{שיעור אמונה 123 – רַק לְעֵינֵינוּ הִסְתִּיר…}

רַק לְעֵינֵינוּ הִסְתִּיר…

י"ט חֶשְׁוָן תשפ"ד

 

כְּדַאי לְהַחְדִּיר בְּהִירוּת אֱמוּנָה, עַל יְדֵי לִמּוּד עָמוֹק, מַהִי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, וּמַה נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ, אַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָבָה נִלְמַד אוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, הַנִּכְתָּבוֹת בַּסֵּפֶר 'דֶּרֶךְ־מִצְווֹתֶיךָ' לְמָרָנָא הַצֶּמַח־צֶדֶק מֵלִּיוּבַּאוִויטְשׁ זי"ע, וְזוֹ לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ (מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ):

פֵּרוּשׁ וְעִנְיָן הָאֱמוּנָה מַה הִיא? שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה עַל עִנְיַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּלְבַד, כִּי זֶה לֹא יִתָּכֵן לִקְרוֹת 'אֱמוּנָה', כִּי עֵינֵי בָּשָׂר גַּם כֵּן יַשִּׂיגוּ זֹאת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רוֹאִים בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינֵי בָּשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ לֶאֱמוּנָה עַל חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּגּוּף, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה בְּשָׂרוֹ וְדָמוֹ חַיִּים, שֶׁהֵם מִצַּד עַצְמָם כְּמוֹ דּוֹמֵם מַמָּשׁ, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בָּעַיִן מַמָּשׁ חִיּוּת הָרוּחָנִי הַמִּתְלַבֵּשׁ בִּבְשָׂרוֹ לְהַחְיוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה מַהוּת הַנֶּפֶשׁ וּתְמוּנָתָהּ. וְכָךְ כְּתִיב (אִיּוֹב יט, כו): "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ", שֶׁכְּמוֹ שֶׁרוֹאֶה חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי חִיּוּת בְּשָׂרוֹ שֶׁהוּא גּוּף קָטָן – כָּךְ יִרְאֶה חִיּוּת ה' הַמְחַיָּה אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהוּא גּוּף גָּדוֹל מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ ת"ק שָׁנָה וְעֹבִי הָרָקִיעַ וּבֵין הָרָקִיעַ כוּ', שֶׁהֵם מִצַּד עַצְמִיּוּת גּוּפָם כְּמוֹ דּוֹמֵם, וְהֵם חַיִּים, וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם חִיּוּת, כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ בְּאֶרֶץ וְכֹחַ הַתְּנוּעָה בַּגַּלְגַּלִּים, וְהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמַשְׁפִּיעַ הַכֹּחוֹת בָּהֶם, וְלָזֶה אֵין צָרִיךְ אֱמוּנָה כְּלָל, וְגַם חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְחַכְמֵיהֶם מַשִּׂיגִים זֶה.

וְהָאֱמוּנָה שֶׁנִּתְיַחֲדָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שְׁמוֹת כ, ב), כְּלוֹמַר, וְלָזֹאת תַּאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת מְצִיאוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרַמְבַּ"ם וְהָרַמְבַּ"ן, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהִיא מִצְוָה בֶּאֱמוּנָה, הִיא: לְהַאֲמִין שֶׁמְּצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רָם וְנִשְׂגָּב לְמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמְּחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַפּוֹעֵל שֶׁבְּנִפְעַל, כִּי בְּחִינָה זוֹ הִיא רַק מִבְּחִינַת דְּבַר ה' וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרַךְ, וְנִקְרָא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וּלְמָשָׁל, בָּאָדָם הַדִּבּוּר בָּטֵל לְגַבֵּי הַמַּחֲשָׁבָה, וְהַמַּחְשָׁבָה לְגַבֵּי הַשֵּׂכֶל, וְהַשֵּׂכֶל לְגַבֵּי עַצְמִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְכָךְ בְּחִינַת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשְׁכָה בָּעוֹלָמוֹת לְהַחְיוֹתָם, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם, וְזֶה סוֹד 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם', 'דִּבְרֵי' אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, אֲבָל מַה שֶּׁאוֹמְרִים אַחַר־כָּךְ בִּקְרִיאַת־שְׁמַע: ה' אֶחָד – הוּא הַהַאֲמָנָה בְּמַהוּתוֹ וּבְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ בָּעוֹלָמוֹת כַּהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף הַנִּרְאֶה לָעַיִן, כַּנַּ"ל, וְנִקְרָא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וְלָזֹאת תַּאֲמִין גַּם כֵּן, שֶׁהָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ – בְּטֵלִים בֶּאֱמֶת בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ כְּמוֹ הַגּוּף שֶׁהוּא טָפֵל לַנְּשָׁמָה, וּמִכָּל מָקוֹם הוּא 'יֵשׁ' בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְפִי שֶׁאֵין שֹׁרֶשׁ הִתְהַוּוּת הַגּוּף מִנִּשְׁמָתוֹ אֶלָּא מִטִּפַּת אָבִיו וְאִמּוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם – שֶׁכָּל עַצְמוּתָם נִתְהַוָּה מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, הֵם בְּטֵלִים מַמָּשׁ כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁהוּא בְּגוּף כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ.

וְזֶה סוֹד "אֵין עוֹד" – שֶׁאֵין אֲפִלּוּ דָּבָר טָפֵל, רַק לְעֵינֵינוּ הִסְתִּיר לִהְיוֹת נִרְאָה כְּאִלּוּ הֵם נִפְרָדִים כוּ', וְזֹאת הָאֱמוּנָה נִתְיַחֲדָה לְיִשְׂרָאֵל לְבַד, כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם קָרוּ לֵיהּ אֱלָקָא דְאֱלֹקַיָא, כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא הַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן וּמָקוֹר הָאֲמִתִּי לְכָל מִינֵי כֹּחוֹת מֻגְבָּלִים הַנִּמְצָאִים מִמֶּנּוּ, וּמִכָּל מָקוֹם מַחְשִׁיבִים הָעוֹלָם לְיֵשׁ וְדָבָר, וּמְחַשְּׁבִים אוֹתוֹ כִּנְשָׁמָה לְגוּף כוּ', אֲבָל הוּא יִתְעַלֶּה, הַמְּרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מִזֶּה – הוֹדִיעָנוּ הָאֱמֶת, כִּי ה' אֶחָד וְאֵין עוֹד מַמָּשׁ, כִּי כָּל הָעוֹלָם אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְלֹא כְּגוּף לַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁמַּהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם מַעְלָה מַעְלָה, וְאֵינוֹ מְחַיֶּה הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בְּתוֹכָם כִּנְשָׁמָה בְּגוּף, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוּא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמַה שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָמוֹת הוּא רַק הֶאָרָה לְבַד, מִבְּחִינַת דִּבּוּר, וְנִקְרָא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין. עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַיְּדִיעָה הַמַּרְעִישָׁה אוֹדוֹת הַהֶבְדֵּל הַבָּרוּר בֵּין אֱמוּנָה בֶּאֱלֹקִים שֶׁהִיא נַחֲלַת סְתָם בְּנֵי אָדָם, לֶאֱמוּנַת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ לְדַיֵּק בָּאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹמְרִים בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שֶׁמְּנַהֵל אֶת הַכֹּל, אֶלָּא כָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁזֶּהוּ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, וְעַיִן אֱמֶת בִּלְתִּי מְשֻׁחֶדֶת – רוֹאָה אֶת הַכֹּחַ הַפּוֹעֵל בַּנִּפְעָל, אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁלֹּא רַק שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שֶׁמְּנַהֵל אֶת הַכֹּל, אֶלָּא אֵין כְּלוּם חוּץ מִמֶּנּוּ, אֵין כְּלוּם וּכְלוּם, אֶלָּא הוּא מַמָּשׁ מִתְלַבֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ, וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הוּא רַק הֶאָרָה מִמַּה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב עַד אֵין חֵקֶר, וְאֵינוֹ בִּכְלָל בְּיַחַס לָעוֹלָמוֹת, אֶלָּא לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הָאֱמֶת הָאֱלוֹקִית שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בְּתוֹכָהּ, וּמְבִינִים עַד כַּמָּה 'אֵין כְּלוּם חוּץ מִמְּצִיאוּתוֹ הַנִּצְחִית', הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים הָאֵלּוּ הִיא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי! הִיא מוּדַעַת וּגְבוֹהָה עַד מְאֹד, הַיְּדִיעָה שֶׁהַכֹּל אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת הוּא הַכֹּל, הִיא יְדִיעַת סַף לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בְּהֵיכַל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, אֵין סוֹף לַתּוֹעֶלֶת הָרוּחָנִית וְהַגַּשְׁמִית שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם הַמַּרְגִּישׁ כָּךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכָל רֶגַע בַּחַיִּים, אֲבָל בְּוַדַּאי לֹא עוֹשִׂים אֶת זֶה רַק כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ טוֹב, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת, וַאֲשֶׁר לְשֵׁם גִּלּוּי הָאֱמֶת הַזּוֹ הוֹרִידוּ אֶת נִשְׁמָתֵנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֶת מַה שֶּׁיְּכוֹלָה נִשְׁמָתוֹ לְהַשִּׂיג בְּהַאי עָלְמָא, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּבּוֹרֵא וּבִדְבֵקוּת כָּל הַחוּשִׁים בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

001 מגילת איכה

תפארת ירושלים במהותה ופנימיותה ונצחיותה תשעה באב תש"פ   אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם,

002 מגילת איכה

הבכי העמוק של השכינה תשעה באב תש"פ   בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין

003 מגילת איכה

סוד הגלות ובשורת הגאולה תשעה באב תש"פ   גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה

004 מגילת איכה

דרכים ושערים בעבודת ה', צדיקים עם נשמות ישראל, ומרירות השכינה תשעה באב תש"פ   דַּרְכֵי

005 מגילת איכה

כי ה' הוגה – ההגיון היהודי הנמצא בגלות תשעה באב תש"פ   הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ,

קטגוריות