{005 תפילות לקנין תורה – באימה}

אָיוֹם וְנוֹרָא וְקָדוֹשׁ! הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ! אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ אֵיךְ צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְאֵיזוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְאֵיזוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ בָּהּ אֶל קִנְיַן תּוֹרָה, כִּי כְּמוֹ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּאֵימָה גְּדוֹלָה שֶׁשָּׁרְתָה עַל עַם הַקָּדוֹשׁ, כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ לִלְמֹד, לֵישֵׁב בְּאֵימָה גְּדוֹלָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהוּא מוֹרָא גָּדוֹל מִפְּנֵי גִּלּוּי שְׁכִינָתְךָ הַשּׁוֹרֶה בְּאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל הַיּוֹשֵׁב לִלְמֹד אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר? הֲלֹא הִנְּנִי כְּתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר, בּוֹדֵד עַל גַּג, "וְהָיִיתִי כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל", וְאֵין לִי רַב לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, כִּי זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, שֶׁכְּבָר אֵינֶנִּי נִמְנָה בֵּין צוֹרְבֵי תּוֹרָה הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה מִפִּי הָרַב, וּמִמִּי אֶזְכֶּה לְקַבֵּל עַל יְדֵי בְּחִינַת 'מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם'?

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אִם בֵּין הַקִּנְיָנִים שֶׁל תּוֹרָה מִנִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֶת הַקִּנְיָן שֶׁל "בְּאֵימָה", וּפֵרְשׁוּ צַדִּיקֶיךָ, חֲכָמֵינוּ הַמְּפָרְשִׁים, כִּי זֶה סוֹבֵב עַל אֵימָה מִפְּנֵי הָרַב וּמִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם.

וְעַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים! זַכֵּנִי לֵישֵׁב לְיַד הַסֵּפֶר לִלְמֹד בְּאֵימָה גְּדוֹלָה, כִּי תֵּעָשֶׂה אַתָּה לִי לְרַב וּלְמוֹרֶה דֶּרֶךְ, וּמִפָּנֶיךָ אֶפְחָד וְאֶבָּהֵל בֶּאֱמֶת בהופיעך עָלַי בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ, וּמֵרֹב אֵימָה, אֶזָהֵר וְאֶשָׁמֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בְּדִבּוּרִים בְּטֵלִים בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד, וּמֵהָעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם מֵעִנְיְנֵי הַלִּמּוּד בְּעַצְמוֹ, רַק אֵשֵׁב בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בְּחִלְחוּל, בְּזֵעָה, בִּרְעָדָה, בִּבְעָתָה וּבַחֲרָדָה גְּדוֹלָה לְפָנֶיךָ תִּתְבָּרֵךְ וְתִתְעַלֶּה, וָאֶזְכֹּר אוֹתְךָ בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד.

וְאֶלְמֹד הַרְבֵּה בְּכֹבֶד רֹאשׁ, מִבְּלִי לְהָקֵל כְּנֶגֶד כְּבוֹד שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וְהַשְׁפֵּעַ עָלַי בַּעֲבוּר זֶה, סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה לְהַצְלִיחַ מְאֹד בְּלִמּוּדִי, שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹכֵן בִּקְבִיעוּת בְּתוֹכֵכִי פְּנִימִיּוּתִי, וְשֶׁיִּהְיוּ נִבְלָעִים דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי, וְכָל טִפֵּי דָמַי, כִּי אֶשְׁמֹר וְאֶזָהֵר בְּנַפְשִׁי מְאֹד, פֶּן אֶשְׁכַּח מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָי, כִּי בְּאֵימָה גְּדוֹלָה אֶלְמָדֵם, וְלֹא אֶשְׁכָּחֵם לְעוֹלָם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כָּל יָכוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ, מִבֵּית מִדְרָשָׁם שֶׁל הַלּוֹמְדִים וַעֲמֵלִים בְּתוֹרָתְךָ עָמָל שֶׁל אֱמֶת, הַזְּמַן נָא לִי רַבִּי וּמוֹרֶה דֶּרֶךְ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁיִּלְמַד עִמִּי וְיוֹרֵנִי בְּטוּבוֹ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וּנְתִיבוֹת הֲלָכָה, רַחֵם עָלַי וְהַפְגִישֵׁנִי עִם אֶחָד שֶׁכָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ עַם הָאָרֶץ כָּמוֹנִי לְלַמְדָן אֲמִתִּי, אֲשֶׁר לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְעוֹלֶה בִּשְׁלִיבוֹת הַסֻּלָּם שֶׁלָּהּ. וְרַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי שֶׁהָרַב הַזֶּה יִהְיֶה מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, צַדִּיק וְנוֹטֵר הַבְּרִית הַלּוֹמֵד תּוֹרַת אֱמֶת מִתּוֹךְ דְּבֵקוּת בְּךָ תִּתְבָּרֵךְ וְתִתְעַלֶּה, שֶׁאָז הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאֶלְמַד מִפִּיו יִהְיֶה לָהּ קִיּוּם, עַל יְדֵי הָאֵימָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה לִי בְּעֵת לוֹמְדִי לְפָנָיו, וְגֹדֶל יִרְאַת הַכָּבוֹד וְהָרוֹמְמוּת שֶׁאֶרְחַשׁ כְּלַפָּיו.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי כִּי הִרְבֵּיתִי לִשְׁאוֹל וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁלֹּא לְפִי מַעֲשַׂי וְעִנְיָנַי הַמְּקֻלְקָלִים, שֶׁאֵין מַגִּיעַ לִי שׁוּם דָּבָר, אַחֲרֵי פְּעָלִים פְּגוּמִים כְּאִלּוּ, אַךְ תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בְּמִדַּת טוּבְךָ וּבְגֹדֶל חֲנִינוֹתֶיךָ, הֲיִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר כָּזֶה? לְחַבֵּר אוֹר הַתַּלְמִיד (מָאוֹר הַקָּטָן) עִם אוֹר הָרַב (מָאוֹר הַגָּדוֹל) בְּהִתְחַבְּרוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וַהֲלֹא זֶה כַּמָּה קֵרְבַתָּנִי לְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת הַמְגַלִּים אֲמִתַּת מְצִיאוּתְךָ וְאוֹר אֱלֹהוּתְךָ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל, וְרִחַמְתָּ עָלַי וְהִטְעַמְתַּנִי מֵאוֹרָם הַנִּפְלָא, וּכְבָר זִכִּיתָ אוֹתִי שֶׁתִּהְיֶה לִי אֵימָה מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה הַחוֹפֵף עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן תְּזַכֵּנִי בְּגַלְיָא דְּאוֹרַיְתָא, בְּלִמּוּד עַל הַדַּף, שֶׁתִּהְיֶה לִי אֵימָה גְּדוֹלָה מֵהַמְּלַמֵּד לְהוֹעִיל, וּמִן הַמַּדְרִיךְ אוֹתִי בְּנִבְכֵי הַסּוּגְיָא, וְהַפּוֹתֵחַ בִּפְנֵי שַׁעֲרֵי הַתַּלְמוּד וְהַהוֹרָאָה.

כִּי מִמְּךָ, כֹּל יָכוֹל, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חַי – לֹא יִפָּלֵא דָּבָר וְלֹא יִבָּצֵר מְאוּמָה, וּבְוַדַּאי גָּדְלָה רַחֲמָנוּתְךָ הַגְּדוֹלָה גַּם עָלַי הַחוֹטֵא וְהַפּוֹשֵׁעַ, אֲשֶׁר כָּל כָּךְ הִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ תִּתְבָּרֵךְ וְתִתְעַלֶּה, כִּי אַתָּה אָבִי, גֹּאֲלִי וּפוֹדִי, וּבְרָאתַנִי בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְקַבְּלֵי תּוֹרָתְךָ בְּאֵימָה וּבְאַהֲבָה, וְלֹא לַשָּׁוְא בְּרָאתַנִי, כִּי אִם לְהַכִּיר עִזּוּז נִפְלְאוֹתֶיךָ כָּאן בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, עַל יְדֵי רְכִישַׁת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּקִנְיָן גָּמוּר, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.