{002 תפילות לקנין תורה – בשמיעת האוזן}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! שׁוֹמֵעַ תְּפִילַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, אָנָּא! זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת אָזְנַי עַל יְדֵי שֶׁאַשְׁמִיעַ לָהֶם קוֹל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, וְאֶזְכֶּה לִקְנוֹת בְּנַפְשִׁי קִנְיַן גָּמוּר וּמוֹעִיל אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשִׁים עַל יְדֵי שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, שֶׁאַשְׁמִיעַ לְאָזְנַי אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי, עַל יְדֵי לִמּוּד בְּקוֹל רָם הַמְּעוֹרֵר הַכַּוָּנָה וַהֲבָנַת הַמּוֹחִין, וְלֹא בְּלִמּוּד בִּלְחִישָׁא בְּעָלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן דַּיְקָא. וְאֶזְכֶּה לְהַשְׁמִיעַ לְעַצְמִי הֵיטֵב כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, וְלֹא רַק שְׁמִיעָה אַרְעִית בְּעָלְמָא כִּי אִם שְׁמִיעָה פְּנִימִית שְׁמִיעָה עֲמוּקָה, הַיּוֹרֶדֶת וְנוֹקֶבֶת עַד חַדְרֵי בֶּטֶן, וְלֹא אֶמְאַס לְעוֹלָם בִּשְׁמִיעַת דִּבְרֵי תּוֹרָה.

וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל לָלֶכֶת בִּתְמִידוּת אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם בָּרַבִּים, וְדֶרֶךְ מִצְווֹתֶיךָ אָרוּצָה, לְהִסְתּוֹפֵף בְּתוֹךְ קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן, הַמַּאֲזִינִים וּמַקְשִׁיבִים לְקוֹל הֶחָכָם הַדּוֹרֵשׁ, וְגַם כְּשֶׁאֵשֵׁב שָׁם יִהְיֶה לִי כֹּחַ לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב, וְלֹא אֶהְיֶה אָז כְּמוֹ חוֹלֵם וְתוֹהֶה בְּרַעְיוֹנוֹת מְפֻזָּרִים וּמְבֹהָלִים, אֶלָּא אֶהְיֶה מִתְאַמֵּץ וּמִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתִּי לִקְלֹט הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיֹּאמַר הָרַב וְהַבַּעַל דַּרְשָׁן, וְשׁוּם דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה לֹא יִהְיֶה מְזֻלְזָל בְּעֵינַי, לְהָסִיר אָזְנַי מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם אָשִׂים אָזְנַי כַּאֲפַרְכֶּסֶת עַל כָּל דִּבּוּר הַמְּיֻסָּד עַל פִּי תּוֹרָה שֶׁנִּשְׁמָע בִּסְבִיבָתִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּזַכֵּנִי לִקְנוֹת הַרְבֵּה חָכְמָה וּתְבוּנַת דַּעַת הַתּוֹרָה.

וְכֵן כְּשֶׁאֶלְמַד עִם אֵיזֶה חָבֵר לִמּוּד בְּשֻׁתָּפוּת וּבְחֶבְרוּתָא, זַכֵּנִי לְבַל תִּהְיֶינָה מַחְשְׁבוֹתַי מְשׁוֹטְטוֹת וּמְרַחֲפוֹת בְּאָמְרוֹ לְפָנַי סְבָרוֹת וְחִילוּקִים בְּסֻגְיוֹת הַגְּמָרָא וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כִּי אִם תִּהְיֶינָה אָזְנַי קַשּׁוּבוֹת הֵיטֵב לְכָל מִלָּה וְתֵבָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה קְנוּיָה אֶצְלִי בְּקִנְיָן גָּמוּר וּבַהֲבָנָה שְׁלֵמָה כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּ אוֹתָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! רַחְמָן אֲמִתִּי, מְקוֹר הָרַחְמָנוּת וְהַחֶסֶד! אַתָּה זִכִּיתָנוּ לְקַבֵּל תּוֹרָה בְּהַר סִינַי עַל יְדֵי שְׁמִיעַת הָאֹזֶן דַּיְקָא, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה, הִנְּךָ מַשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלֶךָ אֶל הַחֲפָצִים בְּחַיִּים נִצְחִיִּים, אַךְ זֶה לְעֻמַּת זֶה מִתְגַּבְּרִים בָּעוֹלָם הַקּוֹלוֹת הָרָעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְחֵילוֹתָיו, לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנֵינוּ דְּבָרִים בְּטֵלִים, דְּבָרִים מְכֹעָרִים שֶׁל חֶסְרוֹנוֹת וּפְגָמֵי הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפֵל וְהֶחָסֵר מִכָּל וָכֹל, וּמִי שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחֲרֵי הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ נֶחֱרֶשֶׁת אָזְנוֹ מִלִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה", וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנַחְנוּ מִתְרַחֲקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִמְּךָ, תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה.

וְעַל כֵּן נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי: אָנָּא! רַחֵם נָא עָלַי, וְהַשְׁמִיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, הֵן עַל יְדֵי לִמּוּד מַתְמִיד, הַיְנוּ שֶׁתָּאִיר בִּי אֶת אוֹרְךָ הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה כָּזוֹ עַד שֶׁתָּמִיד תָּמִיד אֶזְכֶּה לִלְמֹד בְּאֹפֶן שֶׁל שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, הֵן בְּרִבּוּי הַהַשְּׁמָעָה לְאָזְנַי בְּעַצְמִי, וְהֵן בִּשְׁמִיעַת שִׁעוּרִים וּדְרָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁל דַּרְשָׁנִים לַמְדָנִים, חֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְהֵן עַל יְדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה בִּפְנִימִיּוּת, עַל יְדֵי שֶׁאַטֶּה אָזְנַי הֵיטֵב הֵיטֵב לְקוֹל הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁנִּשְׁמָעִים מִכָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה – לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, כִּי אַתָּה תִּתְבָּרֵךְ וְתִתְעַלֶּה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וּמַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, שֶׁזֶּה גַּם עִקַּר הַתּוֹרָה, הִיא תּוֹרָה דְּאוֹרֵי וּמְגַלֵּי מַאי דַּהֲוָה סָתוּם מִינֵּיהּ וְלֹא אִתְיַּדָע, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתְךָ מִתּוֹךְ הַהֶסְתֵּר וְהַכִּסּוּי שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְזֶהוּ עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת בְּהַתְמָדָה רַבָּה וּבְחֵשֶׁק רַב עַל יְדֵי שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, וְאֶהְיֶה מִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה, בְּכָל אֹפֶן וּבְכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִבְלָעִים בְּדָמִי, לִהְיוֹת נַעֲשִׂים חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִכָּל מְצִיאוּתִי, לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת תּוֹרָתְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיַּי, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.