{שיעור אמונה 106 – לֹא לְהִתְיָאֵשׁ בְּאַף מַצָּב}

חוֹבַת הָאֱמוּנָה – לֹא לְהִתְיָאֵשׁ בְּאַף מַצָּב

ב' חֶשְׁוָן תשפ"ד

 

מוּבָא בַּסֵּפֶר 'אוֹר יְחֶזְקֵאל', מֵאֵת הַמַּשְׁגִּיחַ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֶוִינְשְׁטֵין זי"ע (אֱמוּנָה, עַמּוּד יד): הַמַּאֲמִין, חַיָּב לֵידַע וּלְהַכִּיר – שֶׁאֵין חֹק וְטֶבַע בַּבְּרִיאָה, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל פִּי רָצוֹן ה', וְאֵין שׁוּם סִבּוֹת! וְכַנֶּאֱמַר הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם – כֵּן יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, כִּי מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְנִמְצָא שֶׁכָּל רֶגַע וְרֶגַע – הֲרֵי זוֹ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, וּבְוַדַּאי שֶׁיָּכוֹל לְשַׁנּוֹת מֵהַנְהָגוֹת וְסִדְרֵי הָעוֹלָם, וְכָל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ מְשַׁנֶּה מִסִּדְרֵי הַבְּרִיאָה, הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ רְאוּיִים שֶׁיְּשַׁנֶּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת סִדְרֵי הַבְּרִיאָה עֲבוּרֵנוּ. וְלָכֵן מִן הָרָאוּי לוֹמַר: כֵּן יַעֲשֶׂה ה' עַל כָּל דָּבָר, אַף בְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה רָחוֹק כְּרֶגַע, כִּי מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה הַבְּרִיאָה עֲבוּרוֹ.

נִמְצָא, שֶׁחוֹבַת הָאֱמוּנָה הִיא לֹא לְהִתְיָאֵשׁ מִכָּל מִקְרֶה וּמִכָּל מַצָּב, וְאַף לְמָשָׁל שֶׁנִּמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל גְּסִיסָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, גַּם כֵּן אַל יִתְיָאֵשׁ, וְכַנֶּאֱמַר אַף חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אֹדֶם אַל יִתְיָאֵשׁ אָדָם מִן הָרַחֲמִים (בְּרָכוֹת י'.), וְרַק בַּקָּשׁוֹתָיו צְרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּיֶתֶר שְׂאֵת – כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְרַחֲמִים מְרֻבִּים; עַד כָּאן.

וּבַסֵּפֶר 'לֵב אֵלִיָּהוּ', לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֶלֶ'ה לוּפְּיָאן זי"ע מוּבָא: נִתְבּוֹנֵן נָא בְּמַצָּבֵנוּ, וְנִרְאֶה, הַאִם מַאֲמִינִים אָנוּ, הֲלוֹא בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַסִּבּוֹת אֵינָן – מִיָּד אָנוּ נִשְׁבָּרִים וְאֵינֶנּוּ מְצַפִּים לִישׁוּעָה, וְנִמְצָא, כִּי רְחוֹקִים אָנוּ מְאֹד מֵהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהִיא, כְּנִתְבָּאֵר, לְהַאֲמִין שֶׁאֵין הַסִּבּוֹת גּוֹרְמוֹת, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאָפְסָה כָּל תִּקְוָה – מְחֻיָּבִים אָנוּ לְהַאֲמִין וְלוֹמַר: כֵּן יַעֲשֶׂה ה', וְאַל יַעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ, כִּי מִדַּת חֲסִידוּת הִיא, אֶלָּא זֶה עִקַּר גָּדוֹל מִיְּסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה, וְעַל זֶה נָבוֹא בַּדִּין וּבַמִּשְׁפָּט. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (אָבוֹת פ"ג), נִרְאֶה לְבָאֵר עַל דֶּרֶךְ זֶה, שֶׁנָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט אַף בַּדְּבָרִים שֶׁלִּכְאוֹרָה בְּעֵינֵי בָּשָׂר הָיוּ נִרְאִים שֶׁאֵין תִּקְוָה לִישׁוּעָה, מִכָּל מָקוֹם יִתְבַּע מֵאִתָּנוּ: מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנוּ בִּישׁוּעַת ה', כִּי הֲרֵי לִפְנֵי מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – אָנוּ עוֹמְדִים, וּבְפָנָיו אֵין שׁוּם חִלּוּק בֵּין מְצִיאוּת הַסִּבּוֹת לְבֵין הֶעְדְּרָם.

[וּבֶאֱמֶת מַצָּבֵנוּ יוֹתֵר גָּרוּעַ שֶׁאַף שֶׁרוֹאֶה סִבּוֹת וְאֶפְשָׁרוּיוֹת לִישׁוּעָה – גַּם כֵּן אֵין תּוֹלֶה אֶת הַהַצָּלָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא מְיַחֵס הַכֹּל לִדְבָרִים אֲחֵרִים].

וְלָכֵן אַף בִּשְׁעַת חֶרֶב חַדָּה – לֹא יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים. וְכָל זֶה נִכְלָל בְּמַה שֶּׁאָמַר הַנָּבִיא חֲבַקּוּק: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וּבֶאֱמֶת דְפָשׁוּט הוּא, כִּי אֱמוּנָה הִיא שְׁלֵמוּת – לְלֹא חִלּוּקִים וּפְשָׁרוֹת, וְכַאֲשֶׁר אֵינוֹ מַאֲמִין בִּיכֹלֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁנּוֹת אֶת סִדְרֵי הַבְּרִיאָה, נִמְצָא, שֶׁמַּגְבִּיל, כִּבְיָכוֹל, אֶת יְכֹלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן, אֵין אֱמוּנָתוֹ אֱמוּנָה כְּלָל, אֶלָּא עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁמִּכֹּחַ יְכֹלֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – אֵין כָּל הַגְבָּלָה, וְיָכוֹל בְּשָׁעָה אַחַת לִבְרֹא לְאָדָם קְטוּעַ רֶגֶל אוֹ יַד אֵבָרִים חֲדָשִׁים, וְרַק שֶׁאָנוּ אֵינֶנּוּ רְאוּיִים לְכָךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִסִּים גְּלוּיִים.

וּבֶאֱמֶת עִנְיַן זֶה הוּא לָאו מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים כ): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא, מֵהֶם: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהָיָה, כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, וְדִבֶּר אֶל הָעָם; וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם; אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם". וּבַגְּמָרָא (סוֹטָה מב): 'אַרְבָּעָה אַזְהָרוֹת יֵשׁ כָּאן', וְהַיְנוּ אַף כְּשֶׁרוֹאִים עַם רַב אֲבָל בְּעֵינַי אֵינוֹ רַב, כֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּחוּשַׁת הַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה כְּאִלּוּ וְכֻלָּם סוּס אֶחָד… וְהַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁבְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רַב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י אַחַר כָּךְ: הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּבְעֵינֵי הַמָּקוֹם אֵין הַבְדֵּל בֵּין רַב לְמוּעָט, וברבינו יוֹנָה (שַׁעַר הַשְּׁלִישִׁי לב) מוֹנֶה זֹאת בִּכְלָל הַלָּאוִין שֶׁבַּלֵּב, נִמְצָא, בְּעֵת שֶׁאָדָם רַךְ לְבָבוֹ וְחוֹשֵׁשׁ וּמְפַחֵד – נִמְצָא, שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ וּמָקוֹם לַסִּבּוֹת, עוֹבֵר בְּלָאו זֶה – כִּי אֵינוֹ מַאֲמִין שָׁלֵם!

הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ מְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ לַחֲשִׁיבָה עֲמֻקָּה אוֹדוֹת מַצָּבֵנוּ, הַאִם בֶּאֱמֶת אָנוּ מִתְרַגְּשִׁים מֵהַרִבּוּי, מֵהַכַּמּוּת, מֵעֹמֶק הַזְּוָעָה, כְּאִלּוּ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאִם זֶה הָיָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, עוֹד בְּפָחוֹת מִזֶּה, אָז בְּוַדַּאי יֵשׁ נִסִּים וְכוּ', אֲבָל כָּעֵת? עָזַב אֱלֹקִים אֶת הָאָרֶץ? בִּשְׁבִילוֹ יֵשׁ אֵיזֶה חִלּוּק בֵּין לִמְנוֹעַ יְרִיקָה מִמִּישֶׁהוּ לְבֵין לְאַיֵּד צָבָא שֶׁל מִלְּיוֹנִים בְּרֶגַע אֶחָד?! הֲלוֹא הוּא שַׁלִּיט בָּרוּחַ, הוּא זֶה שֶׁמְּנַהֵל וּמְסוֹבֵב הַכֹּל, וְהוּא זֶה שֶׁבָּרָא אֶת הַטֶּבַע וּמִגְבְּלוֹתָיו וּבְיָדוֹ הַמַּפְתְּחוֹת לְאַפֵּס אֶת הַכְּלָלִים מֵחָדָשׁ, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעָל, וְאֵיךְ אָנוּ מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה? הַאִם בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל מַמָּשׁ?

נַנִּיחַ שֶׁאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּתוֹ וביכולתו הִיא מֻשְׁלֶמֶת, אַךְ אָנוּ לֹא מַאֲמִינִים שֶׁאָנוּ רְאוּיִים שֶׁיֵּעָשֶׂה לָנוּ נִסִּים, אֲבָל לֹא מִצַּד אִי הַיְּכֹלֶת חַס וְשָׁלוֹם, אָז אִם בְּכָל זֹאת אָנוּ מְעוֹרְרִים רַחֲמֵי שָׁמַיִם, אָנוּ לֹא מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא קָשֶׁה לוֹ יוֹתֵר מִלָּתֵת לָנוּ כּוֹס קָפֶה בַּבֹּקֶר, אָנוּ מִתְרוֹמְמִים מֵהַיְדִיעָה הָאַרְצִית שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם, מֵהַמָּקוֹם שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הַמַּעֲלִים, וְנוֹסְקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ, הָאֲמִתִּי, אֶל מְנַהֵל הַכֹּל, וְאָנוּ מְבִינִים שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא זֶה שֶׁמְּנַעְנֵעַ מוֹסְדוֹת עוֹלָם, שֶׁל צִבּוּר וְיָחִיד, וְאָנוּ פּוֹנִים אֵלָיו בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה עֲמֻקָּה שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָנוּ לְמַדְרֵגוֹת שֶׁשָּׁם הַגְּזֵרָה לֹא חָלָה עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְכוּ', אֵינֶנִּי אוֹתוֹ אָדָם, וְאֶת זֶה עוֹשִׂים עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, וּבִפְרָטִיּוּת הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַפְּגָם הַכּוֹלֵל בּוֹ אֶת כָּל הַפְּגָמִים, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות