הִתְבַּהֲרוּת
ו' תמוז תשפ"ב
יוֹם אֶחָד הִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם
וְהֵחֵלּוּ הַזִּכְרוֹנוֹת לוֹעֲגִים לִי
זָכָרְתִּי הִתְבַּהֲרוּיוֹת
וְקָצֵהֶן שֶׁל מִנְּהָרוֹת
הֵבַנְתִּי שֶׁלְּכָל לַיְלָה
יֵשׁ בֹּקֶר שֶׁאַחֲרָיו
כְּשֶׁהָיִיתִי שֶׂה תָמִים
אֲזַי שְׂרִיטָה הִזְעִיקָה אֶת אִמָּא
וְכַיּוֹם, מְנַסֶּה לְהַסְתִּיר מֵאִמִּי
דְּקִירוֹת שֶׁל בֵּית חוֹלִים
כִּי הָאֱמֶת הִיא הַתִּקְוָה
שֶׁבַּסּוֹף הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ
לְטוֹבָה אֲמִתִּית
כְּמוֹ הַרְבֵּה בְּקָרִים שֶׁהָיוּ
וְעוֹד יִהְיוּ