{001 תפילות לקנין תורה – בתלמוד}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! רַחְמָן אֲמִתִּי מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם נָא עָלַי, וְזַכֵּנִי לְהַגִּיעַ אֶל כִּתְּרָה שֶׁל תּוֹרָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶהְיֶה רָאוּי לְהִתְעַטֵּר בּוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, הִתְחַסֵּד עִמָּדִי בְּחֶסֶד חִנָּם שֶׁאֶהְיֶה מְסֻגָּל לִקְנוֹת אֶת כָּל מ"ח הַקִּנְיָנִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם, הַעֲנֵק לִי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת וְהַהִזְדַּמְּנוּת לִרְכֹּשׁ אֶת כֻּלָּם עַד לְאֶחָד, וְשֶׁלֹּא אֲבַטֵּל אַף קִנְיַן אֶחָד, רַק כֻּלָּם יִהְיוּ מֻשָּׂגִים אֶצְלִי בְּחַיֵּי חִיּוּתִי, עַד שֶׁתְּזַכֵּנִי לִהְיוֹת בָּקִי בְּכָל חַדְרֵי הַתּוֹרָה, מֵבִין בְּכָל עֲמָקֶיהָ וּמַשִּׂיג אֶת כָּל הַשָּׂגוֹתֶיהָ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ הָאֱמֶת, כִּי אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל קִנְיַן הַתּוֹרָה אִם לֹא עֶזְרֶךָ מִצִּיּוֹן וְסַעֲדְךָ מִקֹּדֶשׁ, עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה, לִשְׁטֹחַ בַּקָּשָׁתִי לְפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים – קָרְבֵנִי מַלְכִּי לַעֲבוֹדָתְךָ, וַהֲשִׁיבֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וְיִהְיֶה לִי חֵשֶׁק נִמְרָץ וְנֶעֱרָב, לַעֲסֹק בִּתְמִידוּת וּבִשְׁקִידָה בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, עַל יְדֵי שֶׁאֶהְיֶה לוֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק מִצַּד שׁוּם מְנִיעָה שֶׁבָּעוֹלָם, בֵּין בַּחֹרֶף וּבֵין בַּקַּיִץ, בֵּין בִּימוֹת הַחוֹל וְכָל שֶׁכֵּן בַּשַּׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ, וְכֵן בְּיוֹמֵי דְּפַגְרָא וּבְעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, בְּכָל הַמַּצָּבִים וְהָעִנְיָנִים, תָּמִיד תָּמִיד אֶהְיֶה עוֹסֵק בְּהַתְמָדָה רַבָּה בְּלִמּוּד, בְּעִיּוּן, בְּגִירְסָא, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְהֶרְגֵּשׁ עָצוּם.

רִבּוֹנָא דְּעָלְמָא כֹּלָּא! מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר? הֲלֹא אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת אֶת גֹּדֶל הַהֶפְסֵד הֶעָצוּם וְהַנּוֹרָא שֶׁל כָּל רֶגַע שֶׁמִּתְבַּטְּלִים בּוֹ מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעֹצֶם הָעֹנֶשׁ, הָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא, הַמַּגִּיעַ לְמִי שֶׁמִּתְבַּטֵּל מֵהַתּוֹרָה – שֶׁבָּאִין יִסּוּרִין מְכֹעָרִין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ, וְהוּא נֶעֱקַר מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, מִלְּבַד הֶפְסֵד הַהִתְרַחֲקוּת מֵאוֹר פָּנֶיךָ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבְלִי לְהִתְבַּטֵּל מִמֶּנָּה לְעוֹלָם.

וְעַל־כֵּן שַׂמְתִּי פָּנַי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּפְרָטִיּוּת עַל זֶה, שֶׁתְּבַטֵּל מֵאִתִּי אֶת הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה הַמְּעַכֵּב, מוֹנֵעַ וּמַפְרִיד אוֹתִי מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי כָּל מִינֵי הֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים, וְאֶהְיֶה עוֹסֵק בְּעִקָּר בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה בְּלִמּוּד הַתַּלְמוּד שֶׁהוּא גְּמָרָא שַׁ"ס, וְאֶהְיֶה בָּקִי בִּשְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים שֶׁזִּכִּיתָ אֶת בָּנֶיךָ, בְּנֵי בְּחִירֶיךָ, בָּהֶם. וְהֵם, הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי וְהַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי, וְזַכֵּנִי לְהָבִין אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲנִי לוֹמֵד בַּהֲבָנָה אֲמִתִּית, בַּהֲבָנָה בְּרוּרָה, בַּהֲבָנָה גְּמוּרָה, בַּהֲבָנָה דַּעְתָּנִית, בַּהֲבָנָה הֶקֵּפִית, בַּהֲבָנָה וּרְאָיָה, בַּהֲבָנָה זַכָּה, בַּהֲבָנָה חֲזָקָה, בַּהֲבָנָה טְהוֹרָה, בַּהֲבָנַת יְדִיעָה, בַּהֲבָנָה כּוֹלֶלֶת, בַּהֲבָנָה לָעֹמֶק, בַּהֲבָנָה מְלֵאָה, בַּהֲבָנָה נְעִימָה, בַּהֲבָנַת הַסְּתוּמוֹת, בַּהֲבָנָה עֲרֵבָה, בַּהֲבָנָה פְּנִימִית, בַּהֲבָנָה צוֹדֶקֶת, בַּהֲבָנָה קַלָּה, בַּהֲבָנָה רַעֲנָנָה, בַּהֲבָנָה שְׁלֵמָה, בַּהֲבָנָה תַּמָּה, וְשֶׁלֹּא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי בְּתַלְמוּדִי לְעוֹלָם.

וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִזְכֹּר אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲנִי לוֹמֵד. וְאַגַיֵּס אֶת כָּל חוּשֵׁי מֹחִי, וְאֶת כָּל כֹּחוֹת נַפְשִׁי בְּעֵת לִמּוּדִי – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי פּוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, רַק יִהְיֶה מֹחִי מְקֻשָּׁר לְתַלְמוּדִי, וְאֶקְבַּע לְעַצְמִי שִׁעוּרִים קְבוּעִים בִּשְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים, וְלֹא אָסוּר מֵהֶם לְעוֹלָמִים, וּלְכָל הַפָּחוֹת אֶזְכֶּה לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם דַּף אֶחָד מִתַּלְמוּד בַּבְלִי – גְּמָרָא רַשִׁ"י וְתוֹסְפוֹת, וְדַף אֶחָד מִתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי עִם פֵּרוּשׁ מַסְפִּיק, וְאֶזְכֶּה לַחֲזֹר עַל תַּלְמוּדִי מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בְּכָל הַתַּלְמוּד כֻּלּוֹ, וְתִהְיֶה לִי שִׁיטָה נְכוֹנָה וּבְהִירָה בְּלִמּוּד הַגְּמָרָא בִּסְבָרָא נְכוֹנָה וּבִפְשָׁט אֲמִתִּי, וְשֶׁלֹּא אַבַלְבֵּל אֶת עַצְמִי מֵעִנְיַן לְעִנְיָן, רַק לְהָבִין הֵיטֵב הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, כְּפִי אֲשֶׁר תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, אֱלֹקַי וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתַי.

אָנָּא, עָזְרֵנִי לִזְכּוֹת בִּזְכוּיוֹת שֶׁל חִנָּם, שֶׁתִּהְיֶינָה סֻגְיוֹת הַשַּׁ"ס שְׁגוּרוֹת בְּפִי בִּבְקִיאוּת עֲצוּמָה וּבִשְׁלִיטָה מְלֵאָה, שֶׁאִם יִשְׁאָלֵנִי אָדָם שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְגַמְגֵּם, רַק אוּכַל לַעֲנוֹת בְּכָל מָקוֹם, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם עִנְיַן בַּשַׁ"ס מֻקְשֶׁה לִי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָּל זֶה בָּא מֵחֲמַת חַטֹּאותָי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, שֶׁחָטָאתִי, עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה, נִסְתַּם מֹחִי וְנִּטַמְּטֵם לִבִּי מִלְּהַשִּׂיג הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, וְלֹא יָכוֹל כֶּתֶר תּוֹרָה נֶהְדָּר וְנֶאְדָּר לִשְׁכּוֹן עַל רֹאשׁ מָלֵא בִּשְׁטוּיוֹת וַהֲבָלִים.

וְעַל־כֵּן בָּאתִי כָּעֵת לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עַל נַפְשִׁי, שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מִן הַתַּלְמוּד לְעוֹלָם, וְהַקְנֵה לִי בְּקִנְיָן גָּמוּר אֶת הַקִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, שֶׁאוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵצַּבְתָּ לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲשֶׁר בִּשְׁבִילָהּ בָּאתִי לְכָאן, וַאֲשֶׁר לָכֵן הֻרְדָּה נִשְׁמָתִי מִמָּרוֹם מִשְׁכַּן קָדְשָׁהּ, כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתְךָ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת מִתּוֹךְ תֹּקֶף עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַשָּׁפֵל הַזֶּה, וּכְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה אֶלָּא עַל יְדֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלִמּוּד הַתַּלְמוּדִים בִּשְׁקִידָה וּבְרֶגֶשׁ, עַל כֵּן הִמָּלֵא נָא עָלַי רַחֲמִים, וְזַכֵּנִי לְקַבֵּל מִמְּךָ אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ עַד הֵנָּה, בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.