אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל – לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה
י"ח חֶשְׁוָן תשפ"ד
אֲנָשִׁים רְגִילִים אוֹהֲבִים לְהִתְפַּעֵל דַּיְקָא רַק מִסִּפּוּרִים שׁוֹבְרֵי־שִׁגְרָה, כְּגוֹן הַלִּמּוּד זְכוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁל מָרָנָא מִבַּארְדִיטְשׁוֹב זי"ע, שֶׁכָּל אֶחָד אוֹהֵב לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם זֶה, לִפְעָמִים, וּלְהַדְבִּיק לְאֵיזֶה רָחוֹק אֵיזֶה חִפּוּשׂ שֶׁל הַבַּארְדִיטְשׁוֹבֶער, אֵין סָפֵק שֶׁזֶּה טוֹב מְאֹד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה עֲמֻקָּה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת, שֶׁבֶּאֱמֶת נַאֲמִין בְּמַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים, וְלֹא נַעֲבֹד עֲבוֹדַת שֶׁקֶר לִפְנֵי אֱלוֹהַּ אֱמֶת.
הַסִּפּוּרִים הַלָּלוּ הֵם בְּוַדַּאי שִׂיא הַמַּדְרֵגָה, וְאָנוּ עֲדַיִן צְרִיכִים לִבְנוֹת אוֹתָהּ מֵהַמָּסָד עַד הַטְּפָחוֹת, למשל כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים אַבְרֵךְ פָּשׁוּט בֶּן־תּוֹרָה [לֹא מֻכָּר, לֹא מֵהַקְּהִלָּה שֶׁלִּי, לֹא מִשּׁוּם מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּזַהֶה אוֹתוֹ אִתִּי], פּוֹסֵעַ בְּדִיּוּק בְּתֵשַׁע בַּבֹּקֶר אֶל הַכּוֹלֵל, בְּלִי שׁוּם בָּרָק נוֹצֵץ, אוּלַי לָבוּשׁ אֲפִלּוּ בַּחֲלִיפָה דְּהוּיָה, חַי בִּצְנִיעוּת, לְלֹא שׁוּם מַעֲמָד, מַה שֶּׁנִּקְרָא אַבְרֵךְ פָּשׁוּט וְרָגִיל, שֶּׁפּוֹסֵעַ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְעוֹד כַּמָּה רְגָעִים אָנוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא יֵשֵׁב עִם חַבְרוּתָא וְיָדוּן עִמּוֹ בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, כָּךְ כָּל לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם, וְכָךְ כָּל אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְאֶפְשָׁר גַּם כָּל עֶרֶב סֵדֶר שְׁלִישִׁי, וְכָךְ כָּל יוֹם ויום, אָנוּ נִתְקָלִים בַּמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ בְּמִקְרֶה – לֹא מוֹתִיר בָּנוּ שׁוּם רֹשֶׁם, (בְּמִקְרֶה פָּחוֹת מְשַׂמֵּחַ אָנוּ חוֹשְׁבִים עַל רַבּוֹתָיו הַמַּרְגִּיזִים שֶׁל זֶה הָאִישׁ כָּכָה בְּהַבָּטָה בְּעָלְמָא), אֲבָל אִם יֵשׁ רֶגַע אֶחָד שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כַּמָּה אַהֲבָה יוֹקֶדֶת עָלֵינוּ לִרְחוֹשׁ לְאוֹתוֹ צַדִּיק, לְמִי שֶׁמַּחְזִיק בְּלִי יְדִיעָתוֹ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הֲרֵי הוּא לוֹמֵד תּוֹרָה… גֶעוַואלְד! וַהֲלֹא תּוֹרָה הִיא הַכֹּל, הַכֹּל מַמָּשׁ… וְאִם יֵשׁ יְהוּדִי בֵּינֵינוּ שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כַּמָּה אַהֲבָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בָּנוּ אֵלָיו, כַּמָּה גָּדוֹל הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעֵינֵינוּ, כִּי הלוא הוּא חָזוּת הַכֹּל, תִּקְוַת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
אֶלָּא שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ כִּוּוּן מְמֻקָּד מְאֹד לַדְּבֵקוּת בְּחַיֵּי כֹּלָּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְשַׁנֵּן לְעַצְמֵנוּ אֶת פְּנִימִיּוּת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה, עָלֵינוּ לִלְחֹשׁ לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, כִּי אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת בְּנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֵין זוֹ אִמְרָה יָפָה בִּלְבַד, אֶלָּא זוֹ אֱמֶת אֲמִתִּית וְנִצְחִית, כִּי אָכֵן גְּדוֹלָה הָאַהֲבָה – אַהֲבַת עוֹלָם שֶׁאוֹהֵב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאֶת כָּל זֶה עוֹשִׂים "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ", כָּל אַחְוָה, כָּל אַהֲבָה, כָּל דְּבֵקוּת חֶבְרָתִית – צְרִיכָה לִהְיוֹת מוּנַעַת מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאָנוּ בָּאנוּ לְכָאן לוֹמַר: "בְּרוּאֶיךָ אֲנַחְנוּ"… וּבְתַכְלִית, כָּל קְבוּצָה שֶׁאֵינָהּ מֻשְׁתֶּתֶת עַל הַדְּבֵקוּת הַזּוֹ, סוֹפָהּ לְהִבָּטֵל וְהָיְתָה כְּלֹא הָיְתָה, כִּי שַׁרְיָא בְּפֵירוּדָא, וּמַה שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיק בְּנֵי־אָדָם, צֶלֶם אֱלֹקִים בְּיַחַד, בְּאַחְדוּת וּבְאַחְוָה – כַּאֲשֶׁר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה בֵּינוֹתָם, וְזוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת בִּמְקוֹר הָאַחְדוּת, בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
כָּל מַה שֶּׁנִּכְנַס בְּתוֹר פְּנִיּוֹת, אִם יֵשׁ לְמָשָׁל, הֲנָאָה גְּדוֹלָה, שֶׁ'אֶצְלֵנוּ בַּקְּהִלָּה', מִסְתּוֹבֵב כָּזֶה 'תַּכְשִׁיט'… וְכַמָּה כָּבוֹד זֶה לְאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ… וְאִם הוּא 'פְּאֵר עֲדָתֵנוּ' עוֹד יוֹתֵר… לֹא וָלֹא, לֹא רַק כָּזוֹ אַהֲבָה צָרִיךְ, אַף שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לֶאֱהֹב גַּם אוֹתָם, אֲבָל אָנוּ מְדַבְּרִים עַל אַהֲבָה פְּשׁוּטָה לְאוֹרַיְתָא, קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וְיִשְׂרָאֵל…
הוּא 'סְתָם אֵיזֶה אַבְרֵךְ' בְּלִי שׁוּם קְהִלָּה, 'רַק' עוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנוֹ, "מִי הוּא בְּעֵינֵינוּ?" הֲרֵי מְדֻבָּר בְּמַלְאַךְ מַמָּשׁ, הלא מִחוּץ יָהֹם הַסַּעַר, כְּפִירוּת, מִינוּת, אַפִּיקוֹרְסוּת, טֻמְאָה וְתַאֲוָה, וְהָאִישׁ פּוֹרֵשׁ מִכָּל וָכֹל, וּמִתְרַפֵּק בִּכְנָפֶיהָ שֶׁל שְׁכִינָה, הַאִם לֹא תָּרוּצוּ לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אִישׁ קָדוֹשׁ כָּזֶה? אָז אֵיזוֹ אַהֲבָה יֵשׁ לָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? אֵיזוֹ אַהֲבָה יֵשׁ לָנוּ לַתּוֹרָה, אִם הַמְּתֵי־מְעַט, "הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא" יִהְיוּ נֶאֱהָבִים עַל יָדֵינוּ רַק כְּקִרְבָה אֱנוֹשִׁית, קְהִלָּתִית, מִשְׁפַּחְתִּית, חֶבְרָתִית [אוֹ שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ תּוֹעֶלֶת וְכָבוֹד, אוֹ שֶׁהֵם מְיֻחָדִים מְאֹד וְאָנוּ נֶאֱלָצִים לְכַבְּדָם. מַה עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הַפְּשׁוּטִים? מַה אִתָּם? גֶעוַואלְד, הֲלֹא עֲלֵיהֶם מַמָּשׁ חָלָה מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַהִדּוּרִים וּלְפִי כָּל הַשִּׁיטוֹת], הַאִם אֵינֶנּוּ אַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ, הָאוֹהֲבִים אֶת ה' בְּכָל לִבָּם, זֶה סִימָן בִּשְׁבִילֵנוּ, כַּמָּה אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת ה' וְאֶת עַמּוֹ וְתוֹרָתוֹ.
הֲרֵי כָּל מִי שֶׁדָּבֵק בַּתּוֹרָה – אָח הוּא לָנוּ, מִבְּאֵר הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ הוּא שׁוֹתֶה וּמַשְׁקֶה, וְעָלֵינוּ לְגַפְפוֹ, כְּהָא דְשָׁנִינוּ בִּכְתֻבּוֹת (קב ע"ב): "וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד" (תְּהִלִּים טו, ד) – זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד־חָכָם – הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, וְקוֹרֵא לוֹ: רַבִּי! רַבִּי! מָרִי! מָרִי!.
אִם יֵשׁ וִכּוּחַ אִם לֶאֱהֹב רְשָׁעִים שֶׁהִתְרַחֲקוּ אֲבוֹתֵיהֶם וְעַד כַּמָּה וְאֵיךְ, בָּרוּר שֶׁאֵין שׁוּם וִכּוּחַ שֶׁיְּהוּדִי שֶׁהוּא יָרֵא וְשָׁלֵם בֶּאֱמוּנַת ה' וּבְתוֹרָה, וְהוּא נֶאֱבַק אֶת מַאֲבַק הַקִּיּוּם הָרוּחָנִי שֶׁלּוֹ, וְעוֹשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִים עֶלְיוֹנִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹעִיד אוֹתוֹ בָּהּ – שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ כַּמְּצֻוֶּה לָנוּ בַּתּוֹרָה. וְאַחַר מַחֲשָׁבָה: "הַאִם אֵין הוּא מֻשָּׂא אַהֲבָה נִצְחִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה?!", עַד שֶׁאִי־אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לָרִיב עִם שָׁכֵן, שֶׁיּוֹדְעִים עָלָיו שֶׁהוּא גּוֹרֵס דַּף הַיּוֹמִי, גֶעוַואלְד, אָנוּ מְקֻדָּשִׁים בִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת עִם הַתּוֹרָה, אָנוּ מְצֻוִּים לְאָהֲבוֹ וְלִרְדֹּף אַחַר טוֹבָתוֹ כָּל הַיָּמִים, מִלִּבְלִי לָדַעַת וּלְבָרֵר לְאֵיזוֹ מִפְלָגָה אוֹ חֲסִידוּת וּקְבוּצָה הוּא מִשְׁתַּיֵּךְ, כִּי כְּבָר נִשְׂבְּעָה נִשְׁמָתוֹ אֱמוּנִים לְהִשְׁתַּיְּכוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַה לָנוּ לְהִתְעָרֵב בִּבְחִירָתוֹ אוֹ בִּבְחִירַת אֲבוֹתָיו, עַד שֶׁלִּפְעָמִים בָּא לִידֵי שִׂנְאָה כְּבוּשָׁה לְעַמּוֹ שֶׁל אֱלֹקֵינוּ, הָאֲהוּבִים מְאֹד מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הָרוֹאֶה בָּהֶם רַע, רוֹאֶה רַע בְּמִי שֶׁנֶּאֶמְרָה עָלֶיהָ – כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.
עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים בְּלִמּוּד זְכוּת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בְּעֵת צָרָתָם ובכייתם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נוֹגַעַת עַד בָּתֵּי גַּוָאֵי, שֶׁעִקַּר הוּא כְּבוֹד מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְכָל הַעֲלָמָה מֵאוֹתוֹ כָּבוֹד נֶעְלָם, הִיא סַכָּנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה, אֲבָל הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ, לְפוּם רִיהֲטָא וְדַרְגָּא דְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, יְכוֹלָה לְהִתְבַּצֵּעַ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר, לִרְאוֹת רַק טוֹב בְּמִי שֶׁסְּבִיבֵנוּ, אָנוּ בֶּאֱמֶת חַיִּים בֵּין אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, מִכָּל הַסּוּגִים וְהַמִּינִים, מִכָּל מִינֵי דֵּעוֹת, אֲבָל רוֹב הַיְרֵאִים פּוֹגְשִׁים יְרֵאִים כְּמוֹתָם, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּכָל אֶחָד, לְהִכָּנֵס לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לִרְאוֹת לוֹמְדִים קְדוֹשִׁים מִתְנַצְּחִים בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְאָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמִּטַּהֶרֶת בְּמַיִם הָרַבִּים שֶׁל נְתִיבוֹת הַחָכְמָה, וְכַמָּה חֲסִידִים וּפְרוּשִׁים יֵשׁ, וְכַמָּה פּוֹרְשִׁים עַצְמָם בְּדָם הַתַּמְצִית לִפְרֹשׁ מֵהַחֵטְא וְהַזֻּהֲמָא, כַּמָּה יְהוּדִים שְׂמֵחִים בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ וּבֶאֱמוּנָה, וּמְקַבְּלִים עַל עַצְמָם בְּכָל חַיֵּיהֶם עֹל וְדִין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה וּבִשְׁתִיקָה שֶׁל אֱמוּנָה וְאַהֲבָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, הוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה, הוּא רוֹצֶה שֶׁאָנוּ נִרְאֶה אֶת זֶה. כְּשֶׁנִּרְאָה חֲסִידִישֶׁער יוּד מֵחוּג אַחֵר מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת אֶת הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ, אֶלָּא הַהֶפֶךְ מִזֶּה, לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הַזֶּה, הָאוֹר הַמֻּכָּר לָנוּ מִקִּרְבַת אֱלֹקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל זוּלָתֵנוּ, לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּטוֹב, אֶת טְבִילַת מִקְוָאוֹתָיו, אֶת תְּפִלָּתוֹ, אֶת הַהַקְפָּדָה עַל מִנְיָן, עַל כַּשְׁרוּת וְטָהֲרָה, עַל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, נִלְמַד גַּם אֶת רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, נַקְשִׁיב בְּהַעֲרָכָה לְדִבְרֵי רַבּוֹתָיו כַּאֲשֶׁר יְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ, נָבִין אֶת הַנְּשָׁמָה הָאַחֶרֶת, נָכִיל בְּאַהֲבָתֵנוּ כָּל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא לֹא מִתְנַגֶּדֶת, חַס וְשָׁלוֹם, לַמָּסוֹרָה לָנוּ, אֶלָּא שֶׁהִיא גָּוֶן אַחֵר, נָתִיב אַחֵר, הֵיכַל אַחֵר, בֵּית מִדְרָשׁ אַחֵר, אֲבָל כֻּלָּם נִפְגָּשִׁים בַּיְהִי כְּבוֹד ה'… מֵרוֹעֶה אֶחָד נִתְּנוּ, אֱמוּנָה בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וּדְבֵקוּת בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּבְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים.
הַכָּבוֹד שֶׁלָּנוּ הוּא לָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בַּיְהוּדִי, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בַּעֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אִם אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל עֻבְדָּה וְעֻבְדָּה קְדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ, שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים בָּהּ בְּלִי בְּחִירָה, כִּי אָנוּ מינקותנו מַאֲמִינִים בָּזֶה, שֶׁהִיא פּוֹעֶלֶת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אָז בְּוַדַּאי כָּל נָבוֹן מֵבִין, שֶׁכָּל יְהוּדִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּכָה לְבוֹרְאוֹ, בּוֹרְאוֹ עוֹשֶׂה לוֹ גַּם… לֹא רַק אַתָּה, וְהָעִנְיָנִים הַנִּשְׂגָּבִים הֵם נַחֲלַת כָּל בְּנֵי אֱמוּנָה, וְאַדְרַבָּה, מִכֹּחַ הַכְּלָל אַתָּה שׁוֹאֵב אֶת עֲבוֹדָתְךָ, כִּי אַתָּה נִכְלָל בַּקּוֹמָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ…
וּכְבָר אָמַר מָרָנָא הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, כְּשֶׁאוֹהֲבִים אֶת הָאַבָּא אוֹהֲבִים אֶת הַיְלָדִים, אִם אָנוּ רַק רוֹאִים אֶת אָח שֶׁלָּנוּ מַרְוֶה נַחַת לְאַבָּא אָהוּב מְאֹד, וְאָנוּ מַמָּשׁ שְׂמֵחִים לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁהָאַבָּא מִתְמוֹגֵג מִנְחַת מֵעֲבוֹדַת הֶאָח שֶׁלִּי, הֲרֵי אֲנִי מַתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת הֶאָח הַזֶּה, שֶׁגּוֹרֵם נַחַת רוּחַ נִפְלָא כָּזֶה לְאָבִי, וְעַל כֵּן, אִם אֲנִי רַק רוֹאֶה אֵיזֶה בָּחוּר שֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְכֻלּוֹ בסילודי קֹדֶשׁ, וַהֲרֵי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁמַּה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הוּא אֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר, הֲרֵי אִם יֵשׁ בָּנוּ מְעַט אֱמוּנָה, אָנוּ אֲמוּרִים לִרְעוֹשׁ בְּאַהֲבָתֵנוּ לְיָנִיק זֶה, הַנְקַלָּה הִיא זֹאת? הֲרֵי הוּא אֶחָד מִכֹּהֲנֵי ה' מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר שֻׁתָּפִים עִמִּי בַּעֲבוֹדַת הַחַיִּים, לְגַלּוֹת כְּבוֹד קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם!
וַאֲנִי חוֹזֵר קְצָת, לְעִנְיָן עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים שֶׁפָּתַחְנוּ בָּהּ, הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, הִסְתַּכְּלוּ עַל יְהוּדִים כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ, וְזוֹ עֲבוֹדָה נוֹרָאָה מְאֹד, שֶׁמִּצַּד אֶחָד יוֹדְעִים אֵיךְ לְכַוֵּן אֶת תְּלָמֶיהָ שֶׁל פָּרָה סוֹרֵרָה בְּשׁוּבָה וּבְנַחַת מִתּוֹךְ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וּמִצַּד שֵׁנִי, יָדְעוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּכָל רֶגַע עַל קְדֻשָּׁתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַהַצָּעָה הִיא לְהַתְחִיל בְּמִי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבְעִקָּר מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לִצְעֹק אֶת זֶה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה: מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְמַלֵּא אַהֲבָה מֵאֵיזֶה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, בִּגְלַל שֶׁאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לִבּוֹ לֹא נִמְשָׁךְ וְכוּ', הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה, וְזֶה דָּבָר נוֹרָא, מִי שֶׁאוֹהֵב תּוֹרָה – אוֹהֵב בְּנֵי תּוֹרָה, גַּם אֶת הַפְּשׁוּטִים וְאֶת הַבַּחוּרִים בַּיְּשִׁיבוֹת, וְגַם עַל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִקְצָת מִן עֲבוֹדָתָם, כִּי גְּדֻלַּת הַתּוֹרָה כֹּה עֲצוּמָה, שֶׁכָּל בָּאֶיהָ אַף בִּמְעַט, יְטַהֲרוּ נַפְשָׁם לָנֶצַח, כַּמָּה אַהֲבָה פְּשׁוּטָה אֶפְשָׁר, אַחַר הִתְבּוֹנְנוּת, לְסַגֵּל מוּל אוֹהֲבֵי ה', מוּל מְדַקְדְּקֵי מִצְווֹת, מוּל מָרֵי דְרָזָא, מוּל פְּשׁוּטֵי־עָם נוֹתְנֵי צְדָקָה, מוּל הָעָם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּשְׂגָּב, הַצָּנוּעַ וְהֶעָנָו.. גּוֹמְלֵי חֲסָדִים שֶׁאֵין לָזֶה אָח וָרֵעַ בָּאֱנוֹשׁוּת, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ דַּרְכָּם וְרַחֲמָנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה יְהוּדִים חֲסִידִיִּים יְקָרִים, מְחַפְּשִׂים וְדוֹרְשֵׁי קִרְבַת אֱלֹקִים וְעֻזּוֹ, הַאִם יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם, הֲרֵי כָּעֵת עַתָּה נִתְגַּלָּה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַדְּבֵקִים בֶּאֱלֹקֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר מְבָרְרִים אֶת רְצוֹנוֹ בַּבְּרִיאָה – יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, וַאֲחֵרִים כְּנֶגְדָּם, כְּמוֹ הַהוּא נְהוֹרָא דְּנָפֵיק מִגּוֹ חֲשׁוּכָא – שְׁרוּיִים בַּחֹשֶׁךְ גָּמוּר שֶׁל כִּלָּיוֹן וְחִדָּלוֹן וְטֵרוּף הַמַּעֲרָכוֹת וְרוּחַ עִוְעִים תְּהַתֵּל בָּהֶם, בְּאָמְרָם 'קָדוֹשׁ' עַל הַ'טֻּמְאָה'. אֲבָל אָנוּ, בְּנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשִׁים – עָלֵינוּ לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, לֶאֱהֹב עֲבוֹדַת ה' שֶׁל כָּל אֶחָד, וְלִרְאוֹת אֶת הַנַּחַת־רוּחַ שֶׁרוֹאֶה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵאִתָּנוּ, וַיַּצִּילֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם.