{שיעור אמונה 113 – עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר}

עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר

י' חֶשְׁוָן תשפ"ד

כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּעַצְמֵנוּ, שֶׁהַנְּקֻדָּה הַמּוּסָרִית, הַזּוֹכֶרֶת אֶת הַבּוֹרֵא בְּכָל עֵת, אֵינָהּ נִכֶּרֶת אֶצְלֵנוּ, דְּמוּת הָאָדָם הַשָּׁלֵם, שֶׁעָלֶיהָ חֻנַּכְנוּ, לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמֵנוּ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא בְּחַיֵּי חִיּוּתֵנוּ, וְשֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתֵנוּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי חֵטְא, נְקִיִּים וְזַכִּים, כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, אָנוּ מַרְגִּישִׁים כְּאִלּוּ הַתֹּאַר אָדָם אָבוּד מֵאִתָּנוּ, בְּכַמָּה מִינֵי עִנְיָנִים הַבָּאִים עַל הַפֶּרֶק, אוֹתָן יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, שבאמצעותן אָנוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּכָל פְּרָט, נֶעֱלָמוֹת מֵאִתָּנוּ מֵחֲמַת הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר, אוֹ בִּגְלַל הַטְעָיָה עַצְמִית, שֶׁאֲנִי כֹּה מֻרְגָּלִים בָּהּ, הַנֶּזֶק מִזֶּה גָּדוֹל, אֲבָל הַנֶּזֶק הֲכִי גָּדוֹל הוּא, שֶׁאָנוּ כְּבָר לֹא מַאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַחְזִיר אֶת הַגַּלְגַּל, לִהְיוֹת יְשָׁרִים וְטוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁנּוֹלַדְנוּ, לְלֹא נְטִיָּה מְהִירָה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'.

הַאִם בֶּאֱמֶת יִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ, שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֵמָר, מֵהַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים, נִזְכֶּה פָּשׁוּט לִחְיוֹת חַיִּים טְהוֹרִים לְלֹא רְבָב? הַאִם עֶצֶם מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַחֵטְא יָכוֹל לָתֵת לָנוּ הַגְדָּרָה, שֶׁאָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּלִי חֵטְא? הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁאִם הַתּוֹרָה רוֹצָה בְּכָךְ, הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁכֵּן, כִּי הֲרֵי בַּיְּסוֹד שֶׁלָּנוּ אָנוּ בְּרוּאִים יְשָׁרִים, נוֹלַדְנוּ תִּינוֹקוֹת נְקִיִּים לְלֹא חֵטְא – "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז, כט).

הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק אֵיפֹה אֲנַחְנוּ, הֵיכָן אָנוּ ממוקמים הַאִם בָּאָדָם יָשָׁר? אוֹ שֶׁמָּא בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים? בַּמָּקוֹם הַנָּקִי שֶׁלָּנוּ מִלֵּדָה, אָדָם יָשָׁר, שָׁם אָנוּ יְשָׁרִים לְהַפְלִיא, עֹמֶק הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ נִמְצָא וְקַיָּם, שֶׁגַּם אִם נִתְכַּחֵשׁ לוֹ – הוּא יִהְיֶה שָׁם, מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, עַד שֶׁנִּלְחַץ עַל הַתֶּדֶר הַזֶּה, שֶׁהָיָה קַיָּם בָּנוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם. אֵין אָדָם בֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעֲזֹב אֶת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, הוּא יָכוֹל רַק לִשְׁכֹּחַ אוֹתוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ, אִם הָיָה קַיָּם בּוֹ טוֹב אֵי פַּעַם – אֵין סִבָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַיָּם גַּם כָּעֵת, הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהוּא עֲדַיִן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּכָל עֵת וְרֶגַע.

בְּכָל רֶגַע מִתְרַחֶשֶׁת לֵידַת אָדָם, אֵין הָרֶגַע הַקֹּדֶם הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ, הוּא נוֹלָד מַמָּשׁ עַכְשָׁו, וְיָכוֹל לְהַצִּיץ עַל הָ"אָדָם יָשָׁר" שֶׁבּוֹ, וּלְהַפְסִיק אֶת הַתַּהֲלִיךְ הַמְּחַסֵּל שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם, הַכֹּחַ הַזֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, אִישׁ נָקִי, אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ שֶׁמְּסֻגָּל לְשַׁלֵּם אֶת מְחִיר הַפְּרִישׁוּת הַיּוֹצֶרֶת פְּעָרִים בֵּין הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה לָאַהֲבָה הַנְּמוּכָה לָאֶגוֹ הָרָעֵב.

הַיְּדִיעָה הַזֹּאת אוֹדוֹת הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים – הִיא מְהַמֶּמֶת. הַיֵּאוּשׁ הָעוֹלָמִי שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת הַנּוֹאֶשֶׁת, מְקַבֵּעַ אוֹתָנוּ לְמַצָּבִים שֶׁאֵין לָנוּ מֵהֶם כְּתַב שִׁחְרוּר, אָנוּ בֶּאֱמֶת מַאֲמִינִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לִהְיוֹת כָּכָה תָּמִיד, מַמָּשׁ תָּמִיד, לִנְהֹג כַּצָּפוּי, מְקַבְּעִים אִישִׁיּוּת וּתְכוּנוֹת נֶפֶשׁ וְהֶרְגֵּלִים, וְקָדִימָה לִזְרִימַת הַחַיִּים. זוֹ לֹא כָּל הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ בַּתְּכוּנוֹת שֶׁלָּנוּ רְבָדִים אֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים, שֶׁיְּכוֹלִים גַּם הֵם לָתֵת אֶת הַבִּטּוּי שֶׁלָּהֶם גַּם בַּהֹוֶה שֶׁלָּנוּ, לֹא תַּם עִידָּן הַתְּמִימוּת, הוּא קַיָּם בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ, הוּא מַמְתִּין לַזְּמַן שֶׁלּוֹ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִרְצֶה לִבְחֹר בָּאֱמֶת – הוּא יָצוּף, הָאָדָם יָשָׁר שֶׁבָּנוּ, הוּא יֵרָאֶה חָדָשׁ כִּבְאוֹתָם זְמַנִּים טְרִיִּים שֶׁל הַחַיִּים, לִפְנֵי שֶׁשָּׁתִינוּ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שֶׁל מִלְכּוּד עֹנֶג הַחֵטְא וְהָאַשְׁלָיָה.

הַהִתְחַמְּקוּת שֶׁלָּנוּ מֵהָאָדָם יָשָׁר שֶׁלָּנוּ הִיא חֵלֶק מֵהַמַּסְלוּל שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים לְעֵבֶר עוֹלָם הַתִּקּוּן, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְזַהִים אֶת הַהִתְחַמְּקוּת הַזּוֹ, וְאֵינֶנּוּ מְכַנִּים אוֹתָהּ בְּשֵׁמוֹת אֲצִילִיִּים אֲחֵרִים, כִּי אִם מַבִּיטִים לָהּ בָעֵינַיִם וּמְבִינִים מִי אֲנַחְנוּ וּמַה עוֹבֵר עָלֵינוּ, אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים לַמָּקוֹם בּוֹ הָאָדָם יָשָׁר פִּרְנֵס אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלָּנוּ עַל רִגּוּשֶׁיהָ וּתְשׁוּקוֹתֶיהָ הַכְּמוּסוֹת, הָאָדָם יָשָׁר הַזֶּה לֹא הָלַךְ בִּכְלָל, הוּא רַק לֹא יוֹדֵעַ לְסַפֵּק לַאֲנָשִׁים קְרוּעִים רִגּוּשִׁים, בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים הוּא לֹא כָּל כָּךְ מִתְמַצֵּא, הוּא מַמְתִּין לַמָּקוֹם הַנָּקִי שֶׁלּוֹ, לְיַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ, שָׁם הוּא מְפַרְגֵּן הַרְבֵּה עֹנֶג וַהֲמוֹן טוֹב, כַּאֲשֶׁר הַמְּצִיאוּת שֶׁל אִישׁ כָּשֵׁר הִיא מְצִיאוּת מְתַגְמֶלֶת וּמַרְגֶּשֶׁת, אֵין לַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים שׁוּם תַּפְקִיד בְּחַיֵּינוּ, הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם רַק בַּמָּקוֹם הֵרִיק, בָּאֵזוֹר שֶׁבּוֹ הָאָדָם יָשָׁר לֹא פּוֹעֵל, וְלֹא רוֹצֶה לִפְעֹל, הֵם הַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם שֶׁבְּלֵב הָאֲנָשִׁים, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים, הַסּוֹתְרִים, הַמְבַלְבְּלִים, שֶׁלֹּא בֶּאֱמֶת מְבִיאִים אוֹתָנוּ לַשַּׁלְוָה וְלַקֶּסֶם שֶׁהֵם מַבְטִיחִים, הֵם רַק מַסְעִירִים אוֹתָנוּ, וְנֶעֱלָמִים לְחֶשְׁבּוֹנוֹת אֲחֵרִים נוֹסָפִים, שׁוֹנִים, שֶׁגַּם הֵם לִשְׁעָתָם וּלְרִגְעָם, בְּלִי רַחֲמָנוּת.

הָ'אָדָם יָשָׁר' הוּא יַצִּיב, הוּא נוֹתֵן קְצָת, אֲבָל עִקְבִי, הוּא יָכוֹל לְהֵעָלֵם כְּשֶׁלֹּא נֹחַ לָנוּ אִתּוֹ, וְהוּא חוֹזֵר כְּשֶׁאָנוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ, אֲבָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר, שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּנוּ יוֹדֵעַ מַה טוֹב לָנוּ, אָנוּ קִבַּלְנוּ לֵב מְעֻלֶּה, לֵב שֶׁל אָדָם יָשָׁר, מַה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ? תָּלוּי בִּבְחִירָתֵנוּ, אֲבָל שֶׁלֹּא נַחְשֹׁב לְרֶגַע שֶׁהָאָדָם יָשָׁר נֶעְלָם, כִּי הוּא לֹא… וְאִם הוּא לֹא נֶעְלָם, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַזְמִין אוֹתוֹ אֵלֵינוּ בְּכָל עֵת, גַּם כַּאֲשֶׁר בָּגַדְנוּ בַּדְּמוּת הַזּוֹ, הִיא מַמְתִּינָה לִבְחִירָתֵנוּ הַמְחֻדֶּשֶׁת וְהַמְתַקֶּנֶת, כִּי הִנֵּה הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְאֵין אַחַר מַעֲשֵׂה אֱלֹקֵינוּ כְּלוּם.

אִם אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁשּׁוּם דָּבָר טוֹב שֶׁבָּנוּ לֹא נֶעְלָם, אלא שהוּא מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לִיצִיאָתוֹ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אָנוּ נַעֲשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהַחְזִיר לָנוּ אוֹתוֹ, בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, אָנוּ נַצְלִיחַ לְתַקֵּן אֶת מַעֲשֵׂינוּ לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְהַחְזִיר לוֹ אֶת נִשְׁמָתֵנוּ טְהוֹרָה כַּאֲשֶׁר נְתָנָהּ לָנוּ.