{שיעור אמונה 103 – הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה}

הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה

א' חשון תשפ"ד

 

אֱמוּנָה בִּשְׁעַת מַשְׁבֵּר מְגַלָּה, כִּי אֵין הָאֱמוּנָה דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵיזוֹ רְטִיָּה טוֹבָה לְלֵב פָּצוּעַ, לְנַחֵם אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר, עִקַּר בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, מִלְּשׁוֹן אֵמוּן מֻחְלָט וּוַדָּאִי, הוּא כַּאֲשֶׁר נֶאֱלָצִים אָנוּ לַעֲבוֹר בְּחִינָה שֶׁל וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, כְּשֶׁהַכֹּל חָשׁוּךְ בַּלַּיְלָה, וְאֵין רוֹאִים שׁוּם אוֹר, זֶהוּ הַזְּמַן לְהִתְרוֹמֵם לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה שֶׁל אֱמוּנָה, לֹא זֹאת שֶׁהָיְתָה מֻכֶּרֶת לָנוּ מִקֶּדֶם לָכֵן, אֶלָּא מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ לְגַמְרֵי, אֱמוּנָה שֶׁאֵין לַה שַׁיָּכוּת עִם הַנְּמִיכוּת שֶׁלָּנוּ לִרְצוֹת לְהָבִין כָּל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין.

כִּי פְּעָמִים יֵשׁ וְאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֲבָל הִיא מְשֻׁתֶּפֶת עִם אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, וְהוּא מְעָרֵב אוֹתָן הָאֱמוּנוֹת עִם הָאֱמוּנָה הַזַּכָּה בְּבוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, הוּא טוֹעֶה בָּזֶה, כִּי אֵין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה סוֹבֶלֶת אֶת צָרָתָהּ בְּבֵיתָהּ, הִיא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת אֱמוּנָה טְהוֹרָה, בָּרָה וּנְקִיָּה, לְלֹא שׁוּם עֵזֶר זוּלָתָהּ, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ וְלֹא יָחוּשׁ, לֹא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה וְלֹא מוּבָךְ מִשּׁוּם תַּפְנִית בַּעֲלִילַת חַיָּיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת, כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הַכֹּל לְפִי תָּכְנִית מְדֻיֶּקֶת, וְאֵין עַוְלָה לִפְנֵי נוֹרָא עֲלִילָה, "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב, ד).

בְּעֵת שֶׁהַיְדִיעָה מִתְבַּסֶּסֶת עַל אֱמוּנָה בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ, אֲזַי נִבְחָן הָאָדָם אִם הוּא רוֹאֶה אֶת הַוַּדָּאוּת שֶׁל הָאֱמוּנָה גַּם עַתָּה, אִם הוּא שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַחִיּוּת הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ, הוּא דָּבֵק בָּהּ גַּם אִם זֶה נִרְאָה שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת וְהַחִיצוֹנִיּוּת הוּא לֹא 'מַרְוִיחַ' מְאוּמָה, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ קֶשֶׁר שֶׁל אֲהָבִים, וְכִי צָרִיךְ לְהַרְוִיחַ מַשֶּׁהוּ זוּלַת הָאַהֲבָה עַצְמָהּ? כְּמוֹ כֵן הָאוֹהֵב הַנֶּאֱמָן שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, אֲשֶׁר דָּבוּק בֵּאלֹקָיו בִּדְבֵקוּת גְּמוּרָה מְאֹד, הוּא מְחַזֵּר אַחַר הָאַהֲבָה, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁלִּבּוֹ יִהְיֶה בָּטוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כִּי הוּא חוֹלֶה חֹלִי הָאַהֲבָה, וְעַל חֹלִי כָּזֶה אֵין שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת וַחֲקִירוֹת, וְהָאוֹהֵב לֹא יָחוּשׁ מִשּׁוּם דָּבָר, וְאֵין מַשְׁמָעוּת לְשׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא עוֹבֵר זוּלַת מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְמַסַּע חַיָּיו לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱלֹקִים.

כַּאֲשֶׁר אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ עַל מֵי מְנוּחוֹת לְפוּם רִיהֲטָא, צָרִיךְ לְהַעֲמִיק וְלַחְשֹׁב, כִּי הִנֵּה ה' מְטַלְטֵל אֶת הָעוֹלָם שֶׁלִּי בִּשְׁבִיל אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ כְּלָלִי עוֹלָמִי, אַךְ בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּזֶה שִׁעוּר בִּשְׁבִילִי, לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הָאִישִׁית שֶׁלִּי, כִּי הַכְּלָלִיּוּת וְהַפְּרָטִיּוּת הוּא רַק לְעֵינֵינוּ, וְאָנוּ חֲשׁוּבִים בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כִּפְרָט יָחִיד, וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, לָדַעַת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם  כְּלָל, וְזֶה שֶׁזֶּה נִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלִים כָּאֵלּוּ, אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה לְהָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַסֵּבֶל בַּחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם שֶּׁנְּקְשֵׁר אֶת דַּעְתֵּנוּ לִבְחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, וְנָבִין מִכָּל צַעַד בְּתוֹךְ הַצַּעַר אֶת הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמִּי מַמָּשׁ בְּתוֹךְ זֶה, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ זֶה בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים, וְאָז יָאִיר ה' אוֹר גָּדוֹל בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אֲשֶׁר לֹא בָּא אֶלָּא לְהַגְדִּיל אֶת תִּפְאֶרֶת הָאוֹר.

אִם אָנוּ יוֹדְעִים כַּמָּה אָנוּ חֲשׁוּבִים בַּשָּׁמַיִם בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁאוֹפֵף אוֹתָנוּ, הָיָה הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ בִּין רֶגַע לְאוֹר גָּדוֹל וּבָהִיר וְנִפְלָא עַד מְאֹד, כִּי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִים, כִּי אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר הָאֵין סוֹפִי שֶׁיֵּשׁ עַל כָּל פְּרִישׁוּת מֵחֵטְא וְעָוֹן, וְאֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר לְאֵין קֵץ שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אָדָם שֶׁזָּכָה לְקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אֶת גֹּדֶל הָאֹשֶׁר הַבִּלְתִּי נִתְפָּשׂ שֶׁל מִי שֶׁחַי חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל שְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אִם כָּל זֶה הָיָה בָּרוּר מַמָּשׁ כְּחַיָּיו, הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל, וְעִקָּר הַנִּסָּיוֹן מֵחֲמַת שֶׁהַכֹּל בָּא בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה וּשְׁכָחָהּ, שֶׁאָדָם לֹא יָכוֹל לְהִתְרַכֵּז בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל הֲבָנָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

לָכֵן כַּאֲשֶׁר נִכְפָּה עָלֵינוּ זְמַנִּים קָשִׁים וַחֲשׁוּכִים, הֲרֵי שֶׁקָּבַע הַבּוֹרֵא בִּשְׁבִילִי מַסְלוּל יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַיָּחִיד גַּם בְּשָׁעָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וְאִם אֶת זֶה רוֹצִים לָתֶת לִי כְּמַתָּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, אָסוּר לִי לִהְיוֹת מְבָעֵט בְּיִסּוּרִים אֵלּוּ, כִּי הֵם אֵלּוּ הַמַּקְרִיבִים אוֹתָנוּ אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

יֵשׁ בְּיָדֵינוּ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים עִם הַחְדָּרַת יְדִיעָה זוֹ, שֶׁתַּעֲמֹד לָנוּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, כַּאֲשֶׁר נַעֲמֹד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן קָשֶׁה וּמָר, נוּכַל לְהַצִּיץ לְתוֹךְ גְּוִילֵי הַתּוֹרָה הַכְּתוּבִים בְּלִבֵּנוּ מִתּוֹךְ יְדִיעָתֵנוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּפִי שֶׁגִּלָּה לָנוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, שֶׁעָלֶיהָ לִהְיוֹת חֵלֶק מֵחַיֵּינוּ מַמָּשׁ, בְּלִי לְהַשְׁאִיר פִּנָּה אַחַת בָּעוֹלָם הָאִישִׁי, שֶׁאֵינוֹ מָלֵא מֵאֱמוּנָה וּדְבֵקוּת וְהִמָּשְׁכוּת אַחַר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן.

נִרְאֶה, שֶׁקֹּדֶם שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לָזֶה, עָלָיו לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַנֹּעַם הָאֲמִתִּי שָׁרוּי בְּדֶרֶךְ וּבַמַּהֲלַךְ הַזֶּה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לְבוֹרֵא הַכֹּל, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לְאָדָם הוּא חִסָּרוֹן שֶׁיָּכוֹל לְהִתְמַלְּאוֹת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם הָאָדָם הָיָה מַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ בִּמְלֹא עֻזּוֹ אַחַר הָאֱמֶת הַזּוֹ, הָיָה כָּל חֶסְרוֹנוֹ מְמֻלָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.

וּבִכְלָל זֶה, כַּאֲשֶׁר מַרְגִּישִׁים שֶׁאֵין נֹחַ הַמַּצָּב הַכְּלָלִי, וְעוֹשֶׂה מֹרֶךְ בַּלְּבָבוֹת, וּדְאָגָה בְּלֶב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי דַּיְקָא מִתּוֹךְ הַ"פַּרְעֹה הִקְרִיב", שֶׁהִקְרִיב לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה, זוֹכִים לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נִצּוֹלִים מִכָּל רַע, וּבִפְרָט מִצָּרַת הַהִתְרַחֲקוּת מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות