זְמַן גָּבוֹהַּ לְהִתְחַמֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה
ב' חֶשְׁוָן תשפ"ד
אִם יִזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְחַמֵּשׁ בַּמָּגֵן הָאֲמִתִּי הֲיוּכַל לְהוֹתִירוֹ בְּתֻמָּתוֹ לָמוּל הַנִּסָּיוֹן, יוּכַל לְהָבִין אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הַנִּסָּיוֹן וְלִצְלוֹחַ אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם. הַנִּסָּיוֹן הוּא – הַאִם נַעֲמֹד בְּמַטְרַת הַבְּרִיאָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּל כֻּלָּהּ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְמַעַן שֶׁנַּכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם נִסָּיוֹן קָשֶׁה בַּחַיִּים, אוֹ שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל מוּל פְּחָדִים נוֹרָאִים, וְאֵין לוֹ אֶת הַיֶּדַע הַדְּרוּשׁ כֵּיצַד לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַמְאֹרָעוֹת הָאִישִׁיִּים וְהַכְּלָלִים הָאֵלּוּ, וְאֵיךְ מִתְיַחֲסִים אֲלֵיהֶם בְּדַעַת אֱמוּנָה וּבְעֵינַיִם זַכּוֹת הַמַּבִּיטוֹת אֶל בּוֹרְאָן.
בִּשְׁעַת הַפְתָּעָה, וְהָאָדָם אֵינוֹ מֵגִיב כִּתְגוּבַת אִישׁ אֱמוּנָה, זֶה רַק הַסִּימָן שֶׁמַּרְאִים לוֹ שֶׁעֲדַיִן הַמַּבָּט שֶׁלּוֹ לֹא מְכֻוָּן דַּיּוֹ, אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁהִיא עֲדַיִן לֹא קִבְּלָה אֶת הַגְּמָר מְלָאכָה שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף וְהַמִּבְחָן בְּנִסָּיוֹן, אֲבָל אָז אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת טָעוּת גְּדוֹלָה, כִּי הָאָדָם לֹא לָמַד אֶת לִמּוּדֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ כַּנָּכוֹן, וְעוֹד יַחְשֹׁב שדיבוריו וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵן. וְאִם בִּשְׁעַת הַשֶּׁקֶט עֲדַיִן מַמְתִּינִים לְמַהֲלַךְ שֶׁיּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת, בְּעִידָן רִיתְחָא עָנְשֵׁי אַעֲשֵׂה – וְיֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְכָעֵת הַזְּמַן דָּחוּף בְּיוֹתֵר לְקַיְּמָן, אֶלָּא שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ מְשִׁיכָה מֵחֲמַת אֵיזוֹ עֵת צָרָה וּמְצוּקָה אוֹ בַּזְּמַן שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ נְפוּלִים, אוֹ שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת כָּלְשֶׁהִי, גַּם בְּעֵת הַיֹּבֶשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה – שֶׁאֵין שׁוּם כְּלוּם, וְאֵין שׁוּם נִסָּיוֹן, אָז הוּא הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ בִּימֵי הַטּוֹבָה, וּבִימֵי הָרָעָה תִּרְאֶה כַּמָּה טוֹב הָיָה בִּימֵי הָרָעָה, אֲבָל בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית הַקְּבוּעָה בַּלֵּב, בִּרְצִינוּת וּבִפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ – אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב גַּם בַּזְּמַן הַנֶּחְשָׁב לְרַע, וְלִרְאוֹת אוֹר בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ.
מִי שֶׁפּוֹנֶה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּדְּבָרִים הַ'קְּטַנִּים', בִּצְרָכָיו הַיּוֹמְיוֹמִיִּים, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוּדָע לְעֻבְדָּה, כִּי אַף וְרִיד שֶׁבְּגוּפוֹ צָרִיךְ אֶת רַחֲמֵי שָׁמַיִם, הוּא עָשׂוּי לִהְיוֹת מֻפְתָּע מֵהַנִּסִּים הַנֶּחְשָׁבִים אֵצֶל בְּנֵי תְמוּתָה כִּגְדוֹלִים, אִם נָבִין שֶׁהַדָּם שֶׁזּוֹרֵם בעורקנו, הוּא בִּגְלַל מַאֲמָרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁיָּכוֹל גַּם לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל טִיל, אֲזַי נִרְאֶה נִפְלָאוֹת גַּם בִּשְׁעַת הַזַּעַם, וְעִקָּר הַנִפְלָאוֹת שֶׁנַּחְזִיק אֶת עַצְמֵנוּ בְּאוֹתָהּ תּוּמַת אֱמוּנָה וָרֹגַע שֶׁל בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מוּכָנִים וּמְצַפִּים לָזֶה, שֶׁאֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָנוּ מֻנָּחִים בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לָנוּ בֶּאֱמֶת עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם כֵּן, הָבָה וְנִשָּׁעֵן עָלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, בְּמִשְׁעַן שָׁלֵם, בְּנוֹחוּת וּבְהִתְרַוְּחוּת, וְלֹא רַק כְּרַעְיוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הַדְּחָק מֵרִים אֶת הַמַּצָּב רוּחַ, אֶלָּא זוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, שֶׁהַמְּדֻבָּר בַּהֲגָנָה הַיְּחִידָה שֶׁפּוֹעֶלֶת בֶּאֱמֶת, כִּי הַהֲגָנָה הָאַרְצִית יְכוֹלָה לְהִסָּדֵּק, מִכָּל סִבָּה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, אֶלָּא אִם כֵּן ה' יִשְׁמֹר עִיר, [הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה], וְאִם סוֹמְכִים בֶּאֱמֶת עַל שְׁמִירָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְחַלִּים פָּנָיו אֵלֶיהָ, "הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת", "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא", לַעֲשׂוֹת טוֹב לְעַמּוֹ וּלְדוֹרְשֵׁי יְשׁוּעָתוֹ בֶּאֱמֶת,
מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים וּצְרִיכִים לַעֲשׂוֹת – לַעֲטוֹת עָלֵינוּ שִׁרְיוֹן חָזָק שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁבַּעֲדוֹ לֹא חוֹדְרוֹת רוּחוֹת וְדֵעוֹת, פִּטְפּוּטִים וְדִבּוּרִים, זְחיחוּת וְעָצְמָה יַלְדּוּתִית, אֶלָּא תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ הֲבָנָה פְּנִימִית מֻחְלֶטֶת, כִּי הַכֹּל, מַמָּשׁ הַכֹּל – מִתְנַהֵל לְמַעְלָה, הַכֹּל מְדֻיָּק וּמְכֻוָּן, וְאֵין שׁוּם טָעוּת כְּלָל, וְעָלֵינוּ רַק לְהִתְפַּלֵּל וּלְיַחֵל, שֶׁהַהֲגָנָה הָאַרְצִית, הַמְּחֻיֶּבֶת – לֹא תַּהֲפֹךְ לָנוּ לְמִשְׁעֶנֶת קְנֵה רָצוּץ, כִּי 'רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ' מִבַּעַד מַעֲטֶה הַסְתָּרַת הַהַצָּלָה בְּעֶזְרַת ה', וְלֹא שֶׁכֹּחַ הָאָדָם יַסְתִּיר אֶת מִפְעֲלוֹת ה', וּבִשְׁעַת הַצָּרָה – זוֹ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ בְּכָל זֹאת עַל כֹּחַ זוּלָתוֹ, וַהֲרֵי זֶה צְחוֹק, כִּי מִי מַעֲנִיק כֹּחַ לְבַעֲלֵי הַכֹּחַ, בְּעוֹד שֶׁאַף רִיסֵי עֵינֵיהֶם בְּיָדוֹ?!
אֲנָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל אֱמוּנָה, מִיָּד מַשְׁתִּיקִים אוֹתָם, וְכִי לֹא צָרִיךְ לְהָגֵן? וְכִי לֹא צָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת בְּפַרְנָסָה? וְכִי לֹא צָרִיךְ? מִי דִּבֵּר עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ?! מְדַבְּרִים עַל מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, כי הֲלוֹא זֶה וַדַּאי שֶׁלֹּא צָרִיךְ לַחֲשֹׁב חוּץ מִמַּחְשָׁבוֹת מוֹעִילוֹת… כִּי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל עֵצוֹת לַמֶּמְשָׁלָה – הֲרֵי לֹא עוֹבְרוֹת לְרֹאשָׁם, וּמַחְשָׁבוֹת שֶׁל לְחַפֵּשׂ סִבּוֹת לַמַּצָּב, וּמַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּמַה לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְנִיבוֹת מַסְקָנָה מוֹעֶלֶת לְשׁוּם דָּבָר, הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמּוֹעִיל בְּכַמָּה תְּחוּמִים, הוּא קְנִיַּת הָאוֹצָר הַמְּנֻצָּר שֶׁמְּחַלְּקִים בְּעֵת כָּזֹאת לְבַעֲלֵי אֱמוּנָה.
אִם בְּשָׁעָה רְגִילָה, הָאָדָם יָכוֹל לִלְמֹד וּלְהַעֲמִיק בְּלִמּוּדֵי הָאֱמוּנָה בְּמַסַּע חַיָּיו, הוּא מְקַבֵּל שִׁעוּרִים קַלִּים וְשִׁעוּרִים קָשִׁים, בְּחִינוֹת וְנִסְיוֹנוֹת, דְּחִיּוֹת אַכְזָבוֹת, אוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁכָּבִים וְכוּ', וְכָךְ הוּא בּוֹנֶה בִּנְיָן נִפְלָא שֶׁל אֱמוּנָה בְּנַפְשׁוֹ, מִכָּל רְסִיסֵי הַכִּשְׁלוֹנוֹת הוּא בּוֹנֶה סֻכָּה נָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא תָּמִיד יֵשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהָבִיא אֶת לִמּוּדוֹ בְּכוּר הַבְּחִינָה, לָדַעַת אִם הוּא סְתָם מְדַבֵּר אוֹ שֶׁהוּא נָגַע בְּאוֹר ה', וְלִבּוֹ כְּבָר מִתְלַהֵט לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי דִּבּוּרִים יָפִים כָּל אֶחָד יָכוֹל לְדַבֵּר, אֲבָל הַדִּבּוּר הָאֲמִתִּי הַיּוֹצֵא מִמַּעַמְקֵי הַלֵּב, הוּא דִּבּוּר כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ מֵאֲחוֹרָיו הִתְנַסּוּת, וְכַאֲשֶׁר הַהִתְנַסּוּת הַכְּלָלִית מַחְרִידָה כָּל כָּךְ, זֶהוּ הַזְּמַן הַכְּלָלִי לִשְׁאֹב מַיִם מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וּלְגַדֵּל הַמּוֹחִין מְאֹד בֶּאֱמוּנָה, כִּי הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יָדָם מִשְּׁאֵלוֹת וַחֲקִירוֹת וְעִנְיָנִים, וּלְהִיטוּת לֵידַע אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא יְמַלֵּא אֲסָמָיו תְּבוּאָה, וְיָאִיר עַל נַפְשׁוֹ אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה הַמִּתְגַּלֶּה כָּעֵת בְּשֶׁפַע, אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לָבוֹא וְלָקַחַת, אִם אִישׁ נֶפֶשׁ הוּא, כִּי זֶה לֹא דָּבָר פָּשׁוּט לִזְכּוֹת לְהַשִּׂיג מַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ נַחְמָן אוֹמֵר, אֵצֶל הָעוֹלָם הָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי הָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה כְּשֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַהַחְלָטָה וְהַסּוֹף שֶׁלָּהּ, יֵשׁ לָהּ כֹּחוֹת שֶׁאֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, וְאִם זוֹכִים לָזֶה – זָכוּ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִזְמַן כָּזֶה שֶׁל "עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה", וְשֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לְהָגֵן, אֲזַי בְּוַדַּאי הוּא הַזְּמַן לְקַבֵּל שֶׁפַע הַמּוֹחִין וְהַדַּעַת, לָדַעַת אֶת ה'.