הכינור הגדול והענק הזה
ז' תשרי תשפ"א
הבריאה כולה היא שירה לה', כולנו נימים של הכינור הגדול הזה, יש צלילים יותר רלוונטיים, וקולות משמעותיים, אבל אין אדם שהוא לא מנימי הכינור הגדול והענק הזה, ולכן רוצח הוא ממעט את הדמות, כי דמות הוא מלשון דמיון, שמדמה הצורה ליוצרה, וכשאין את הנרצח בעולם – הדמות מתמעטת כביכול, ואין אפשרות לשמוע את השירה הזו כי אם באהבה ובאחדות גדולה מאד, כשכל הברואים מתאחדים להקשיב לשירה הזאת, כי המנגן גם מקשיב לשירה, כי אם אזניו כבדו משמוע, אין יכול להוציא מנפשו שירה אמיתית ומדוייקת, והשמיעה היא הבנה שהזולת שר את שירת החיים, שהם האור האלוקי הגנוז בכל החיים, ועל כן גדלה מעלת השירה לה', כי היא מבטאת את שירת הבריאה, שאין אנו מקשיבים לשירה הזו היטב, כי אין אזנינו מיומנות להקשיב לשירת הבריאה. ולא רק רוצח הוא בעל כנור עם נימים מדולדלים, כי אם גם מי שחי בפירוד משירת חבירו הוא ממית את חיות השיר הגדול והנעים הזה. התורה גם נקראת שירה, בסוד ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, כי אסתכל באורייתא וברא עלמא, נמצא שכל העולם מלא משירתה של תורה, וכל דבר שאנו רואים בעולם הוא אותיות התורה הקדושה, והן מחיין העולם, וכל פגם שפוגמים בעולם – מחרישין את שירת הוי"ה שהיא המהות של התורה ושל האנושות ושל החיים בכללות. כנור הוא אותיות נ"ר וכ"ו. נ"ר הוא יחוד שלשת השמות, הוי"ה אלקים, הוי"ה אהי"ה, הוי"ה אדנ"י וכ"ו הוא שם הוי"ה פשוט, כי השמות הללו הם מאירים את העולם, והעולם מלא מהם ממש, וכך יש שירה בעולם.