בְּרֶקַע שָׁמֵינוּ הֶחָשׁוּךְ
מוצאי שבת ויחי תשפ"א
בְּרֶקַע שָׁמֵינוּ הֶחָשׁוּךְ
נִרְאֶה כּוֹכְבֵי אוֹר
וְהֵמָּה כּוֹכְבֵי עַד
הַמְּאִירִים תָּמִיד
גַּם כְּשֶׁחֹשֶׁךְ מְאֹד
וְאָז הַחֹשֶׁךְ יַגִּיעַ לְקִצּוֹ
כִּי נָגַהּ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
וּבְהִירוּת אֱמוּנָה
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים
וְהַהֲבָנָה הַמַּמָּשׁ קַלָּה
שֶׁהַכֹּל בֶּאֱמֶת לְטוֹבָה
וְאֵין חֹשֶׁךְ כְּלָל
כִּי אִם אוֹר גָּדוֹל