אֱמוּנָה בָּרָה
רְאִיתִיךָ חֲמִיתִּיךָ חֲזִיתִיךָ עַיִן בְּעַיִן בְּבֵרוּר
נִבְהַלְתִּי מֵהַסְתָּרָתְךָ וּפָנִים קִבְּצוּ פָּארוּר
אֵיךְ נִתַּן לְהִתְעַלֵּם מִנּוֹכְחוּתְךָ הַבְּרוּרָה
כִּי אֵין לְהִמָּלֵט מִמַבָּטְךָ כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה
אַבִּיט אֵלֶיךָ אָבִי כָּל הַיּוֹם וְאֵדָעֲךָ בֶּאֱמוּנָה
מִכָּל עֵץ וּמִכָּל אֶבֶן אֶשְׁמַע קוֹל שֶׁל רִנָּה
אֲמִתְּךָ כֹּה נִגְלֵית וְאֶתְמַהּ עַל הַהַעֲלָמָה
אֵיךְ נִתַּן לִשְׁתֹּק בִּרְאוֹתִי אוֹר לְבָנָה
וְאֶהְגֶּה אֵימָה כְּשֶׁתּוֹצִיא מִנַּרְתֵּק חַמָּה
אָשְׁרִי, שֶׁנָּתַתָּ לִי אֶת זֹאת הַמַּתָּנָה
שֶׁיֵּשׁ לִי יְדִיעָה בְּךָ, וְזָכִיתִי לֶאֱמוּנָה
אֱמוּנָה בָּרָה, זַכָּה, צְלוּלָה לְלֹא תְּפוּנָה
בְּכָל עֵת וְעִדָּן נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה