{שיעור אמונה 100 – הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה}

הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה

א' דראש חודש חשון תשפ"ד

בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, דּוֹרֵשׁ עַל הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית ח, ח): "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה", בְּגָלוּת אֱדוֹם. "וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד" – דְּעַד הַיּוֹם לֹא חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא הֵעִירָה רוּחָהּ. דְּאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, אִלְמָלֵי חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה לֹא נִשְׁתַּיְירָה בַּגָּלוּת יוֹמָא חַד (אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זְמַן וְקֵץ, וְנִתְעוֹרְרָה תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה, וְגָלוּת הָאַחֲרוֹן – אֵין לוֹ קֵץ וּזְמָן, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (דְּבָרִים ל, ד): "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ". וּכְתִיב, (שָׁם): "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ".

אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, הֵיאַךְ יְהֵא דָא לְהִתְעוֹרְרָא כּוֹלְהוֹן כַּחֲדָא (איך יהיה זה שכולם יתעוררו כאחד) בִּתְשׁוּבָה, מַאן דַּהֲוֵי בְּסָיְיפֵי שְׁמַיָא, וּמַאן דְּהוּא בְּסָיְיפֵי אַרְעָא, הֵיךְ יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא לְמֶעְבַּד תְּשׁוּבָה (הרי מי שנמצא בקץ השמים ומי שנמצא בסוף הארץ – איך יתחברו כאחד לעשות תשובה?). אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, חַיֶּיךָ, דְּאִי יַחְזְרוּן בִּתְשׁוּבָה רֵישֵׁי כְּנִישְׁתָּא, אוֹ חָדָא כְּנִישְׁתָּא, בִּזְכוּתָם יִתְכְּנֵשׁ כָּל גָּלוּתָא, דְּקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא אִיסְתְּכֵי תְּדִירָא, אֵימָתַי יַחְזְרוּן, וְיַעֲבֵד לְהוֹן טָבָא (שאם יחזרו בתשובה ראשי הקהל, או קהל אחד, בזכותם תתקהל כל הגלות, ויעשה להם טוב), דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ל, יח): "וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם". מְחַכֶּה תָּמִיד אֵימָתַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה.

בְּיָמֵינוּ, יֵשׁ בּוּשָׁה לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, כָּל אֶחָד שֶׁכָּעֵת מְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה נִתְפַּס בְּעֵינֵי הַהֲמוֹנִים כְּאֶחָד שֶׁרוֹקֵד עַל הַדָּם, וּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן הַהֲרוּגִים, זוֹ דַּעַת עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁאֵינָם מְבִינִים, שֶׁאִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּזוֹ לְסַיֵּם אֶת כָּל הַצָּרוֹת, וְאֵין מְעוֹרְרִים עַל זֶה – הֲרֵי זוֹ אַכְזָרִיּוּת, הֵן אֱמֶת, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁל הַזּוּלַת, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִבְדּוֹק בְּעַצְמוֹ, וְרַק בְּעַצְמוֹ, וְאִם רוֹצֶה לְשַׁתֵּף אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עָלָיו לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, בְּלִי שׁוּם קִטְרוּגִים, כִּי מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ.

אֶלָּא עִקַּר הַדִּבּוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשִּׁיבָה הַמֻּחְלֶטֶת אֶל הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהַפְסִיק לִפְסֹחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִיפִים, וְהָאֱמֶת, שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים אַנְשֵׁי הָעוֹלָם בְּנוֹגֵעַ לִמְאֹרָעוֹת וּלְמִלְחָמוֹת וְכוּ', הֵם בִּטּוּיִים שֶׁל הַנְּשָׁמָה הָרוֹצֶה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ, וְהִיא שׁוֹמַעַת כְּרוּזִין עִלָּאִין, דַּוְקָא עַל יְדֵי הַהֹלֵךְ רוּחַ הַמְּנַשֵּׁב בַּחוּצוֹת, כִּי גַּם אֵלּוּ הֵם רְמָזִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כָּל אֶחָד שֶׁרוֹתֵחַ עַל הַמַּצָּב, הוּא מִיָּד מַפְלִיט מִפִּיו דִּבּוּרִים, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרוֹת כָּעֵת, וְצָרִיךְ לְנַצֵּחַ כָּעֵת, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן כְּבָר וְכוּ' וְכוּ', אוֹתָם דִּבּוּרִים אָנוּ צְרִיכִים לְהַפְנוֹת כְּלַפֵּי עַצְמֵנוּ, שֶׁאִם אָנוּ נִמְצָאִים בְּמַצָּב כָּזֶה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל כָּךְ, הַאִם לֶאֱטֹם אָזְנַיִם בְּעֵת כָּזוֹ, הִיא אֵינָהּ עִוּוּת שֶׁל טִפְּשׁוּת וְאֹטֵם לֶב?

עַם ה' חִזְקוּ וְנִתְחַזְּקָה! עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁיָּצָאנוּ מֵהֶם, כִּי אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, וּבִשְׁבִיל יָחִיד שֶׁשָּׁב מוֹחֲלִין לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אִם אָנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ בְּמַצַּב כָּזֶה, וְאָנוּ רוֹאִים בְּיֵאוּשׁ אֵיךְ שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, אָז אָנוּ מְנַסִּים דַּרְכֵּנוּ גַּם בְּקַטְנּוּת, אָנוּ עוֹשִׂים קְצָת יוֹתֵר וְכוּ', אֲבָל עִקַּר הָעִנְיָן שֶׁנְּשַׁנֶּה אֶת כָּל הַמַּהֲלָךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁהָיָה לָנוּ עַד הַיּוֹם, שֶׁפָּשׁוּט נִהְיֶה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן, וְהָעִקָּר הוּא בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדּוּת שֶׁל בְּנֵי כְּנִישְׁתָא חֲדָא, שֶׁזֶּה מַסְפִּיק לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל כְּלָלִיּוּת הַיִּשּׁוּב, וּלְהִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה.

כָּל אֶחָד שֶׁאֵי פַּעַם נָגַע בַּיָּדִית שֶׁל הַיַּהֲדוּת, אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא, מֵבִין, כִּי גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה הִיא כְּשֶׁיִּהְיֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, וּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ מְכוֹנֶנֶת בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר ה', אֵין הַגְּאֻלָּה שֶׁלָּנוּ תְּלוּיָה רַק בְּמַחַץ עַל הָאוֹיְבִים, הַהֵפֶךְ, זֶה בִּטּוּי אֻמְלַל לְמַצָּבֵנוּ בַּגָּלוּת, שֶׁבִּמְקוֹם לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַתָּמִיד לִפְנֵי ה', וְהָאוֹר שֶׁלּוֹ בּוֹקֵעַ בְּכָל הָעוֹלָם, עַד כִּי יֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, בִּמְקוֹם זֶה, אָנוּ נְתוּנִים לְחַסְדָּם שֶׁל כְּלֵי נֶשֶׁק, כָּאֵלּוּ בַּר יִשְׂרָאֵל נוֹלָד בִּשְׁבִיל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, לָכֵן גַּם כָּעֵת, שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַל הַהַצָּלָה מֵהָאוֹיְבִים הַמְרַצְּחִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים, יִמַּח שְׁמָם וְשֵׁם זִכְרָם – גַּם כָּעֵת, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי שֹׁרֶשׁ הַגָּלוּת, הוּא הֶעְדֵּר כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַחִסָּרוֹן בִּתְשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ הַשְּׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הָא בְּהָא תַּלְיָא, הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ, בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, שֶׁלֹּא לָתֵת יָד וְרֶגֶל לְשֵׁמֶץ כָּלְשֶׁהוּ הַשַּׁיָּךְ לְעִנְיָן פֵּרוּד וּמַחְלֹקֶת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, גַּם אִם מִתְכַּוְּנִים לְמַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶפְשָׁר לַחֲלֹק כְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא כְּדַרְכָּם שֶׁל גּוֹיִים אַלִּימִים, שֶׁשּׁוֹכְחִים מִי מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, הַבֵּי כְּנִישְׁתָא חֲדָא, הִיא קְהִלָּה מְאֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ רַעְיוֹן שֶׁל אֱמוּנָה, אֲנָשִׁים שֶׁשָּׂמִים בַּצַּד דֵּעוֹת לֹא חֲשׁוּבוֹת, לְעֻמַּת הַדֵּעָה הָאַחַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים וְשֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר אֵלָיו, לַהֲדֹף מֵהַמֶּרְחָב כָּל מִינֵי דִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירָה וְהַעֲלָמַת עַיִן מֵהַמַּשְׁגִּיחַ הַיָּחִיד, וְלוֹמַר, כָּל אֶחָד, שֶׁבִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב לִרְאוֹת וּלְתַקֵּן בְּתִקּוּן הָעוֹלָם. וְהַכֹּל תָּלוּי כְּפִי שֶׁיַּחְשִׁיב אֶת הָעֲבוֹדָה הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ – עֲבוֹדַת יָחִיד, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הָעִנְיָן, כִּי אָכֵן עֲבוֹדַת כָּל יָחִיד, הִיא שֵׁם אֱלֹקֵינוּ אֲשֶׁר נַזְכִּיר וְנִנָּצֵל, וּבְיוֹדְעֵנוּ, שֶׁרַק זוֹ הַהַצָּלָה שֶׁלָּנוּ, נָשׁוּב אֵלָיו וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ.

תִּקּוּן הָעוֹלָם, הוּא תִּקּוּן הָעוֹלָם קָטָן שֶׁל כָּל יָחִיד, אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה פּוֹעֵל בִּתְשׁוּבָתוֹ הַנִּפְלָאָה, הָיָה עוֹסֵק בָּזֶה בְּאוֹתָהּ חֲרָדָה שֶׁעוֹסְקִים הַלּוֹחְמִים בְּעֵת מִלְחַמְתָּם, כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לָנוּ שֶׁרַק בָּזֶה תָּלוּי סִיּוּם הַגָּלוּת… אָז כַּמָּה טִפְּשִׁים צָרִיךְ לִהְיוֹת לְהִתְעַלֵּם מִזֶּה?