{שיעור אמונה 108 – וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ}

וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ

מלין דרחימותא לפני קידוש ליל שבת פרשת נח, ה' חֶשְׁוָן תשפ"ד

 

זְמַן אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת, הוּא זְמַן גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאֹד, אֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת יִקְרַת הַזְּמַן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, טוֹב יַעֲשֶׂה הַיְּהוּדִי לְעַצְמוֹ, אִם כְּבָר מִמֵּילָא הוּא מִשּׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג, וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עוֹד־קָט יָסֵבוּ לְשֻׁלְחָן מֵאִיר וְיָפֶה, אִם יִתְבּוֹנֵן בְּהַאי שַׁעְתָּא עַל גֹּדֶל הַזְּכוּת הַנּוֹרָאָה, לִכְרוֹת בְּרִית עִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר שָׁבַת בְּרֶגַע זֶה מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ אוֹתִי לִהְיוֹת שֻׁתָּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – יִזְכֶּה לְאוֹר גָּדוֹל בְּחַיָּיו וְלִמְחִילַת עֲוֹנוֹת גְּמוּרָה, וַיִּסָּתֵר בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה, בִּבְחִינַת כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת – אֵל יִשְׁמְרֵנִי.

הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזּוֹ, הַדִּבּוּר אוֹדוֹת הַמַּעֲלָה הַזּוֹ, הִיא יְסוֹד קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת אָנוּ מְעִידִים עַל כָּךְ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ פּוֹעֵל אֶת הַכֹּל, אֵין שׁוּם דָּבָר קוֹרֶה לְמַטָּה סְתָם כָּךְ, אַף אִם הוּא מְלֻבָּשׁ בְּהַרְרֵי הַסְתָּרוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַקָּשֶׁה הַזֶּה, עוֹלָם הַהַסְתָּרָה עַל הָאֱלֹקוּת, בְּשַׁבָּת אָנוּ מְסִירִים אֶת הַלּוֹט הַמְכַסֶּה אֶת הָאוֹר הָאֱמֶת, אָנוּ מַרְגִּישִׁים בְּכָל יֵשׁוּתֵנוּ, כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא־כָּל־עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד, עַל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה.

הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְעֵינֵינוּ, עָבַר טִהוּר גָּדוֹל מְאֹד עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם, אֲשֶׁר זֹאת גַּם הוֹדִיעָנוּ בְּתוֹרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֵיךְ לִיצוֹר עוֹלָם נָקִי, עוֹלָם שֶׁבּוֹ מַשְׁלִיטִים אֶת מְצִיאוּת ה', לֹא עַל יְדֵי אַלִּימוּת, כִּי אִם בַּהֲלִיכָה בִּדְרָכָיו וַהֲרָמַת עֵינַיִם אֵלָיו, לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, כִּי הוּא רַק פּוֹעֵל בְּעוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹד אַחֵר, הַמַּבּוּל שֶׁהוֹרִיד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַחוֹטְאִים, וַאֲשֶׁר זִכֵּךְ וְזִקֵּק גַּם אֶת הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי, הוּא הַמַּבּוּל הַמּוֹדִיעַ לְכָל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם עוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁחִיתוּת וְרֹעַ, עוֹלָם שֶׁכָּזֶה מְחַסֵּל אֶת עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּבֶהָלָה, כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת הָאֻמְלְלָה שׁוֹצֶפֶת וְרוֹדֶפֶת, עָלָיו לִלְמֹד מֵאוֹתוֹ צַדִּיק תָּמִים אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדוֹרוֹתָיו.

הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל נֹחַ בָּאָה מִכָּךְ שֶׁהוּא הִשְׁלִיט אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא על עצמו בְּעוֹלָם שֶׁל רֹעַ, וְהִתְהַלֵּךְ בִּדְחַלְתָּא דַּה', הוּא הֵבִין אֶת סוֹד הַיִּרְאָה, אֶת סוֹד יָרֵא שַׁבָּת, אֶת הַיִּרְאָה שֶׁל שַׁבָּת, יִרְאָה שֶׁל הָאַפְסִיּוּת מוּל הַמְּצִיאוּת, הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר הַטּוֹב הַגָּמוּר הִתְאַסֵּף אֶצְלוֹ, וְהוּא נַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה לְטוֹב ה', אִם הָיִינוּ נִמְצָאִים בִּמְחִצָּתוֹ בְּאוֹתָהּ עֵת, מַה הָיִינוּ רוֹאִים? תְּמוּנָה עֲגוּמָה שֶׁל מְצִיאוּת נכחדת, שֶׁאֵין עוֹד עָתִיד, אֵין מַשְׁמָעוּת לְשׁוּם עָבַר, אֵין זִכְרוֹנוֹת וְאֵין שׁוּם תָּכְנִיּוֹת, לִטְוַח הָאָרֹךְ אוֹ הַקָּצָר, כֻּלָּם תְּלוּיִים, מְתֵי מְעַט מֵעוֹלָם שָׁלֵם, בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וִידִיעַת דָּבָר זֶה הָיְתָה מוּכָחַת בְּלִבָּם בַּבְּהִירוּת הֲכִי גְּדוֹלָה, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ תְּלוּיִים בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲבָל מַה עוֹשֶׂה הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי? כְּשֶׁלּוֹקְחִים לוֹ אֶת הַכֹּל מַמָּשׁ, וְאֵין לוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה מַה יִהְיֶה וְאֵיךְ יִהְיֶה וְכוּ'? וְהוּא נִמְצָא בְּתֵבָה, סָגוּר וְנָעוּל… מְחַכֶּה לִישׁוּעַת ה', הוּא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הָעֵינַיִם, וּלְהָבִין רַק דָּבָר אֶחָד – אַתָּה תָּלוּי בְּיַד ה'!

בִּתְפִלַּת הַמּוּסָפִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָנוּ אוֹמְרִים, בְּזִכְרוֹנוֹת: וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ. אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא לַבְּרוּאִים, אוֹתָהּ אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד, אָפְפָה אֶת נֹחַ הַצַּדִּיק, לֹא רַק בִּהְיוֹתוֹ בַּתֵּבָה, אֶלָּא עַל כֵּן מָצָא חֵן, כִּי הוּא זָכַר אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַבְּרוּאִים, עוֹד לִפְנֵי הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ, לִפְנֵי שֶׁבָּא הַמַּבּוּל, הוּא נִסָּה לִצּוֹר עוֹלָם מְתֻקָּן שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה עָלָיו הַגְּזֵרָה, הוּא נִקְרָא, אֵיפֹה, לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמַּסָּע לַיַּעַד בְּתוֹךְ תֵּבָה, שֶׁאֵין לָהּ שִׂיחַ וְשִׂיג עִם הַתַּהֲלוּכוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, כִּי הִיא מֻנַּחַת בִּידֵי הָאֱלֹקִים בְּדֶרֶךְ גְּלוּיָה וּמַכְרֶזֶת מַמָּשׁ – שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. אוֹתָהּ אַהֲבָה גְּדוֹלָה מִתְפַּשֶּׁטֶת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ.

נֹחַ הוּא עַל שֵׁם הַשַּׁבָּת, שֶׁבָּהּ נָחִים, פָּרָשַׁת נֹחַ, הִיא פַּרְשִׁיַּת הַיְּהוּדִי הַנָּח מֵימֵי הַמַּבּוּל הַשּׁוֹצְפִים לְלֹא הֶרֶף וּמָנוֹחַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אוֹ אָז כַּאֲשֶׁר יָבִין שֶׁאֶת הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה נוֹתֵן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְרָצוֹן – הוּא מַמָּשׁ יִתְעַנֵּג עַל הַחֲוָיָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי הַמִּלִּים 'אַהֲבָה וְרָצוֹן' – הַמְבַטְּאִים בִּטּוּי נִשְׂגָּב מְאֹד, כְּשֶׁהַמְּדֻבָּר בֵּין בּוֹרֵא עוֹלָם לְבֵין אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁה' מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם הַשְׁפָּעָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה וּמִתּוֹךְ רָצוֹן… הַמִּלִּים הַלָּלוּ מֻזְכָּרוֹת פַּעֲמַיִם בְּנֻסַּח אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ, וְגַם אָנוּ מְבַקְשִׁים עַל כָּךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ: וְהַנְחִילֵנוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְכוּ', בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן…  כִּי זֶה כָּל עִנְיַן שַׁבָּת – הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן.

אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁזָּכַר נֹחַ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', אוֹתָהּ אַהֲבָה אָפְפָה אוֹתוֹ בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה, כִּי גַּם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וְאֶת הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה אָנוּ מַזְכִּירִים בְּעֵת יוֹם הַדִּין בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵת אֲמִירַת הַזִּכְרוֹנוֹת.

הָאַהֲבָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁמַּפְגִּין הַבּוֹרֵא מוּל הַנִּבְרָא, כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁיַּבְחִין בִּמְצִיאוּתוֹ הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ, שׁוֹמֶרֶת עָלָיו וּמַשְׁגִּיחָה עָלָיו, הָרֶוַח מֵהַיְדִיעָה הַזּוֹ, הוּא שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים מַמָּשׁ, רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם, וְלִצְלוֹחַ אֶת כָּל מַהֲמוּרוֹת הַחַיִּים, מִי שֶׁיּוֹצֵא לְמַסַּע הַצַּיִד בָּעוֹלָם הַהַפְתָּעוֹת הָאַכְזָרִי הַזֶּה, לְלֹא שֶׁיִּהְיֶה מְצֻיָּד בִּידִיעָה  הַחֲשׁוּבָה וְהַקְּרִיטִית הַזּוֹ, הוּא מְסַכֵּן אֶת חַיֵּי רוּחוֹ, כִּי שׁוּב וְשׁוּב, הוּא יֻפְתָּע לְגַלּוֹת, כִּי הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם מַמְתִּין לַחִפּוּשׂ שֶׁלּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַחִפּוּשׂ מִתְעַצֵּל לוֹ, הוּא מְקַבֵּל עֶזְרָה וְסִיּוּעַ בְּכִוּוּן הַדֶּרֶךְ, וְלֹא תָּמִיד אָנוּ זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכִּוּוּן הַזֶּה בְּדֶרֶךְ נְעִימָה, וְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן שֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ, בְּעוֹד הַיָּמִים הַטּוֹבִים עָלֵינוּ, לִרְאוֹת אֶת יַד הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ מִלְּכַתְּחִלָּה, וְשֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לָבוֹא בְּצֵרוּפִים וּבֵרוּרִים, כְּתוֹצָאוֹת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה הַזּוֹ, שֶׁכָּל עִנְיָנָהּ הוּא לְבָרֵר אֶת הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בֵּינֵינוּ לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

אָנוּ גַּם נִמְצָאִים בַּמַּבּוּל, בְּתוֹךְ תֵּבָה שֶׁל הַתְּפִלָּה וְהָאֱמוּנָה, וַאֲנַחְנוּ מוּל כָּל הָעוֹלָם הַחוֹטֵא וְהָרָחוֹק, אוֹחֲזִים בַּהַצָּלָה הַיְּחִידָה שֶׁלָּנוּ – הַהִתְרַפְּקוּת הַחוֹזֶרֶת לִזְרוֹעוֹת אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עִם כָּל הַתְּמִימוּת וְהַשְּׁלֵמוּת הַיְּהוּדִית, כִּי עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁמְּקוֹר חִיּוּתֵנוּ וּמְצִיאוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְקוֹר עֶלְיוֹן וְקָדוֹשׁ, מִכַּנְפֵי הַמְרוֹמִים הוּרָדְנוּ אַךְ וְרַק כְּדֵי לְהָרִים וּלְהָנִיף אֶת נֵס וְדֶגֶל הַקְּדֻשָּׁה וּפִרְסוּם הָאֱלֹקוּת בָּעוֹלָם – וְזוֹ שְׁלִיחוּתֵנוּ הַיְּחִידָה עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ.

וְכָל הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמְּזִים לָנוּ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל בִּשְׁבִיל נְקֻדָּה זוֹ, שֶׁכְּבָר נְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה שֶׁכְּבָר תֶּחְפָּץ, וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי שָׁמַיִם עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּשְׁפַּעַת עָלֵינוּ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כִּי רָצָה בָּנוּ אֱלֹקֵינוּ, וּבְשַׁבָּת בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ אָנוּ מַכְרִיזִים עַל הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הַזּוֹ, וזו הִתְגַּלּוּת גְּלוּיָה וּמְפֹרֶשֶׁת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּשׁ עַם מִתּוֹךְ עַמִּים, שֶׁהַבּוֹרֵא־כָּל־עוֹלָמִים רוֹצֶה אוֹתוֹ, וְזֶה צָרִיךְ לְמַלְּאוֹת אֶת לְבָבֵנוּ חִיּוּת קְדוֹשָׁה שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה וְשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּחֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ, בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות