מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב
ב' חשון תשפ"ד
מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'פִּתְגָּמִין קַדִּישִׁין' בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע (אוֹת ג'), וְזוֹ לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ הַמְּאִירָה, וְהַמְלַמֶּדֶת אֶת עֹמֶק עִנְיַן הַצָּרוֹת וְהַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּ'רָעִים' הַמִּתְרַגְּשִׁים עַל הָאָדָם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וּכְדַאי לִלְמֹד אֶת הַקֶּטַע הַזֶּה בְּשִׂימַת לֵב, כִּי הִיא פְּנִינָה יְקָרָה מְאֹד בְּלֶב הַמַּאֲמִין הַבּוֹטֵחַ בַּה' וְדָבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה, וְאֵלּוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:
הִנֵּה לְהָבִין הָעִנְיָן עַל אֲמִתָּתוֹ, לָמָּה בֶּאֱמֶת לִפְעָמִים יֵשׁ לְאָדָם כַּמָּה מִקְרִים רָעִים, הֲלוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב וּמֵטִיב, וּמֵאִתּוֹ לֹא תֵּצֵא רָעָה, וְגַם לְהָבִין פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר (אֵיכָה ג, לח): "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב", וַהֲלוֹא אֵינוֹ מוּבָן לִכְאוֹרָה, גַּם לְהָבִין אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ, שֶׁמִּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַנּוֹתֵן – יוֹצְאוֹת רַק טוֹבוֹת, רַק מִכֹּחַ הָאָדָם הַמְּקַבֵּל – נַעֲשׂוֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִכְאוֹרָה, הַדְּבָרִים אֵינָם מוּבָנִים.
אָמְנָם עֹמֶק הָעִנְיָן הוּא כִּי בֶּאֱמֶת, הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי בְּחִינוֹת בְּטוֹבוֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶל הָאָדָם, יֵשׁ שֶׁבָּאָה אֶל הָאָדָם טוֹבָה פְּשׁוּטָה וְנִגְלֵית לְעֵינֵי־כָּל שֶׁהִיא טוֹבָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּאָה הַטּוֹבָה מְכֻסָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִיא רָעָה לוֹ לְאָדָם, אָמְנָם אַחַר כָּךְ, בִּזְמַן מַה נִתְגַּלָּה, שֶׁאַדְּרַבָּה, הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה לוֹ.
הָעִנְיָן בָּזֶה כָּךְ הוּא, שֶׁהֵן הָאֱמֶת הוּא, שֶׁמִּן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הֶחָסִיד וְהָרַחוּם בְּי"ג מִדּוֹתָיו הָרַחֲמִים עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, בְּוַדַּאי אֵין יוֹצֵאת לָנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ שׁוּם רָעָה חָלִילָה, וְאַדְרַבָּה, רַק טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת – לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, רַק אִם הָאָדָם זוֹכֶה, אֲזַי בָּאָה לוֹ הַטּוֹבָה בְּהִתְגַּלּוּת.
אָמְנָם יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ זוֹכֶה, חָלִילָה, מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר אֵינָם טְהוֹרִים, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, אֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵאת הַטּוֹבָה מִלְּעֵילָא לְתַתָּא לְהָאָדָם הַזֶּה, אֲזַי יֵשׁ מְקַטְרְגִים עַל הָאָדָם, וְאֵינָם מַנִּיחִים שֶׁתַּגִּיעַ הַטּוֹבָה לְאָדָם, אֲזַי הַפְּסַק דִּין לְמַעְלָה הוּא כָּךְ, שֶׁלְּעֵת עַתָּה תַּגִּיעַ הַטּוֹבָה הַזּוֹ לְאָדָם בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים, מְלֻבֶּשֶׁת בְּרָעָה, חָלִילָה כַּנּוֹדָע.
וְאִם הָאָדָם הַזֶּה יַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַד רַחֲמָנָא וַדַּאי לְטוֹבָה עָבֵיד, וְיַאֲמִין שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שׁוּם רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ טוֹב וּמֵטִיב וְחָסִיד וְרַחוּם בְּי"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית, וְיַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי זוֹ הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ נִגְלֵית לוֹ, אֲזַי בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה – שֶׁיַּאֲמִין וְיִבְטַח כָּל כָּךְ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִתְהַפְּכוּ הַצֵּרוּפִים, כַּיָּדוּעַ, וַיַּעֲשׂוּ וְיִתְהַוּוּ צֵרוּפִים הַקּוֹדְמִים הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַקִּטְרוּגִים, וְתִתְגַּלֶּה הַטּוֹבָה לְעֵין כָּל.
אָמְנָם אִם הָאָדָם הַזֶּה – לֹא יַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, וְלֹא יָשִׂים אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אֲזַי מֵחֲמַת זֶה שֶׁלֹּא יַאֲמִין בַּה', אֲזַי יַעַמְדוּ וְיִשָּׁאֲרוּ הַצֵּרוּפִים חָלִילָה, כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ לְתַתָּא, עַכְשָׁו אַחַר הַקִּטְרוּג, זֶהוּ הַפְּסַק דִּין לְמַעְלָה, וְהָבֵן.
וְנִמְצָא, בְּבוֹא אֶל הָאָדָם מַעֲשֶׂה כָּזֶה חָלִילָה, הַיְנוּ אֵיזֶה מִקְרֶה רַע, אֲזַי יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְיִתְוַדֶּה, וְיַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אֱמֶת, וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֱמֶת, וְכָל מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא טוֹב וּמֵטִיב וְחָסִיד וְרַחוּם בְּי"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית, וּמִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֵין יוֹצְאוֹת שׁוּם רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַק טוֹבוֹת וַחֲסָדִים וְרַחֲמִים, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל – הוּא הַכֹּל אֱמֶת, וְיִבְטַח בְּבִטָּחוֹן חָזָק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי הִיא טוֹבָה, הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי טוֹבָה יוֹצְאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל מַה דְּעָבַד רַחֲמָנָא לְטַב עָבַד, רַק מֵחֲמַת הַמְּקַטְרְגִים הִתְלַבְּשָׁה הַטּוֹבָה הַנַּ"ל כְּפִי הַפְּסַק דִּין, אֲבָל עַל פִּי הָאֱמֶת הִיא טוֹבָה, רַק מַמְתֶּנֶת עַל אֱמוּנָתוֹ, אֲזַי בִּזְכוּת גֹּדֶל הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן – מַמְתִּיק הַדִּין, וּמִתְהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְיִזְכֶּה הָאָדָם הַלָּזֶה שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לוֹ הַצֵּרוּפִים לְטוֹבָה, וְתִתְגַּלֶּה לוֹ טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה גְּדוֹלָה, רַבָּה וַעֲצוּמָה, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, כַּנַּ"ל, אָמְנָם מִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'.
וְלָכֵן הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְאָדָם, כִּי מְהַפְּכִים אֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים בֶּאֱמוּנָתָם, כַּנַּ"ל, וְהֵם רֵישָׁא דְּעַמָּא, וְזֶהוּ אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֱמוּנָה. וּשְׁבִיל הַיְנוּ דֶּרֶךְ כַּיָּדוּעַ, וְהָבֵן. וְזֶהוּ צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ – אַל תִּקְרֵי יִחְיֶה אֶלָּא יְחַיֶּה, וְהָבֵן, כַּנַּ"ל. וְהִנֵּה זֶה הוּא דֶּרֶךְ אֱמוּנַת 'מַה דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד'.
אָמְנָם יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ לִפְנֵי אִישׁ אֲשֶׁר הוּא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז, וְהוּא דֶּרֶךְ אֱמוּנַת 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה', וְהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הֶחָסִיד וְהָרַחוּם בִּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, שֶׁגַּם זֹאת הָרָעָה – הִיא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ שֶׁמִּן הָרָעָה הַזּוֹ תִּתְהַוֶּה טוֹבָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה יוֹתֵר מִטּוֹבָה קַמַּיְיתָא, שֶׁהָיְתָה קֹדֶם הַקִּטְרוּגִים, וּכְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, וְאָז בִּהְיוֹת הָאָדָם הַמַּאֲמִין בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה זוֹ – אֲזַי זוֹכֶה שֶׁגַּם מִן הָרָעָה תִּתְהַוֶּה לוֹ טוֹבָה, וְשׁוּב נוֹסֶפֶת לוֹ עוֹד טוֹבָה וַחֲזָקָה יוֹתֵר מִן הַקּוֹדֶמֶת, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז, כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַדֶּרֶךְ שֶׁל מַאן דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא וְכוּ', לְבֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁל גַּם זוֹ לְטוֹבָה, וְהָבֵן עָמֹק עָמֹק הוּא.
וְעַל כֵּן כַּאֲשֶׁר בָּא מַעֲשֶׂה לִידֵי נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ עִם הָאַרְגַּז, שֶׁגָּנְבוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַמָּמוֹן וְהָאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִלְאוּ אֶת הָאַרְגָּז עִם עָפָר וְהוּבָא אֶל הַמַּלְכוּת, וְהָיְתָה אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ כָּל כָּךְ חֲזָקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאָמַר: 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה', עַל כֵּן הִתְהַפֵּךְ לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה לוֹ אִם הָיָה נוֹתֵן אֶת הַמָּמוֹן וְהָאֲבָנִים טוֹבוֹת לַמַּלְכוּת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְעָלֵינוּ לְהַחֲדִיר אֶת נְקֻדָּה זוֹ שֶׁל אֱמוּנָה בְּלִבֵּנוּ, כִּי הָרָעוֹת שֶׁהֵן טוֹבוֹת הַבָּאוֹת בְּהִתְלַבְּשׁוּת, הֵן מְעִידוֹת עַל הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְכָךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לְטוֹבוֹת נִרְאוֹת וְנִגְלוֹת עִם עוֹד טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ. וּמִזֶּה רוֹאִים אֶת גֹּדֶל רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּטַע בָּנוּ חַיֵּי אֱמוּנָה, עִמָּם אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲבוֹר אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְלִזְכּוֹת אֶל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.