{שיעור אמונה 119 – עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה}

עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה

י"ח חֶשְׁוָן תשפ"ד

 

כָּל מְצִיאוּת שֶׁל נִבְרָא בָּעוֹלָם, יֵשׁ לָהּ צִדּוּק וְקִיּוּם כְּפִי הַכָּרָתָהּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאַף מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה, בְּהֶכְרֵחַ הוּא שֻׁתָּף לְגִלּוּי הָאֱלֹקוּת הַזֶּה, אִם אָנוּ זוֹכִים וּמַרְגִּישִׁים אֶת רוּחַ ה' הֶחָי בְּקִרְבֵּנוּ, וְאָנוּ מְדַבְּקִים אֶת עַצְמֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ – אָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת אוֹתוֹ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְאַפְשֶׁרֶת לְכָל יָחִיד לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲשֶׁר לְשֵׁם כָּךְ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הַתְּפִישָׂה שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה הָאַרְצִית, לְמַחְשָׁבָה עֶלְיוֹנָה הַדְּבֵקָה בִּמְקוֹר הַכֹּל, בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

כָּל תְּזוּזָה בַּבְּרִיאָה, כָּל מְאֹרָע, קָשֶׁה אוֹ קַל, קָשׁוּר עִם דְּבַר ה' הָרוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת בְּעוֹלָמוֹ, מַה נוֹאַלְנוּ לִסְבֹּל סְתָם סֵבֶל, בְּלִי לְהָבִין אֶת הַפֵּרוּשׁ שֶׁלּוֹ, הֲלוֹא הַפֵּרוּשׁ שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ שֶׁל מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאֵין הַדְּבָרִים קוֹרִים סְתָם וְלֹא לְשֵׁם סְתָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא עֵצָה עֲמוּקָה מֵאֵת צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם לִקְרֹא אֶת הַבְּרִיּוֹת אֵלָיו. תּוֹבָנָה זוֹ אֲמוּרָה לִשְׁכּוֹן עָמֹק בְּלֵב הַמַּאֲמִין, לֹא רַק כְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֶסְבֵּר לְמַשְׁמָעוּת הַמְאֹרָעוֹת, אֶלָּא הַרְגָּשָׁה דַּקָּה הַמְלַוָּה אוֹתוֹ בְּכָל פִּנָּה בַּחַיִּים, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מְנֹהָל מִלְמַעְלָה וּלְשֵׁם מַטָּרָה מְאֹד בְּרוּרָה, וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו.

בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה יֵשׁ אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" – שֶׁהִקְרִיב לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה, וּמִמֵּילָא, כְּפִי שֶׁאָכֵן רוֹאִים בְּחוּשׁ, כָּל אֶחָד מִתְעוֹרֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְנַסֶּה לִבְדּוֹק אֶת בִּדְקֵי הַנֶּפֶשׁ, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁצָּרַת הַנֶּפֶשׁ הִיא הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, וּבְתִקּוּן צָרָתָהּ יְתֻקַּן כָּל תִּקּוּן דָּרוּשׁ. אַךְ עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עַל אַהֲבַת הַשֵּׁם לָנוּ, עַל הַשַּׁיָּכוּת שֶׁאָנוּ שַׁיָּכִים לוֹ, כְּמַאֲמָר חֲזַ"ל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם – הַמְעַיֵּן, מַבְחִין מִיָּד בְּבִטּוּי שִׁעְבּוּד הַלֵּב, זוֹ הֲבָנָה מַקְסִימָלִית, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְהוּא פּוֹעֵל הַכֹּל.

שִׁעְבּוּד הַלֵּב אֵינוֹ רַק שִׁעְבּוּד הַמְּצִיאוּת, שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְחַי חַיִּים מְנֻתָּקִים מִקֶּשֶׁר אֱלוֹקִי, אַף שֶׁעֶצֶם הַקִּיּוּם בְּוַדַּאי אֵינוֹ חָף מִקֶּשֶׁר עָצוּם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ דַּרְגוֹת בָּזֶה, וְעִקָּר הַהִתְקָרְבוּת הוּא אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁאָדָם מָלֵא מִכָּל לִבּוֹ בְּשִׁעְבּוּד, וְלָזֶה אֵינוֹ זוֹכֶה כִּי אִם הָאוֹהֵב בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד אַהֲבַת הַבּוֹרֵא, זוֹ הַהִתְקָרְבוּת הַנִּדְרֶשֶׁת בִּשְׁעַת שַׁלְוָה בִּכְלָל, וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה בִּכְלָל, כְּבִגְמָרָא שָׁם.

מַה הִיא דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא? דְּבֵקוּת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, דְּבֵקוּת כְּמוֹ דֶּבֶק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד כְּלָל וּכְלָל אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד, אֵין שִׁנּוּי תֶּדֶר אוֹ מַצָּב שֶׁיָּכוֹל להעים אֶת הַדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹנָה, אֲנָשִׁים שֶׁהֵם קְשׁוּרִים אֶל הַבּוֹרֵא, הוּא יִתְבָּרַךְ מְלַוֶּה אוֹתָם בְּכָל מַצָּב שֶׁהֵם נִמְצָאִים בּוֹ, הֵם חָשִׁים אֶת יָדוֹ הָעוֹטֶפֶת אוֹתָם בְּרַחֲמִים, הֵם בָּאִים עַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ דְּבֵקוּת בְּכָל מַצָּב וּמִכָּל מַצָּב, זוֹ אֻמָּנוּת שֶׁעָלֵינוּ לֶאֱחֹז בָּהּ, הִיא מְקוֹר הַחַיִּים וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ, אָדָם שֶׁזּוֹכֶה לַדְּבֵקוּת הַזּוֹ, הוּא חַי בִּרְגִיעָה וּבְסַבְלָנוּת מֻחְלֶטֶת, הוּא גַּם מוּגָן לְגַמְרֵי עַל יְדֵי הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וַעֲשִׂיַּת עַצְמוֹ לְמֶרְכָּבָה לָהּ, שֶׁאָז כָּל מָארֵי דְדִינִין פּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִצָּל מִכָּל רַע לָנֶצַח. אַךְ עִקַּר הָעִנְיָן הוּא שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּדְבַּק אֶת עַצְמֵנוּ בּוֹ, וְהוּא יִדְבַּק בָּנוּ, וְיִהְיֶה קֶשֶׁר פָּעִיל בֵּין הַנִּבְרָא לְבוֹרְאוֹ, דַּוְקָא בְּצוּרָה הַזּוֹ, וְדַוְקָא בְּמַהֲלַךְ הַזֶּה, שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בְּתוֹךְ גּוּף גַּשְׁמִי עוֹיֵן כָּל רוּחַ, וּמַתְסִיסִים אֶת הָרוּחַ הַפְּנִימִית, שֶׁגַּם מְחַיָּה אֶת כָּל הַמַּהוּת, וְגַם נֶאֱנֶקֶת תַּחַת השתקתה וְהַדְחָקָתָהּ הַכִּמְעַט תְּמִידִית.

כְּשֶׁאָנוּ מְגַלִּים שֶׁאָנוּ בְּעֶצֶם מִקְשָׁה אַחַת שֶׁל אֱלֹקוּת מְהַלֶּכֶת, וְאָנוּ יְכוֹלִים לְהַזְמִין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּנָקֵל מַמָּשׁ, אָנוּ מִתְוַדְעִים לִבְשׂוֹרָה מֻחְלֶטֶת שֶׁעֲשׂוּיָה לְשַׁנּוֹת אֶת דְּפוּס הַחֲשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ לְגַמְרֵי, אוֹר חָדָשׁ שֶׁל בְּהִירוּת הַחַיִּים, זֶהוּ סוֹד כָּמוּס שֶׁאֵין מְגַלִּים אוֹתוֹ אֶלָּא לְבַעֲלֵי הַדְּבֵקוּת, שֶׁהַנִּבְרָא נִדְבַּק בְּבוֹרְאוֹ, וּרְצוֹנוֹ הוּא רְצוֹנוֹ, וְאֵין בּוֹ שֶׁקֶר וַעֲקַלָּתוֹן כִּי אִם דְּבֵקוּת אֲמִתִּית לֶאֱלֹקֵי אֱמֶת. אוֹ אָז נוֹלָד בָּנוּ גַּם הָרָצוֹן לְהַכִּירוֹ, לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְאָז נוֹלָד בָּנוּ הַכְּלִי הֲכִי חָשׁוּב שֶׁכָּל עוֹבֵד ה' צָרִיךְ לְצַיֵּד אֶת עַצְמוֹ, בְּצֵאתוֹ לְמִלְחֶמֶת בֵּית דָּוִד, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּחַיֵּי חִיּוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הַמַּתָּנָה הַזּוֹ הִיא מַתְּנַת הָרָצוֹן, הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה – הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, אִם יֵשׁ אֶת הַ'נָּרוּצָה' – יֵשׁ גַּם אֶת הַכְּנִיסָה לִפְנַי וְלִפְנִים, אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר אֶת פָּנָיו לַמְיַחֲלִים לוֹ, הֵן אֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה, כִּי אָדָם צָרִיךְ לַעֲבוֹר הֲמוֹן הַסְתָּרוֹת וְכִסּוּיִים, וּמְנַסִּים אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת, וּבְכָל נִסָּיוֹן יֵשׁ עוֹד וְעוֹד, עַד בֵּרוּר הָאֱמֶת הָאֱלוֹקִית, שֶׁהִיא הַדְּבֵקוּת הַנְּקִיָּה שֶׁל אָדָם בְּבוֹרְאוֹ – אֲבָל צָרִיךְ לֵידַע אֲשֶׁר כָּל הַיּוֹצֵא לְמִלְחָמָה זוֹ, דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַקֹּשִׁי, הוּא זוֹכֶה לְהוֹצִיא אֶת הַבַּת מֶלֶךְ מִשִּׁבְיָה, כִּי הֶאֱמִין כִּי "בַּסּוֹף הוֹצִיאָהּ", וְגַם לֹא הִקְשִׁיב לְשׁוּם מְנִיעָה – "כִּי בְּוַדַּאי יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם!" סִי טִיעֶהן אַזוֹינֶע זַאכְן אוֹיף דִּי וֶועלְט – גֶעוַואלְד!. הָאֱמוּנָה הַזּוֹ נִקְרֵאת אֱמוּנַת הָרָצוֹן, שֶׁאָדָם אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם.

וְכָל זֶה תָּלוּי רַק בְּדָבָר אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה, וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, לֹא יַעֲזוֹב אֶת הָרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר אֶצְלוֹ שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הֵם חַיֵּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה וּדְבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא, אַךְ בִּתְנַאי כָּפוּל וּמְכֻפָּל, שֶׁכָּל מְאֹרָע שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּחַיָּיו, לֹא יִגְרֹם לוֹ שׁוּם כִּרְסוּם בַּהֲדָרוֹ שֶׁל הָרָצוֹן, שֶׁהוּא הָעִקָּרִי וְהַשָּׁרְשִׁי בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות