תִּקְוַת דּוֹדִי
תשעה באב תשפ"ג
אֱלוֹהַי, אֲהוּבִי, בּוֹרְאִי, מַחֲמַדִּי
יָדַעְתִּי בְּכִיָּתְךָ, אֱיָלוּתִי מֵעוֹדִי
אַתָּה רָאִיתָ אֶת רוֹדְפִי וְרוֹדִּי
בְּסֵבֶל דּוֹרוֹת, אַתָּה מְעוֹדְדִּי
עִמָּנוּ שֻׁלַחְתָּ כְּעוֹמֵד עַל יָדִי
עָלֶיךָ הוֹרַגְתִּי תַּחַת שׁוֹדְדִי
וּבְקֵץ הַגָּלוּת וְאָנֹכִי בְּמַעֲמָדִי
אַךְ דְּבֵקוּתִי בְּךָ הוּא סוֹדִי
בְּקוֹל מַר אַצְרִיח בְּבוֹדְדִי
וּבְרֶגֶשׁ הַלֵּב יֵשׁ תִּקְוַת דּוֹדִי
וְאַתָּה רַחוּם, הֱיֵה נָא עֵדִי
כִּי שֶׁלְּךָ אֲנִי וְסַכֵּךְ בַּעֲדִי