{006 תפילות לקנין תורה – ביראה}

נוֹרָא תְהִלּוֹת! מֶלֶךְ נוֹרָא! אַדִּיר וְחָזָק! רַחֵם נָא עַל נֶפֶשׁ בְּזוּיָה שֶׁכְּמוֹתִי, וְתִטַּע בִּי יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא, שֶׁתִּהְיֶה לִי יִרְאָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה, שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָרִים יָד וְרֶגֶל מִבְּלִי רְצוֹנְךָ תִּתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה חָקוּק בְּדַעְתִּי בְּכָל עֵת, שֶׁאַתָּה – מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים רָם עַל רוֹמְמוּת כָּל רָמִים, וּלְךָ דוּמִיָּה תְּהִלָּה – עוֹמֵד וְצוֹפֶה וּמַבִּיט בִּי בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, וּבְכֹחַ הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה הַזֹּאת אֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג קִנְיְנֵי תּוֹרָה, כִּי הַיִּרְאָה תַּתָּאָה, שֶׁהִיא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, תַּכְרִיחֵנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתְּחִלָּה מִפַּחַד עֹנֶשׁ הַמַּפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ אֲשֶׁר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.

וּמִדַּרְגָא לְדַרְגָּא תְבִיאֵנִי, לִלְמֹד אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה עֲצוּמָה, לְמִי שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּאוֹר נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁהַלִּמּוּד יְבִיאֵנִי לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא תִהְיֶה חָכְמָתִי מְרֻבָּה מִמַּעֲשַׂי, כִּי אֶזְחַל מֵהֲדַר גְּאוֹנְךָ תִּתְבָּרֵךְ בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה, בְּגִין דְּאַתָּה תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה, רַב וְשַׁלִּיט, עִיקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין.

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְהֶאָרָה נִפְלָאָה שֶׁל אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּעֵת לִמּוּדִי אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַלִּמּוּד שֶׁהוּא בְּיִרְאָה, מְבַטֵּל אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת הָרָעוֹת וְרוּחַ הַטֻּמְאָה חוֹלֵף כָּלִיל.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם! זַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי בְּמִדָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא יְסוֹד הָעוֹלָם, וִיסוֹד קִיּוּם הָאָדָם, וִיסוֹד הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע מִמְּקוֹרוֹת עִלָּאִין לַסְּפִירוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְכָל זֶה הוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי שְׁמִירַת בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ נוּכַל לִזְכּוֹת לְתוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְחַזֵּק לִבִּי שֶׁאֶהֱיֶה אֲנָא פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא דְנָטְרִין בְּרִית קַדִּישָׁא, שֶׁמִּתֹּקֶף עִזּוּז נוֹרָאוֹת יִרְאַת שָׁמַיִם הָרַבָּה שֶׁתִּהְיֶה בִּי, לֹא יִהְיֶה בְּיָדִי שׁוּם סְרַךְ דִּסְרַךְ וְשֶׁמֶץ דְשֶׁמֶץ שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְאֶהְיֶה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר לְגַמְרֵי מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת, וְאֶזְכֶּה לַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה שֶׁל נְטִירַת מִדַּת הַיְּסוֹד, בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ, בֵּין בְּהֶתֵּר וּבֵין בְּאִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתְּלַמְּדֵנִי בִּכְבוֹדְךָ וּבְעַצְמְךָ, זַכָּה וּנְקִיָּה, וּמְקוֹרִי יִהְיֶה טָהוֹר וּבָרוּךְ, לְהַשְׁפִּיעַ לִי שֶׁפַע קָדוֹשׁ שֶׁל אוֹר הַדַּעַת, לִלְמֹד תּוֹרָה תָּמִיד מִתּוֹךְ יִרְאַת שָׁמַיִם גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, שֶׁהִיא הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּנּוֹרָאוֹת לִירָא תָּמִיד מִמֶּלֶךְ אָיוֹם וְנוֹרָא כְּמוֹתְךָ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי כָמוֹךָ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, שֶׁאַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה. וְאֵין בְּרִיָּה שֶׁיּוֹדַעַת מִמְּךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל זִכִּיתָ אֶת בָּאֵי עוֹלָם, וְאַתָּה נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים – אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים מַשִּׂיג גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ, כָּל חַד לְפוּם מַאי דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. אֲבָל לְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי קִנְיַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְלִזְכּוֹת לְקִנְיַן תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁמִירַת וּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית. וְלִשְׁמִירַת וּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי יִרְאָה נוֹרָאָה, לִירֹא מִכָּל נִדְנוּד שֶׁל חֵטְא, וּלְהַרְחִיק לְגַמְרֵי מֵהַמֹּחַ וּמֵהַמַּחֲשָׁבָה כָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים, מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרַעְיוֹנִים מְשֻׁקָּצִים, וְלִבְרֹחַ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם כְּבוֹרֵחַ מִפְּנֵי הָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת הַמְסַכֶּנֶת כָּל הַמִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ, כִּי כְּוִיָתָהּ כְּוִיַּת עוֹלָם, וּשְׂרֵפָתָהּ הִיא שְׂרֵפַת נֶצַח, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָע, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לִשְׁמֹר עַל מְשָׁרְתֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֵן הָעֵינַיִם, שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁמוּרוֹת בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל חַס וְשָׁלוֹם עַל נָשִׁים וּבְתוּלוֹת שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת כָּל שֶׁהִיא, וְלִשְׁמֹר עֵינַי מִכָּל מִשְׁמָר לְבַל תִּסְתַּכֵּלְנָה עַל שׁוּם דָּבָר הַפּוֹגֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמֵבִיא לִידֵי הִרְהוּר שֶׁל חֵטְא וְעָוֹן, אוֹ עַל אֲנָשִׁים רְשָׁעִים אֲשֶׁר הַהַבָּטָה בְּקַוֵּי צוּרָתָם וּבְתֹאַר פְּנֵיהֶם מְבִיאָה לִידֵי נְפִילָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, חַס וְשָׁלוֹם.

וְזַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה נִכְלָל בִּכְלָל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים: 'אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד', וְהַהוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב, הַיְנוּ שֶׁאֶרְעַד וְאֶפְחַד תָּמִיד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל, חַס וְשָׁלוֹם, בַּתַּאֲווֹת הָרָעוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְהַשָּׁפֵל, וּמֵרֹב פַּחַד וְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ שֶׁתִּטְבַּע בֵּי עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִתּוֹךְ יִרְאָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה – לֹא אֶפֹּל בֶּאֱמֶת לְשׁוּם נִדְנוּד חֵטְא אוֹ שֶׁמֶץ עָוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְתִהְיֶה חֶרְדָתִי אֲמִתִּית לְגַמְרֵי, וְלֹא מֵחֲמַת פְּנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל בְּנֵי אָדָם הָרוֹאִים וְכַדּוֹמֶה, כִּי אִם כְּאוֹתוֹ עֶבֶד אֲשֶׁר יָרֵא מֵאֲדוֹנוֹ יִרְאָה שָׁרְשִׁית וַעֲמֻקָּה.

וְהַצִּילֵנִי מִכָּל אִסּוּר תּוֹרָה, דְּרַבָּנָן, וְדִבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּאַף מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְשֶׁלֹּא אֲבַטֵּל שׁוּם מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא אָזוּז מֵאַף מִנְהָג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וְתִהְיֶה יִרְאָתִי עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחְטָא לְעוֹלָם, וְתִהְיֶה לִי בּוּשָׁה וּכְלִמָּה מִפָּנֶיךָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁלֹּא לִכְבוֹדְךָ הָרָם וְהַנִּשָּׂא.

וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְיִרְאָה עִילָּאָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, יִרְאָה אֲמִתִּית, בְּגִין דְּאַנְתְּ רַב וְשַׁלִּיט, עִיקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה כָּזוֹ בְּיִרְאָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַחֵטְא כָּזֶה, עַד שֶׁלֹּא רַק אָנֹכִי… הַשָּׁפֵל וְהַבָּזוּי, אֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בִּקְצוֹת דַּרְכֵי יִרְאַת רוֹמְמוּתֶךָ, כִּי אִם כָּל אֲשֶׁר יַבִּיט בְּתֹאַר פָּנַי, יִהְיֶה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְיִתְחָרֵט מְאֹד עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו, כִּי הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ תִּהְיֶה טֹפַח עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, לְגַלּוֹת יִרְאָתְךָ וּכְבוֹד מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד, אָמֵן כֵּן יְהֵא רַעֲוָא מִן קָדָמָךְ, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי רָאוּי וְאֵינִי כְּדַאי, וְרַק מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתְךָ הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.