{שיעור אמונה 102 – מַבּוּל שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם}

מַבּוּל שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם

א' חשון תשפ"ד

 

הַמִּתְבּוֹנֵן בְּפָרָשַׁת נֹחַ רוֹאֶה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁאָדָם יָחִיד יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל דֵּעוֹת וְרוּחוֹת הָעוֹלָם וּלְהִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַתֵּבָה שֶׁל אֱלֹקוּת, וּדְבֵקוּת אֲמִתִּית בְּאֵל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁזֶּה הָיָה אֵצֶל נֹחַ, כָּךְ זֶה אֵצֶל כָּל יָחִיד וְיָחִיד, מִיְּמוֹת עוֹלָם עַד עֵת בּוֹא דְבָרוֹ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נוֹחֵת מִמְּרוֹם מְקוֹם מַחֲצַבְתּוֹ אֶל עוֹלָם מוּזָר שֶׁל הסחות וּפִתּוּיִים שֶׁל הֵפֶךְ כָּל הָעִנְיָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְמַקֵּד בּוֹ, וְהַבִּלְבּוּל כָּל כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁהוּא עִוֵּר מִלִּרְאוֹת זֹאת, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַמְּצִיאוּת הַכּוֹזֶבֶת שֶׁל הָעוֹלָם הַחוֹלֵף וּמַזְנִיחַ אֶת חוֹבוֹתָיו לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, שֶׁזֶּה דָּבָר מוּזָר בְּיוֹתֵר, כִּי "עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ" (אִיּוֹב ב, ד), וְאִם אָדָם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – עָלָיו לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.

בַּמְאוֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים כָּעֵת, אָנוּ עוֹמְדִים בִּפְנֵי מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה, מִצַּד אֶחָד, הַלֵּב הַטִּבְעִי, חוֹשֵׁק לָדַעַת חֲדָשׁוֹת, הַחֲדָשׁוֹת הַלָּלוּ נוֹגְעוֹת לוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי, הֵם מְדַבְּרִים עַל קִיּוּמוֹ וְחִיּוּתוֹ, הַחֲרָדָה הַטִּבְעִית הַקִּיּוּמִית מִתְלַוָּה לָזֶה, וְהוּא מֻכְרָח עַל פִּי שֵׂכֶל לְהִתְעַדְכֵּן וְכוּ', אֶלָּא שֶׁמִּצַּד אֶחָד הוּא תּוֹהֶה וְאוֹמֵר, הֲלוֹא רָאִיתִי אִם לֹא שָׁמַעְתִּי, כִּי אֵין הַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּעֵת מְתִיחַת הַדִּין שָׁוָה כְּלוּם, עָפָר וָאֵפֶר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם רָאוּ, כִּי אֵין שׁוֹטֶה שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה הָיָה מֵהִתְרַשְּׁלוּת וּמֵאִי יְדִיעָה וְכוּ', כִּי הַכֹּל רוֹאִים שֶׁה' בְּעַצְמוֹ סִמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, וְעִם כָּל זֹאת, בְּוַדַּאי מֻטֶּלֶת חוֹבַת הַצָּלָה כָּעֵת, וְאִם נִפְנֶה שׁוּב אֶל הַמְּצִיאוּת הַטִּבְעִית, הֲרֵי שֶׁאָנוּ שׁוּב נִמְשָׁכִים אֶל הַסַּכָּנָה, וּבִפְרָט נָקְעָה הַנֶּפֶשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת מַנְהִיגֵי הַמִּלְחָמָה לֹא מְסֻגָּלִים לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם מִפִּיהֶם, אַף שֶׁכָּל הָעָם הַקָּדוֹשׁ צוֹרֵחַ אֱמוּנָה מִמַּעַמְקֵי לבותיו, אֶלָּא שֶׁהָאֲטִימוּת הַזּוֹ עוֹשָׂה חֻרְבָּן גַּם בְּנַפְשֵׁנוּ, וְזֶה מַבּוּל כִּפְשׁוּטוֹ, בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְקַטְנוּת הַמּוֹחִין, וְעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְעַצְמֵנוּ סֵדֶר אֱמוּנָה קָבוּעַ, לְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בַּלֵּב, כִּי לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, גַּם אִם הוּא מֻכְרָח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ, כִּי אִם בִּדְבַר הֲוָיָ"ה, וְאִם תִּרְצוּ, זוֹ הַסִּבָּה הַיְּחִידָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְהַצָּלָה גְּמוּרָה מִכָּל אוֹיְבָיו.

הַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא יִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁאָדָם יֵשֵׁב עִם עַצְמוֹ, בַּשֶּׁקֶט הֲכִי שָׁקֵט, וְיַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וִידַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִיגַלֶּה לוֹ אֶת רִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים, וְאֶת רְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבָר כְּבוֹד שָׁמַיִם, וְלֹא נִצְטָרֵךְ לְהַכִּיר אוֹתוֹ מִתּוֹךְ דַּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן, וְלִהְיוֹת עֲסוּקִים בְּהַצָּלָה הַגַּשְׁמִית וְנִהְיֶה פְּנוּיִים לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבְהַשְׁקֵט, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכִינוּ, אָנוּ נִמְצָאִים בְּתוֹךְ צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא צָרַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁרוֹצִים לְהַגְבִּיר בָּנוּ אֶת הַכֹּחַ שֶׁל הַטֶּבַע, לְעֻמַּת הַכֹּחַ הָאֲמִתִּי הַשּׁוֹלֵט בַּטֶּבַע, וְאִם אָדָם זוֹכֶה לְבָרֵר לְעַצְמוֹ זֹאת עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ, לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַמּוֹשִׁיעַ הַיָּחִיד, וְחַיִּים בִּרְצוֹנוֹ.

אֵלּוּ חַיִּים אָנוּ מְבַקְשִׁים לִחְיוֹת בָּעוֹלָם? אָנוּ רוֹצִים לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, כִּי הֲלוֹא זֶה עַתָּה זָעַקְנוּ בִּמְלֹא פֶּה – לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים, לְמַעַנְךָ מַמָּשׁ, אֶת הַחַיִּים הָאֵלּוּ אָנוּ רוֹצִים, וְגַם כְּשֶׁהַחַיִּים מַתְחִילִים לִהְיוֹת מְבֻלְבָּלִים, אֵין אָנוּ זוֹנְחִים אֶת פְּנִימִיּוּת הַשְּׁאִיפָה לְחַיֵּי טֹהַר שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, אֵיךְ יְכוֹלִים שׂוֹנְאִים אֲרוּרִים שֶׁכָּל חִיּוּתָם הוּא מֵהַכְרָתַת זֶרַע יִשְׂרָאֵל, גַּם בִּמְחִיר דָּמִים מְשֻׁגָּע וּמְטֹרָף שֶׁהֵם מְמִיטִים בְּמוֹ יְדֵיהֶם עַל יַלְדֵיהֶם וּנְשׁוֹתֵיהֶם וְעַצְמָם, לְלֹא גְּבוּל וּלְלֹא הִגָּיוֹן כָּל שֶׁהוּא… אֶת הַטֵּרוּף הַזֶּה הֶרְאָה ה' לְעֵינֵינוּ, כִּי מִגֹּדֶל כֹּחַ הַמּוֹנֵעַ רוֹאִים אֶת כֹּחַ הַנֶּחְשָׁק, אֶת קְדֻשַּׁת נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה מְטֹרֶפֶת בְּדִיּוּק כְּמוֹ זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ תַּאֲוָה אֵלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ, וְעַל תְּשׁוּקָה לֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת, וּכְדֵי שֶׁנָּבִין אֶת גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ אֶל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה רוֹאִים דְּבָרִים מִבַּעַד לְהַסְתָּרָה שֶׁלָּהֶם, אִם רוֹאִים חַיּוֹת טוֹרְפוֹת בְּאֵשׁ שָׂטָן נוֹרָאִית, אָנוּ מְבִינִים שֶׁהָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא לְעֻמַּת זֶה אֲיוּמָה וְנוֹרָאָה מְאֹד, וְעָלִינוּ לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחָהּ, שֶׁבָּזֶה אָנוּ נוֹתְנִים כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא.

רַבֵּנוּ אוֹמֵר, שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים בְּכֹחַ, זוֹכִים לְהַגְבִּיר אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, תּוֹרָה בְּכֹחַ, הִיא פָּשׁוּט לִלְמֹד עִם כָּל הַכֹּחַ, בְּכָל מִינֵי דַּרְכֵי לִמּוּד צְרִיכִים אֶת הַכֹּחַ שֶׁלְּךָ, אֶת כָּל הַכֹּחַ, אֶת כָּל הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ, אֶת כָּל הַכֵּנוּת שֶׁלְּךָ, אֶת כָּל הַנְּכוֹנוּת שֶׁלְּךָ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַתּוֹרָה הָאֲהוּבָה עָלֶיךָ מִכָּל, זוֹ הִיא הַכְנָעַת הָאוֹיְבִים, לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחַת הֶחָכָם הַדּוֹרֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁמֵּבִיא רַבֵּנוּ לְהַלָּן בַּסֵּפֶר, וְכָל זֶה הוּא בַּעֲבוֹדַת כָּל יָחִיד, לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחַ הַמַּלְכוּת אֱמוּנָה בְּלִבּוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ הֵם בְּסוֹד בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת רַק חַיִּים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּיָדְךָ הָרְחִימָאִיּוֹת, בַּחֲסִידוּת וְאַהֲבָה מֻפְלֶגֶת שֶׁבֵּינִי לְבֵינוֹ, וְעַל הַחַיִּים הָאֵלּוּ אֵין הָאוֹיְבִים יְכוֹלִים לִשְׁלוֹט, כִּי הֵם חַיִּים חַיִּים גּוּפָנִיִּים וְגַם הַיִּעוּד הָרוּחָנִי דלעתיד שֶׁלָּהֶם כָּרוּךְ עִם גַּשְׁמִיּוּת בַּהֲמִיּוֹת תַּאֲווֹת הַגּוּף, כִּי אֶת ה' וְאֶת שִׂיחוֹ וְשִׂיגוֹ לֹא יָדָעוּ, הָרְשָׁעִים הַטּוֹרְפִים, וְהָעִקָּר הוּא מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּלֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא מְנֻתָּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בּוֹרֵחַ אֶל הָאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים, אֶל כֹּחַ שֶׁהִכְזִיב וְאֵינוֹ יָכוֹל בִּלְעָדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת חָכְמַת הַתּוֹרָה, אָנוּ זוֹכִים לַדְּבֵקוּת הַזּוֹ, וְזֶה מַשְׁפִּיעַ עַל כָּל הָעוֹלָם, עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיִפְדֵּם מְהֵרָה מֵחֲשֵׁכָה לְאוֹר גָּדוֹל, וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות