{שיעור אמונה 104 – וּמַה הַשַּׁלְשֶׁלֶת? יִרְאַת ה'!}

וּמַה הַשַּׁלְשֶׁלֶת? יִרְאַת ה'!

ב' חשון תשפ"ד

רָאוּי לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָדַעַת אֶת שֹׁרֶשׁ שִׂנְאָתָם הָאֲיֻּמָה, כִּי מֵחֲמַת עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עָלֵינוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם אֻמָּה שְׁפֵלָה, וְכֹה כָּתַב הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְעַמֵּנוּ, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל הָרַמְבַּ"ם זי"ע, בְּסוֹף אִגֶּרֶת תֵּימָן, וְהַדְּבָרִים מְאַלְּפִים וּמְעוֹרְרִים אֶת תְּשׂוּמֶת הַלֵּב לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּעֵינֵינוּ בְּדוֹרֵנוּ, וְעָם זֹאת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מְצַחְצְחִים חֲרָבוֹת כְּנֶגֶד עַמּוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וּמְנַסִּים לִפְגֹעַ בְּאַהֲבָתוֹ הַיְּחִידָה, וְזוֹ לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ:

'וְאַתֶּם אַחֵינוּ יָדוּעַ לָכֶם שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִפִּילָנוּ בְּמַהֲמֹרוֹת עֲוֹנוֹתֵינוּ בְּתוֹךְ אֻמָּה זוֹ שֶׁהִיא אֻמַּת יִשְׁמָעֵאל שֶׁרָעָתָם חֲזָקָה עָלֵינוּ וְהֵם מִתְחַכְּמִים לְהָרַע וְלִמְאֹס אוֹתָנוּ כְּמוֹ שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ יִתְבָּרַךְ "וְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים" וְשֶׁלֹּא תַּעֲמֹד עַל יִשְׂרָאֵל אֻמָּה יוֹתֵר אוֹיֶבֶת מִמֶּנָּה וְלֹא אֻמָּה שֶׁהָרָעָה בְּתַכְלִית הָרָעָה לְדַלְדֵּל אוֹתָנוּ וּלְהַקְטִין אוֹתָנוּ וְלִמְאֹס אוֹתָנוּ כְּמוֹהֶם שֶׁאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁרָאָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ כָּל הַצָּרוֹת הָעֲתִידוֹת לְיִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל לִצְעֹק וּלְקוֹנֵן בִּלְשׁוֹן הָאֻמָּה מֵרָעַת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאָמַר (תְּהִלִּים קכ, ה): "אוֹיָה לִי כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר", וּרְאוּ, אֵיךְ זָכַר קֵדָר מִשְּׁאָר בְּנֵי־יִשְׁמָעֵאל, לְפִי שֶׁהַמְּשֻׁגָּע הוּא מִבְּנֵי קֵדָר, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֻרְסָם מִיִּחוּסוֹ. וְעוֹד, דָּנִיֵּאל לֹא סִפֵּר קַטְנוּתֵינוּ וְדִלְדוּלֵנוּ אֶלָּא בְּמַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁתִּכָּנַע בִּמְהֵרָה, שֶׁכֵּן אָמַר (דָּנִיֵּאל ח, י): "וַתִּפֹּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמֹס". וַאֲנַחְנוּ בְּעוֹדֶנּוּ סוֹבְלִים שִׁעְבּוּדָם וְכִזְבֵיהֶם וְשִׁקְרוּתָם לְמַעְלָה מִיְּכָלְתֵּנוּ, שֶׁאֵין בִּיכֹלֶת הָאָדָם כֹּחַ לִסְבֹּל, וַיְהִי כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים לח, יח): "וַאֲנִי כְּחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמַע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו". וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ לָשֵׂאת כָּזְבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְשִׁקְּרוּ וְלִשְׁתֹּק מִמֶּנּוּ, וְסָמְכוּ זֶה לַפָּסוּק שֶׁכָּתוּב בְּשֵׁם בָּנָיו: "וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא" – שְׁמַע דּוֹם וְשָׂא, וּכְבָר הִסְכַּמְנוּ כֻּלָּנוּ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לִסְבֹּל שִׁעְבּוּדָם, שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (יְשַׁעְיָה ג, ו): "גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק". וְעִם־כָּל־זֶה לֹא נוּכַל לְהִנָּצֵל מֵרֹב רָעָתָם וּפַחֲזוּתָם בְּכָל זְמַן, וְכָל זְמַן שֶׁאָנוּ רוֹדְפִים שְׁלוֹמָם – הֵם רוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ בְּחֵרוּם וּבְמִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קכ, ז): "אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה"; כָּל־שֶׁכֵּן אִם נְעוֹרֵר עָלֵינוּ וְנִקְרָא בְּמַלְכוּת בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וָשֶׁקֶר, הֲלֹא נְסַכֵּן בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ וְנָבֹא לִידֵי מִיתָה'.

וְכָעֵת נָבִין שֶׁשּׁרֶשׁ הַוִּכּוּחַ הוּא עַל הַיִּרְאָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יִרְאָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא הַמַּשְׁלִים אֶת תְּמוּנַת הָאָדָם שֶׁבָּנוּ, וּמַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְעֵינֵינוּ אֶת תְּמוּנַת הָרוֹצְחִים הַשְּׁפֵלִים, שֶׁהוֹרִידוּ אֶת מַדְרֵגַת אָדָם לְשִׁפְלוּת שֶׁאֵין אֲפִלּוּ בְּחַיּוֹת, עָלֵינוּ לְהָבִין, כִּי זֶה בְּדִיּוּק שֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵינָם, וְזוֹ הַסִּבָּה לַשִּׂנְאָה הַגְּדוֹלָה הַבִּלְתִּי נִתְפֶּשֶׂת, הַסְּתָמִית לְגַמְרֵי, בְּחִינַת עֲמָלֵק מַמָּשׁ, שֶׁיּוֹקְדִים הַלָּה בְּשִׂנְאָתָם אֶל בַּלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ הֵיטֵב עָלֵינוּ, בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, כִּי זוֹ חוֹבָתֵינוּ בְּשָׁעָה כָּזוֹ, אֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה הָאָדָם בִּבְהֵמִיּוּתוֹ, וְהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַמֻּשְׁלָם, אֲשֶׁר נִבְחַר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵהַגְּבוּרָה, אֵיךְ נִרְאֶה שֵׂעִיר וְחוֹתְנוֹ וְאֵיךְ בְּנֵי אֱלֹקִים מִתְנַהֲגִים, זֶה לְעֻמַּת זֶה – וְיִרְאֶה אֱלֹקִים,

וְזוֹ לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים וַסֶרְמָן זי"ע: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, הַכַּוָּנָה בְּזֶה, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ לֵאמֹר, כִּי יִרְאַת ה' הִיא מַעְלָה בָּאָדָם, וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת ה' הוּא גַּם־כֵּן אָדָם. אֶלָּא שֶׁחָסֵר לוֹ מַעְלָה הַצְּרִיכָה. עַל זֶה בָּא הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁאֵינוֹ כֵּן, כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ יְרֵא שָׁמַיִם – אֵינוֹ אָדָם כְּלָל, רַק בַּעַל חַיִּים, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, וְזוּלַת זֶה – אֵין לוֹ מַדְרֵגַת אָדָם. וְאֵיכוּת הָאָדָם תְּלוּיָה רַק בְּמִדַּת יִרְאַת־שָׁמַיִם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ – אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה. הַיְנוּ. אִם יֵשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם בְּמִדָּה מְרֻבָּה – הוּא אָדָם גָּדוֹל. וְאִם בְּמִדָּה מֻעֶטֶת – הוּא אָדָם קָטָן. וְאִם אֵין בּוֹ כְּלוּם – אֵינוֹ אָדָם כְּלָל, רַק בַּעַל־חַיִּים בִּתְמוּנַת אָדָם. וְהוּא מְבֹאָר עַל־פִּי הַכָּתוּב: "נַעֲשֶׂה אָדָם", וּפֵרְשׁוּ בַּזֹּהַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ: "נַעֲשֶׂה" כֻּלָּנוּ יַחַד "אָדָם" – שֶׁכֻּלָּנוּ נִשְׁתַּתֵּף בִּבְרִיאָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד יִתֵּן לְאָדָם מִטִּבְעוֹ וּתְכוּנָתוֹ – שֶׁהַשּׁוֹר יִתֵּן בּוֹ תְּכוּנַת שׁוֹר, וְהָאֲרִי יִתֵּן בּוֹ תְּכוּנַת אֲרִי, וְהַנָּחָשׁ תְּכוּנַת נָחָשׁ וְכוּ', וְנִמְצָא, כִּי אָדָם אֶחָד הוּא עוֹלָם קָטָן הַכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ תְּכוּנוֹת כָּל הַנִּבְרָאִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. וְאִם כֵּן, כּוֹחוֹתֵיהֶן שֶׁל כָּל חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִכְלְלוּ בָּאָדָם, וְאֵין לְךָ חַיָּה רָעָה נוֹרָאָה כָּזוֹ.  וּלְבַד זֶה הֲלֹא יֵשׁ לָאָדָם כְּלִי מַשְׁחִית אֲשֶׁר אֵין לְשׁוּם חַיָּה בָּעוֹלָם, וְהֵן הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר. וּמֵאַחַר שֶׁלְּחַיָּה אַחַת טוֹרֶפֶת צָרִיךְ לְקוֹשְׁרָהּ בְּשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל בַּרְזֶל, כַּמָּה שַׁלְשְׁלָאוֹת צְרִיכוֹת לַעֲצֹר בְּעַד חַיָּה נוֹרָאָה כְּהָאָדָם! וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָאָדָם וַדַּאי בָּרָא גַּם הַשַּׁלְשֶׁלֶת לְקָשְׁרוֹ שֶׁלֹּא יַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם, וּמַה הִיא הַשַּׁלְשֶׁלֶת הַזֹּאת?! זוֹהִי יִרְאַת ה'! אֲשֶׁר רַק הִיא לְבַדָּהּ בְּכֹחָהּ לַעֲצֹר אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יְהֵא כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת, וְזוּלָתָהּ לֹא תּוֹעִיל שׁוּם תַּחְבּוּלָה בָּעוֹלָם לִשְׁמוֹר אֶת הָאָדָם מִלְּהַזִּיק. וְאַף אִם יְהֵא חָכָם וּפִילוֹסוֹף כְּאַרִיסְטוֹ, לֹא תַּעֲמֹד לוֹ חָכְמָתוֹ בְּעֵת יִתְקְפֵהוּ יִצְרוֹ.

הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּץ, הוּא תְּמוּנַת הָאָדָם הָרֵיק מֵאַהֲבַת בּוֹרְאוֹ וּבְרוּאָיו, הַזִּכּוּךְ שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים בִּרְאוֹתֵנוּ מַחֲזוֹת עִוְעִים אֵלּוּ, הוּא זִכּוּךְ שֶׁל שִׁעוּר עָמֹק בַּנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית שֶׁלָּנוּ, עַד כַּמָּה הַיִּרְאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהַדְּבֵקוּת לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו מְבִיאָה אוֹתָנוּ לְזִכּוּךְ פְּנִימִי הַמּוֹבִיל אוֹתָנוּ אֶל תֹּאַר אָדָם, שֶׁהוּא אֶדַּמֶּה לָעֶלְיוֹן, לִהְיוֹת דּוֹמֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִתְנַהֵג בְּהַנְהָגָה רחימאית וּמַעֲנִיקָה כְּדֶרֶךְ בּוֹרֵא הָעוֹלָם הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וְנוֹתֵן לְכָל בָּשָׂר אֶת לַחְמוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהָאִיר עֵינָיו בְּהֶאָרַת דַּרְכֵי הַבּוֹרֵא – יְהוּדִי הוּא, וּמִי שֶׁהוּא חַי אֶת חַיָּיו בְּמַעֲטֶפֶת שִׁקְרִית שֶׁל עַצְמִיּוּת בְּהֵמִיּוּת, הֲרֵי שֶׁדָּתוֹ מַכְרַחַת אוֹתוֹ לְהִתְנַהֵג בְּפַלָּצוּת כָּזוֹ, וְזוֹ אַזְהָרָה לָנוּ, מְשָׁרְתֵי ה', מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ אֶת הַהֶבְדֵּל הַזֶּה, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמֵנוּ בַּחֲזָרָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי אֶת גֹּדֶל הַזְּוָעָה אָנוּ רוֹאִים בָּאֻמָּה הַמְּתֹעֶבֶת – הָאֻמָּה הישמעאלית, הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָעוֹלָם, הַצָּרָה הַצְּרוּרָה לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר, אֲבָל אֶת מִעוּטָהּ הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ שׁוֹכְחִים מִי אָנוּ, בָּאִים לְהַזְכִּיר לָנוּ, הַשֵּׁם יְרַחֵם מֵעַתָּה.

אִם חָשַׁבְנוּ, שֶׁבָּעוֹלָם הַנָּאוֹר, נְטוּל הַדֵּעוֹת הַקְּדוּמוֹת, הַחֲתִירָה לְשִׁוְיוֹן וְשָׁלוֹם וְכוּ' וְכוּ', רִבּוּי הָעִנְיָנִים שֶׁנּוֹהֲגִים אַנְשֵׁי הַזְּמַן לְהִתְהַדֵּר בָּהֶם – דברים נוראים כאלו לא יכולים להתרחש, בָּאָה הַמְּצִיאוּת וְטָפְחָה עַל אַפֵּינוּ, שֶׁמַּה שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כּוֹתֶבֶת: רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְכוּ', תָּקֵף עַד הַיּוֹם בָּעוֹלָם הַמּוֹדֶרְנִי, כְּמוֹ בָּעוֹלָם הָעַתִּיק, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים לַהוֹרֵג אֲנָשִׁים עַל פִּי גַּחֲמוֹת וִיצָרִים בַּהֲמִיִּים, כְּאָז כֵּן עַתָּה… כַּאֲשֶׁר מוֹצִיאִים אֶת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים, כַּאֲשֶׁר חוֹשְׁבִים שֶׁעָזַב אֱלֹקִים אֶת הָאָרֶץ, בָּא הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרֹב חֵילוֹ וּבַהֲדַר גְּאוֹן עֻזּוֹ, וְגָדוֹל יוֹם ה' וּמִי יְכִילֶנּוּ בְּבוֹאוֹ לַעֲרֹץ אֶת הָאָרֶץ. תִקְוָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ הִיא אֲשֶׁר חַרְבָּם תָּבוֹא בְּלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.