֹד), הַיְנוּ כְּשֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה אֵיזֶה עִנְיָן מִתְעוֹרֵר הָעִנְיָן הַלָּז, כְּגוֹן אִם בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ קוֹרְאִים אֵיזֶה חַג אוֹ מוֹעֵד, מִתְעוֹרֶרֶת קְדֻשַּׁת הַמּוֹעֵד הַהוּא, וְאוֹר הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה, בִּזְמַן הַקְּרִיאָה שׁוּב, וְיֵשׁ אוֹר גָּדוֹל מֵאוֹתוֹ מוֹעֵד אוֹ עִנְיָן, וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, אָנוּ קוֹרְאִים אֶת הַקִּדּוּשׁ בְּתוֹךְ הַפָּרָשָׁה, וְגַם הַזְּמַן הוּא זְמַן שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ הֶאָרָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, וּבְעֶצֶם, כָּל שַׁבָּת הִיא שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, וְהַקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאוֹר שֶׁל הַזְּמַן וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁעִמּוֹ.

מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי אוֹמֵר אֶת הַקִּדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת בְּכַוָּנַת הַלֵּב – מְכַפְּרִים לוֹ עַל כָּל חֲטָאָיו, וְהוּא עֵת נוֹרָאָה מְאֹד לְהִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין אוֹמְרִים קִדּוּשׁ כְּדֵי לִפְטֹר הָאִסּוּר שֶׁל אִי אֲכִילָה קֹדֶם קִדּוּשׁ, וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ רוֹצִים לֶאֱכֹל – אָנוּ מְקַדְּשִׁים מִקֹּדֶם, אֶלָּא כָּל הַסְּעֻדָּה, סְעֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא, הִיא סְעֻדַּת הוֹדָיָה וְשִׂמְחָה עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, סְעוּדְּתָא דִּמְהֵימָנוּתָא קַדִּישָׁא.

אִם נִתְבּוֹנֵן בְּמַהוּת מִצְוַת קִדּוּשׁ, נִתְעוֹרֵר לְשִׂמְחָה עֲצוּמָה עַל כָּךְ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וּלְהֵעָשׂוֹת שֻׁתָּפִים עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, וְשֻׁתָּף מַה שֶּׁעָשָׂה – עָשָׂה, וְעַל כֵּן הָיוּ צַדִּיקִים, שֶׁהָיוּ מַזְכִּירִים לִפְנֵיהֶם זִכָּרוֹן יְשׁוּעָה לִפְקִידָה לְטוֹבָה דַּוְקָא קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ, כִּי אָז אָנוּ נַעֲשִׂים שֻׁתָּפִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְגֹדֶל הַכֹּחַ שֶׁל יְהוּדִי אָז – אֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, כִּי הַשֻּׁתָּפוּת הַזּוֹ הִיא הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶּׁמִּתְגַּלֶּה אָז, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עִנְיַן רָצוֹן בְּהֶדְגֵּשׁ בְּנֻסַּח הַקִּדּוּשׁ – כִּי רָצָה בְּנוֹ!

כָּל הַיַּהֲדוּת בְּנוּיָה עַל הַצִּיר שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם הַמְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, וְכָל הַטֶּבַע מְשֻׁעְבָּד תַּחְתָּיו, שֶׁעַל כֵּן הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת וּבְשִׁדּוּד הַטֶּבַע, וְהַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הִיא מְקוֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ מְעִידִים בְּשַׁבָּת כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם נוֹבַעַת כָּל יַהֲדוּתֵנוּ, וּמְקוֹר חִיּוּתֵנוּ בֶּאֱמוּנָה וּבִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְעַל כֵּן, יִשְׂרָאֵל בְּנֵי נְבִיאִים הֵם, וְהִנֵּה כָּעֵת אֲשֶׁר עֵת צָרָה וְצוּקָה לְיַעֲקֹב, עֵשָׂו יְהוּדִים טוֹבִים יוזמה קְדוֹשָׁה שֶׁכָּל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל יְהַדְּרוּ בְּמִצְוַת קִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן, כִּי בָּזֶה תְּלוּיָה כָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, הַמַּאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְרָצָה בְּנוֹ שנשבות כָּמוֹהוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְאָנוּ מְקַדְּשִׁים עַל זֶה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָנוּ מְתַקְּנִים בְּכָךְ אֶת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁחָטָא בְּחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁלְּחַד מַאן דְּאָמַר גֶפֶן הָיָה (בְּרָכוֹת מ' ע"א), כִּי בְּכָל פְּגַם וְחֵטְא יֵשׁ נְקֻדָּה שֶׁל שִׁכְחַת הַבּוֹרֵא, וְכָעֵת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים זִכָּרוֹן לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, אָנוּ זוֹכִים לְהַזְכִּיר אֶת הַשִּׁכְחָה הַזּוֹ, וְעַל כֵּן מְכַפְּרִים לְאָדָם הָאוֹמֵר קִדּוּשׁ כָּרָאוּי – מִכָּל עֲוֹנוֹתָיו, כִּי הוּא זוֹכֶה לָשׁוּב עַל חֵטְא הַכְּפִירָה בְּהִתְגַּבְּרוּת הַמּוֹחִין בֶּאֱמוּנָה וְדַעַת.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹמֵר יְהוּדִי "וַיְכֻלּוּ" בְּלֵיל שַׁבָּת, פַּעַם אַחַת בְּעֵת תְּפִלַּת הַלַּחַשׁ שֶׁל עַרְבִית לֵיל שַׁבָּת, שֶׁאָז אָנוּ אוֹמְרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת נִמְרֶצֶת בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה – וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר מְסַיְּמִים הַתְּפִלָּה, הַחַזָּן וְכָל הַקָּהָל אוֹמְרִים שׁוּב: וַיְכֻלּוּ, וְאָז עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וְאוֹמְרִים כְּעֵדוּת שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִים יַחַד אֶת דְּבַר הָעֵדוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, וְאַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד מְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס בְּבֵיתוֹ, וְאוֹמֵר שׁוּב וַיְכֻלּוּ בְּמַעֲמַד כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֵלּוּ, נִרְאֶה לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ הָאָדָם לַחְקוֹק אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. תְּפִלַּת הַלַּחַשׁ עִנְיָנָהּ רִכּוּז וּמַחְשָׁבָה, עַד שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים קוֹל כְּלָל, כִּי אִם הִתְיַחֲדוּת הַנִּבְרָא בַּבּוֹרֵא בְּיִחוּד שָׁלֵם, וְאַחַר כָּךְ פּוֹצְחִים וּמְתַקְּנִים אֶת הַדִּבּוּר בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, וְאָנוּ אוֹמְרִים בְּיַחַד כָּל הַקּוֹמָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֶת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ אָנוּ עוֹשִׂים זֹאת לְמַעֲשֶׂה, כִּי אָנוּ עוֹשִׂים עוּבְדָא וְלוֹקְחִים הַיַּיִן, וּמְרַמְּזִים, שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה – עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, כֻּלָּם מְשֻׁעְבָּדִים וְנִכְנָעִים תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הַיָּחִיד וְהַמְּיֻחָד שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם.

עֲבוֹדָה זוֹ, שֶׁהִיא עֲבוֹדַת הַיְּהוּדִי כָּל יְמֵי חַיָּיו – זוֹכֶה לָהּ כָּל אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת וּמְקַדְּשִׁים אוֹתָהּ, עֲבוֹדָה זוֹ – שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, תִּהְיֶה מַחֲשָׁבָה שֶׁל אֱמוּנָה, וְכָל דִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִהְיֶה דִּבּוּר שֶׁל אֱמוּנָה, וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ – לֹא יופרדו מִן הָאֱמוּנָה, וְתָמִיד יְחַשֵּׁב אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁיִּהְיוּ מַתְאִימִים לְמוּל הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, וְדַיְקָא בְּעֵת הִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבּוֹ נַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה שֶׁל "שְׁבִיתָה", שֶׁעִנְיְנֵי הָעוֹלָם לֹא יִהְיוּ נִפְעָלִים עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה דַּיְקָא, כִּי אָז שׁוֹכְחִים שֶׁאֵין הַמַּעֲשֶׂה וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת מְבִיאִים אֶת הַתּוֹצָאָה כִּי אִם דְּבַר ה' אֲשֶׁר נִסְתָּר בְּכָל מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, דַּוְקָא אָז אָנוּ מַחְדִּירִים לְעַצְמֵנוּ בְּכָל הַמַּחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְהוּא זֶה אֲשֶׁר בָּרָא בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים אֶת הָעוֹלָם, וּבוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת. הַיְנוּ שֶׁגַּם הָעֲשִׂיָּה הִיא מַמָּשׁ הוּא יִתְבָּרַךְ, וְכָעֵת הִכְתִּיב מְנוּחָה לְעַצְמוֹ, וְיָצַר בָּעוֹלָם אֶת עִנְיַן הַשְּׁבִיתָה, שֶׁהִיא הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית בְּיָחִיד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

וּכְפִי שֶׁיְּדוּעִים דִּבְרֵי הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשֻּׁתָּפוּת הַזּוֹ, יֵשׁ לָהּ הַצְּדָקָה בְּכָךְ, שֶׁאָכֵן, אִם לֹא הָיוּ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת בָּעוֹלָם – לֹא הָיָה עוֹלָם, וְנִמְצָא שֶׁהַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ דִּבּוּר בָּעוֹלָם, וְזֶהוּ דָּבָר נִפְלָא מְאֹד, שֶׁאֶת זֹאת רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עִנְיַן רָצוֹן, וְרָצָה בָּנוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ, כְּדֵי לְהָבִין שֶׁהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא בָּנוּ, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר בָּעוֹלָם, וּבִזְכוּת הַקִּדּוּשׁ – נִזְכֶּה לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט.