{שיעור אמונה 111 – אֵין הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל!}

אֵין הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל!

ח' חֶשְׁוָן תשפ"ד

 

הַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה בֵּין לתמרן בֵּין שְׁתֵּי הָאֲחִיזוֹת, הָאַחַת בְּשִׂיא הָאֹמֶץ בַּהֲגָנָה הָאֱלוֹקִית, וְהַשֵּׁנִית, כַּמְּצֻפֶּה, בַּעֲבוֹדַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. הֲרֵי אִם הָיָה קּוֹרֶה לְאָדָם אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁבָּא מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם כַּעַס וּטְרוּנְיָא, וְאַף אִם הָיְתָה לוֹ, לֹא בְּמִדָּה כְּלָל, כִּי מִיָּד יָרִים עֵינַיִם אֶל הַבּוֹרֵא, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם יְכוֹלוֹת, וְהָאַפְסִיּוּת שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוֹת מַכָּה בּוֹ בִּבְהִירוּת. אֶלָּא שֶׁאִם הַדָּבָר תָּלוּי בְּאֵיזֶה בַּר בְּחִירָה, אָנוּ בֶּאֱמֶת כּוֹעֲסִים עָלָיו, וַאֲפִילוּ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרַאי יוֹתֵר מִדִּין הִשְׁתַּדְּלוּת, וְהַנֶּפֶשׁ זוֹעֶקֶת, מַה צָרִיךְ בֶּאֱמֶת, הִשְׁתַּדְּלוּת אוֹ לֹא, וְאִם כֵּן, עַד כַּמָּה, וּמַה עוֹשִׂים עִם זֶה?

כָּל אֶחָד בַּשֶּׁקֶט שֶׁלּוֹ, מֵבִין מֵעַצְמוֹ, שֶׁאֵין שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, הַכֹּל מִשְׂחָק מָכוּר מֵרֹאשׁ כִּמְעַט, אֶלָּא שֶׁהַהַנְהָגָה אִתָּנוּ הִיא הַנְהָגָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, בְּדֶרֶךְ שֶׁבָּהּ נִזְדַּקֵּק לְהִשְׁתַּדְּלוּת, אֲבָל צָרִיךְ עֲדַיִן לָדַעַת, שֶׁאֵין שׁוּם יְכֹלֶת בְּיַד שׁוּם אָדָם לַעֲשׂוֹת לְךָ רַע, כְּמוֹ שֶׁעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כִּי יְרוֹפָפוּ לֹא יִהְיֶה זֶה מֵחֲמַת רְצוֹנָם, כִּי בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וְכוּ', גַּם הָאֲנָשִׁים, הַמִּתְרַשְּׁלִים וְהַפּוֹגְעִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּעַצְבְּנִים וּמַרְגִּיזִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁמַּזִּיקִים וּמַחְרִיבִים, כָּל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לְהָגֵן וְלֹא הֵגֵנוּ, כָּל אֵלּוּ מִשְׂחָק הַכֵּלִים שֶׁל הַמְּצִיאוּת הַכּוֹזֶבֶת, הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי מִתְרַחֵשׁ לֹא כָּאן, וְלֹא בְּצוּרָה כָּזוֹ.

מַה זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת? וַהֲלוֹא עֵינֵינוּ רוֹאוֹת אֲשֶׁר רַק הִשְׁתַּדְּלוּת פּוֹעֶלֶת, לִכְאוֹרָה, אִם תַעֲבֹד יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף, יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף תִּקְנֶה אֹכֶל, וְכֵן בְּעִנְיַן הֲגָנָה וְכוּ', אָז אֵיפֹה נִכְנֶסֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ, שֶׁהַכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ הִתְבּוֹנְנוּת דַּוְקָא בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, כֵּיצַד עָלֶיהָ לְהֵעָשׂוֹת, וְהַאִם כְּשֶׁעוֹשִׂים אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, זֶה וַדַּאי וּבָטוּחַ, אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ וּרְבִיעַ, הַתְּשׁוּבָה הִיא כַּנִּרְאֶה עֲצוּבָה יוֹתֵר מֵהַשְּׁאֵלָה, כִּי אָכֵן, כָּל אֶחָד מוֹדֶה, שֶׁלֹּא הַהִשְׁתַּדְּלוּת עָשְׂתָה אֶת זֶה כִּי אִם הַמַּנְגָּנוֹן שֶׁסִּבֵּב אֶת הַסִּבָּה, וְשֶׁהִצְלִיחַ אוֹתָהּ וְסִיֵּעַ בַּעֲדָהּ, הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, פָּעַל בְּעֶצֶם הַכֹּל.

הַדָּבָר הַזֶּה לֹא פּוֹעֵל בַּנֶּפֶשׁ מִיָּד, הָעֹמֶק שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁאָכֵן, גַּם אָדָם, אִם מַזִּיק לִי – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לִי בֶּאֱמֶת, אִם ה' לֹא יִרְצֶה, אָז לָמָּה לְהָגֵן אֶת עַצְמִי מִמֶּנּוּ? כִּי ה' רוֹצֶה שֶׁאָגֵּן עַל עַצְמִי, אֲבָל אֶת הַרְגָּשַׁת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלֹּא אֶתְלֶה בַּהֲגָנָה הַהִיא, וְזֶה מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה, כִּי אָכֵן, גַּם בְּתוֹךְ הַהֲגָנָה הָאַרְצִית וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת, פּוֹעֶלֶת הַהַנְהָגָה הָאֱלוֹקִית בְּאֹרַח גָּלוּי, כְּלוֹמַר, כָּל תְּזוּזָה.. כָּל פְּסִיעָה… הַכֹּל הֲרֵי מְנֹהָל מֵהַכֹּחַ שֶׁל כָּל הַכֹּחוֹת, וְהוּא, שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יַסְתִּיר פָּנָיו, כִּי הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְלֹא הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לֹא שָׁוֶה כְּלוּם מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת הִסְתַּרְתָּ פָּנָיִךְ הָיִיתִי נִבְהַל, וְלֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה, וְחַיִּים בִּרְצוֹנוֹ.

כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים זוֹכִים לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, לִמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ, הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הַפָּשׁוּט הַזֶּה, שׁוּב וְשׁוּב, לַחֲבֹר אֶל הָרַעְיוֹן בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא אֵינוֹ רַעְיוֹן כִּי אִם גִּלּוּי הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה, לֹא אֱמֶת שֶׁמַּרְפֶּה אֶת הַיָּדַיִם בְּיֵאוּשׁ, אֶלָּא שֶׁנּוֹסֶכֶת תִּקְוָה אֲמִתִּית בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כִּי מֵעַתָּה הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁכְּכָל שֶׁהָרָצוֹן לְמַעְלָה שֶׁהוּא יִחְיֶה בְּטוֹב, כָּךְ יִהְיֶה, וְלָזֶה הוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, דִּבּוּרוֹ וּמַעֲשָׂיו, וְגַם אִם עוֹשֶׂה אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמֻּכְרַחַת, עוֹשֶׂה זֹאת בְּחֵן נִפְלָא אַחֵר לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמְּקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת בְּמֵישָׁרִים לְחַיָּיו, כִּי הַחַיִּים בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא, עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְצַוָּה עָלָיו, וְאֵין הַסִּבָּה עִקַּר כְּלָל.

אִם פַּעַם אַחַת זָכִינוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ, עָלֵינוּ לְלַטֵּשׁ אוֹתָהּ הֵיטֵב, לַחֲשֹׁב אוֹתָהּ בְּעֹמֶק נוֹסָף, לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, רָדַּפְנוּ כְּמוֹ רוּחַ אַחַר הַהִשְׁתַּדְּלוּת, וְהַיְשׁוּעָה בָּאָה מִמָּקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי, מַפְתִּיעַ וְלֹא צָפוּי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַהַשְׁגָּחָה אֶלָּא מוֹתִירָה לְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, אַךְ לֹא הִבְטִיחָה לְךָ שֶׁגְּבוּלוֹת השפעותיה הֵם דַּיְקָא בִּגְבוּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלְּךָ, כְּשֶׁאָנוּ עוֹשִׂים הִשְׁתַּדְּלוּת, עָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּמוֹ כְּלִי לְשֶׁפַע, וְלֹא הַיּוֹצֵר אֶת הַשֶּׁפַע עַצְמוֹ, חָלִילָה, כִּי הַמַּבָּט הַזֶּה עָשׂוּי לְהַגְבִּיל, כִּרְצוֹנֵנוּ הַיַּלְדּוּתִי, אֶת הַשְׁפָּעַת הַשֶּׁפַע שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּלוֹת, בָּאָדָם, מָקוֹם וּזְמַן.

קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הִיא קְדֻשָּׁה לֹא מוּתְנֵית, אָכֵן, כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי ה', אָנוּ מְעוֹרְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת מִדַּת הַדִּין, אַךְ עָלֵינוּ להמתיקה, עָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּשֹּׁרֶשׁ, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, וּלְהַאֲזִין הֵיטֵב לְקוֹל הַקּוֹרֵא מִן הַשָּׁמַיִם, הַקּוֹל הַקּוֹרֵא הוּא קוֹל שֶׁל אַהֲבָה לְנִשְׁמוֹת־יִשְׂרָאֵל, כָּל אַזְעָקָה מַפְחִידָה, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַמְצֵם אֶת הָאָדָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, עָלֵינוּ לִרְאוֹת בָּזֶה קְרִיאָה אֱלֹקִית, הַמְבַקֶּשֶׁת וְתוֹבַעַת בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נַקְשִׁיב לָהּ.

וְעִקָּר הַקְּרִיאָה הוּא אֱמוּנָה, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַחֲטָאִים, וּנְקֻדַּת כָּל הַטָּעֻיּוֹת, הִיא רַק הַהִתְרַחֲקוּת מֵאֱמוּנָה, וְהִתְרַחֲקוּת מֵהָאֱמוּנָה – הִיא, כַּיָּדוּעַ שֹׁרֶשׁ כָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים. כֻּלָּנוּ בַּעֲלֵי אֱמוּנָה, אֲבָל כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר זִכּוּךְ, לִפְעָמִים, זֶה מַמָּשׁ מִתְבַּטֵּא וְלִפְעָמִים זֶה נֶחְבָּא בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ, הַזִּכּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה הוּא מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, כִּי זֶה שֶׁאָנוּ כָּאן בְּזֶה־הָעוֹלָם הוּא רַק לְמַעַן נֵדַע כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּעוֹלָם, וּכְכָל שֶׁאָנוּ לֹא מְזֻכָּכִים בִּידִיעָה זוֹ, בְּעֹמֶק פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, עָלֵינוּ, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, לַעֲבוֹר בֵּרוּרִים וְזִכּוּכִים, וְכָל פַּעַם שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ דָּבָר כָּזֶה, עָלֵינוּ לְהוֹסִיף וּלְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשׁוֹ, לְהַרְכִּין רֹאשׁ וְלִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' מְנַסֵּר אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִתְגַּלֶּה לְעֵינֵינוּ בְּעוֹלָמוֹ, וְהַשֵּׁם יַמְתִּיק מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הַדִּינִים, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְשִׂמְחָה, עַיִן בָּעַיִן, אָמֵן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות