אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ
י' חֶשְׁוָן תשפ"ד
הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ מְלַמְּדוֹת עַל מַסָּע אֱמוּנָה כַּבִּיר, שֶׁזּוֹעֵק אֵלֵינוּ מִתּוֹךְ שׁוּרוֹת הַחֻמָּשׁ – חַפְּשׂוּ גַּם אַתֶּם, הַדְּבֵקוּת שֶׁלּוֹ בְּמֻשָּׂא הַחִפּוּשׂ אֵינוֹ נִשְׁכַּח תּוֹךְ כְּדֵי חִפּוּשׂ, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַסִּפּוּר, וְהָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ רַק אֶל אֵל אֱמוּנָה, לֹא בְּחִנָּם נִקְרָא רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בֶּאֱמֶת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לְמַסַּע הַזֶּה, לְדַיֵּק בִּפְרָטָיו וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ אַהֲבַת עוֹלָם לְאֵל אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אַבְרָהָם אָבִינוּ וֶאֱמוּנָה זֶה דָּבָר אֶחָד, אֵין פְּרָט בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאֵינוֹ כֻּלּוֹ גִּלּוּי אֱמוּנָה בָּהִיר.
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מִמּוֹלַדְתְּךּ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, מִי יוֹצֵא אֶל מַסָּע מְפָרֵךְ מִבְּלִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאָן, הוּא סוֹמֵךְ עַל הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה, הוּא יוֹצֵא לְדֶרֶךְ לֹא מֻכֶּרֶת, לֹא מַבְטִיחָה כְּלוּם, רַק נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, תְּמוּרוֹת וּבֵרוּרִים, הוּא אָמוּר לִסְמֹךְ סְמִיכָה מֻחְלֶטֶת עַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הוּא אֲשֶׁר יַרְאֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי הוּא עַצְמוֹ מֵסִיר אֶת עַצְמוֹ מִבְּחִינַת הַדֶּרֶךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֵין הַלֵּב יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁיּוֹרֶה לוֹ זֶה אֲשֶׁר כָּל הַלְּבָבוֹת בְּיָדוֹ. הִנֵּה הוּא הָיָה אָב הֲמוֹן גּוֹיִם, כָּבֵד בַּמִּקְנֶה וּבְכָל דָּבָר טוֹב, וְהִנֵּה הוּא נִקְרָא לַעֲזֹב אֶת הַכֹּל, לִזְנוֹחַ אֶת הַקְּהִלָּה, לְפָרֵק אֶת הַמּוֹסְדוֹת, וְלִסְמֹךְ רַק עַל הַבְטָחַת ה', שֶׁהַגִּלּוּי הַגָּדוֹל בּוֹ הוּא פָּצַח לִפְנֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם – לֹא יַפְסִיק לְעוֹלָם, הוּא יַמְשִׁיךְ וְיַמְשִׁיךְ וְעוֹד "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", אֵיךְ וּמַה? אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא יָדַע, הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּדָבָר אֶחָד וְיָחִיד: – אֱמוּנָה! אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר, זֶה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, אַף שֶׁלְּפִי הַנִּרְאֶה לָעַיִן – אֵין יְכֹלֶת לְהָבִין כְּלוּם. וּמִזֶּה אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי אֱמוּנָה שֶׁלֹּא בָּאָה לְמִבְחַן וּלְנִסָּיוֹן אֵינָהּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
יְהוּדִי שֶׁפּוֹעֵל לְשֵׁם שָׁמַיִם, הוּא לֹא מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לַסִּפּוּר, אֲפִלּוּ לֹא בְּמַחְשָׁבָה, הוּא לֹא מְבַקֵּשׁ לִקְטֹף עוֹד זְכֻיּוֹת, אֲפִלּוּ לֹא זְכֻיּוֹת רוּחָנִיּוֹת, כִּי אִם הוּא מְמֻקָּד בְּמַטָּרָה הַיְּחִידָה – לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵבָב שָׁלֵם, הַדָּבָר הַזֶּה הוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, כִּי אֵין הִיא רַעְיוֹן וְתַרְבּוּת אֲנָשִׁים חָלִילָה, כִּי אִם הִיא חִבּוּק עַז מֵהַבּוֹרֵא לַנִּבְרָא הַמַּכִּיר אוֹתוֹ וּמַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְגַלּוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אָנוּ מְבִינִים, שֶׁגַּם הַהַבְטָחָה שֶׁל וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, אֵינָהּ הוֹדָעָה שֶׁל שָׂכָר עַל הַדְּבֵקוּת, כִּי אִם גִּלּוּי הַיַּעַד שֶׁל הַשְּׁלִיחוּת הַזּוֹ, אַתָּה רוֹצֶה לְהָאִיר אוֹתִי בָּעוֹלָם? תַּעֲשֶׂה זֹאת בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי מוֹרֶה לְךָ, אַל תֵלֵךְ אַחַר עַצְמְךָ, הִשְׁתַּדֵּל רַק לִמְצֹא אוֹתִי בְּכָל דָּבָר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, כִּי אִם אֲנִי לֹא אֶהְיֶה שָׁם – הֲרֵי אֵין זֶה כְּלוּם מַמָּשׁ.
הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל אֵינוֹ לִפְעֹל נָכוֹן אוֹ שֶׁלֹּא לִפְעֹל נָכוֹן, הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הוּא לִזְכֹּר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָדַעַת בְּכָל מַצָּב נָתוּן מַה רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּעֵת, אִם אָדָם נִמְצָא בְּמָקוֹם לֹא מְתֻקָּן, וְהוּא מֵבִין שֶׁהוּא הִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל לַחֲשֹׁב תָּמִיד, הַאִם כָּעֵת, בְּרֶגַע זֶה, אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם אִם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל אִם אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, יִּתְגַּלֶּה אֵלַי לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה? ה' רוֹאֶה אֶת לְבַב הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו, וּמְסַיֵּעַ לָהֶם בְּדַרְכֵי עֲבוֹדָתָם.
כָּךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיךְ אָדָם אֶחָד בּוֹדֵד, גִּלָּה אֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ, שֶׁהִצִּילָה אֶת כָּל הָעוֹלָם מִנְּהִיָּה אַחַר הַשְּׁטוּת. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן זֶה, מִיָּד הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כִּי הוּא רָצָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, וּרְצוֹנוֹ הוּא רָצוֹן אֲמִתִּי – הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלֶּה אֵלָיו, וְזֶה הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל תָּמִיד – אִם לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַמְצִיאוּת הָאֱלוֹקִית, וּלְהַשְׁאִיר אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה רַק בְּחִיצוֹנִיּוּת, אוֹ שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה – אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה תָּמִיד אֵיךְ עֵינָיו צוֹפִיּוֹת וּמַבִּיטוֹת בִּי וּמַמְתִּין שֶׁאֶבְחַר בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּכָל נְקֻדַּת מַצָּב.
כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ מוּכָן לַעֲזֹב הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ זוֹכֶה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, הַחֲוָיָה שֶׁל הַקֶּשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּזוֹ, רַק כְּשֶׁהִיא קֶשֶׁר אָחוּד רַק אִתּוֹ וְלֹא זוּלַת… כִּי הֲרֵי מַה בִּקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַבְרָהָם? אֶת הַכֹּל! כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, כָּל הֶרְגֵּל, כָּל מְצִיאוּת שֶׁל שַׁיָּכוּת עִם כָּל הָעֹשֶׁר שֶׁל הֶעָבָר, מוֹלֶדֶת, אֶרֶץ וּבֵית אָב – כֻּלָּם מֵאֲחוֹרָיו, וְהוּא קָדִימָה צוֹעֵד אֶל הֵיכַל הָאֱמֶת… אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לְלַוּוֹת כָּל עוֹבֵד הַשֵּׁם וְכָל בַּעַל אֱמוּנָה, כִּי הֲרֵי מַאן דְּאִיהוּ כָּפִית בְּאַחֲרָא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עוֹד דְּבָרִים, הֲרֵי הֵם דּוֹחֲקִים אֶת רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה וְהָאֱמוּנָה. הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפַּשֶּׁטֶת עַל הַדָּבוּק בְּכָל כְּלָלִיּוּתוֹ, וְאֵינָהּ מַנַּחַת מָקוֹם אֶחָד שֶׁאֵינָהּ מְבַעְבַּעַת מִתּוֹכוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת תַּפְקִידָהּ.
אַבְרָהָם־אָבִינוּ שָׁמַע אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת רָצְתָה לְהַדְחִיק, הוּא רָאָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הוּא רָאָה אֵיךְ אֲנָשִׁים מַכְתִּירִים אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁאֵינָם בִּכְלָל, כְּכֹחוֹת כַּאֲשֶׁר יֵשׁ כֹּחַ אֶחָד הַמְּחַיֶּה, הַמְּהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא נָאַם עַל זֶה, הוּא הִסְבִּיר אֶת זֶה, הוּא דָּרַשׁ לַהֲמוֹן גּוֹיִם, וְהוּא עַצְמוֹ – מָלֵא יִסּוּרִים וְנִסְיוֹנוֹת… וַעֲדַיִן בְּתֻמָּתוֹ מוּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמַאֲמָר הַנָּבִיא: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", וְהוּא נִקְרָא אַבְרָהָם הָעִבְרִי, שֶׁכָּל הָעוֹלָם בְּעֵבֶר אֶחָד וְהוּא בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית אֲשֶׁר שָׁכְנָה בְּלִבּוֹ, וְיָדַע וְרָאָה אוֹתָהּ בִּבְהִירוּת הֲכִי אֶפְשָׁרִית, לֹא הָיְתָה מֵחֲמַת הַסְּבִיבָה אוֹ מֵחֲמַת הֶרְגֵל דָּבָר, הוּא רָאָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן, וּמַה לוֹ אִם כָּל הָעוֹלָם לֹא יִרְאוּ מַה שֶּׁרָאָה? אֶלָּא שֶׁהוּא דָּאַג גַּם לָהֶם, וּבְכָל כֹּחוֹ וְחַיָּיו מָסַר נַפְשׁוֹ לְהָפִיץ אֶת אֱמוּנַת אֱלֹקֵי עוֹלָם וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, עַד שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת נַעֲשׂוֹת תְּאֵבוֹת לְהִכָּלֵל בִּשְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם".
אֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה לִמֵּד אַבְרָהָם לְדוֹרוֹת, שֶׁמִּצַּד אֶחָד מִי שֶׁהִתְגַּלָּה לוֹ אוֹר הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה פְּשָׁרוֹת, וְשֶׁלֹּא יְנַסֶּה לְשַׁלֵּב בֵּין קֹדֶם הַתַּגְלִית לְאַחַר הַתַּגְלִית, כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ קֹדֶם, מִי שֶׁהַשֵּׁם נָגַע בְּלִבּוֹ, כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהִתְכַּחֵשׁ לַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, וּלְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, אֶלָּא בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וּמִצַּד שֵׁנִי, לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, לֹא לְדָבָר בִּשְׂפָתָם וְלַחְשֹׁב כְּמַחֲשַׁבְתָּם, עִבְרִי אָנֹכִי, עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי, אוֹר ה' הֵאִיר עָלַי, וּמַה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, זֶה לְפַרְסֵם וּלְגַלּוֹת אֱמוּנָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.