האזינו בני אדם לתדר החדש….
אנחנו רגילים לחשוב במונחים של "כוחי ועוצם ידי", גם כשאנו אומרים בדיוק ההיפך, ואנו כל הזמן אומרים 'בעזרת השם' ו'אם ירצה השם' והכל, אבל האותיות של הדיבורים שלנו אודות השתדלות בוהקות יותר, בטוחות יותר, האמונה שלנו טובה, אין מה לומר, אבל יש אמונה ויש תודעה, כאשר יוצר האנושות, יתברך שמו, מביא מגפה עולמית. וכדאי לשבת ולהגות את המילה הזו לאט לאט 'עולמית'! ממש 'עולמית', כל העולם כולו, כל הארצות, כל המדינות, כל העיירות, כל השכונות, של כל העמים, כל המגזרים, המגדרים והגילאים – בכך אנו מקבלים בירור עמוק בעומק הלב, לאן עינינו נשואות באמת (ה' אלקים אמת). ואז באה בני ברק עם הנדבקים הלא אחראים, ומאה שערים עם המשוגעים שלה, והדיבורים סביב הכל. ומחפשים את מרעילי הבארות, בצדק או שלא בצדק, מי אשם? הסינים? משרד הבריאות? החרדים? ואולי אפילו ר' חיים קניבסקי…
אוף, מגיפה שלימה עושים בשביל בירור, ואנו מתעסקים עדיין בשטויות. האם לא אלוקים עושה הכל? הכל ממש, הכל הכל…. זה כבר לא אם ירצה השם הבנאלי, או בעזרת השם בלי מחשבה, זה השם בעצמו. הוא יצר את הסינים, את העטלף גם, את משרד הבריאות, את בני ברק, מאה שערים וכל שוטה ורודף או פלג או מה שלא תקראו לזה, אלו חלקי הפזל של התכנית האלוקית של השם – מגפה. שבבסיסה, עומד הרעיון הנשגב של "לבדו ימלוך נורא". אז נכוןף לא נוכל לחנך את העולם, הם עוד מחפשים סגולות, או שמירה יותר גדולה, שאולי באמת צריך את כולם. זה לא אנחנו שעומדים עם קיטל וזועקים בסילודין מלכויות, זכרונות שופרות – ועל המדינות בו יאמר… ובריות בו יכתבון, להזכירם לחיים וכו', זה סתם?
אז כדאי שלא לפספס את הדבר הכי קריטי שיש פה בסיפור, עם כל הכעס שלנו על משוגעים משלנו מחד ומסיתים משלהם מאידך, זה ממש לא הקטע, אלא יש פה קריאה מהדהדת שלא מותירה לנו פנאי להוסיף בדיבורים אחרים, כעת רק ה' מדבר, ועלינו רק לשתוק ולהאזין: – "בחימה שפוכה אמלוך עליכם". לא כך אנו אומרים כל יום ב'עלינו'? "וכל בני בשר יקראו בשמך", כל מי שחי בתוך בשר, נושם ומתנועע מוזמן כעת לקרוא בשמו של אלוקי העולם כולו, כי אין חיסון אחר, מחכים שה' יעשה משהו, כי לבדו ימלוך נורא, לבדו ממש… לא, הבני ברקים לא עוזרים לו, או השוטרים, הם רק ניצבים בסדרה הזו.