השפעת של הבעיות החברתיות, והנפוצה מכולן היא בעיית התקשורת הבינאישית, הבלתי-תקינה. רבים מתלוננים על זולתם שאינו מקשיב להם. הוא פשוט שומע רק את עצמו… המילים המוכרות, נהגות בוואריאציות שונות, התלונה, בדרך כלל היא כלפי האחר, התקשורת של כל אחד, בעיני עצמו מצויינת. רק לו היה הלה מקשיב קצת היה הכול יכול להסתדר.
כאשר מתגלעת בעיה רצינית בשלום בית עשוי היועץ לתור אחרי בעיות בתקשורת, הוא מנסה לעשות סימולציה על רגעי האמת שקורים בביתם ומגלה בקיעים בתקשורת, הוא מנחה אותם איפה, להשים את לבם לדרך שבה מתנהלת התקשורת ביניהם.
כך גם רב ותלמיד, איש בעבודה עם הצוות, מפיץ רעיון מסויים הכול למדים אודות ההצלחה שמביאה התקשורת הנכונה לקשר עם הזולת. כי כשמה כן היא קשר. אתה עכשיו טווה את החוטים שיקשרו אותך עם זולתך שים לב לאלו חוטים אתה פונה.
אך צר לי לאכזב אתכם, רבים וטובים אין יודעים דבר וחצי דבר אודות תקשורת. גם המומחים ששקעו בתורת דייל קרנגי ואחרים, יודעים לשחזר את הנימות, החיוכים, ההנהון המזוייף המורה שהוא מקשיב אך אין לדברים האלו עם תקשורת אף 'קשר' מקרי.
תקשורת היא העברת מסרים. תקשורת נכונה היא העברת המסרים שהנך רוצה להעבירם בדרך שרצונך שיקלטו אצל זולתך…
שימו לב, כל מה שמתנהל בבית הוא תקשורת. גם שתיקה מעיקה ומביכה הינה תקשורת כלומר, בשתיקתך, הנך מעביר מסר חד וברור בכל רגע נתון: אני לא רוצה לדבר אתך, כי לפעמים, השתיקה, היא האכזרית שבחרפות. העברת מסר שלילי בתכלית הבהירות שלו.
הלומד לדבר נכון, הוא זה שיודע שבעת דיבורו הוא מעביר מסר סמוי, שאינו מדובר במילים מפורשות, לאור זאת, תהיה הנימה וצורת הטון מתאימה למסר שהוא רוצה להעביר לזולת… בהבחנה במילה 'תקשורת' אנו מוכרחים לומר, כי בדרך כלל האדם רוצה קשר, גם הכועס מאוד, מדבר ברוגזו אודות ציפיותיו מהקשר שנופצו כלומר, ברגע כעסו זה הוא משדר קשר. הלקות הבולטת שהתאזרחה בשיחן ושיגן של הבריות היא הגיחוך שבדרך ההתנהלות. בלי לצפות את העתיד, ובלי ללכת אחרי המטרה שלשמה אתה בכלל יוצר את הקשר.
מה שמפתיע בבריות של העולם הזה, שאין דרך לזכות לתקינותה של התקשורת בלי זיכוך המידות והעמדת הזולת במקומו המכובד והראוי. אם פעם תבחינו בשיחות בין בני אדם בעין מרותקת, תשימו לב ששני דברים מתרחשים ברוב השיחות. האנשים חפצים רק להשמיע, והם עסוקים בכך בהרהרם בעתיד להיאמר על ידם גם כשהשני דובר. מצחיק.
הם בכלל לא משוחחים. הם מדברים עם עצמם בלבד. ואוסיף לומר, שגם אם הם יודעים את הטכניקות כיצד רוכשים השפעה וידידים, קוצר הרוח והזלזול לא מסוגל להסתתר תחת כדאיות חברתית, המידות הרעות צפות ועולות, ממש כמעט במופגן. האני שולט בכול.
יהודי האמון על המצוה של ואהבת לרעך כמוך, חש את הכמוך בכל קשר שלו עם בני אדם, המרגיש את לבם של הבריות, המסוגל להבין שלא רק הוא נפגע אלא גם הזולת… הוא כזה שאינו פוגע לעולם, והוא גם בר-שיח מרתק ומועדף.
אנשים אוהבים שמקשיבים להם, אבל שמקשיבים… לא כנראים כאלו. המידות המסתתרות תחת החיוכים, הם הדומיננטיים בשיחות, הם בעצם מנהלים את הקשר, לא הדיבורים והמבטים.
יתירה מזאת, כאשר מדובר בהעברת מסרים סמויים, הסיכון אף גבוה יותר, משום שכאן, שלא כבדיבור מפורש, הנמצא עמך לא תמיד יכול לדעת את המתחולל בנפשך פנימה, ונמצאת מעביר מסרים שגויים וצולעים. השתיקה, גם לתועלת, לא הועילה לך ולזולתך ההיפך, החרפתם את מצב הקשר וגרמתם הסלמת הנתק.
לכן צריך להפסיק את השתיקות והקשר הלא ישיר… קשר אמרנו, כי גם 'ברוגז' הוא קשר, רע אומנם, אבל קשר… הרוצה לתקן את אוירת הבית בדרך מתוקנת, עליו לכנס את עצמו וסובביו, ולהביע במילים מפורשות ובלתי ניתנות להבהרות נוספות את אשר על הלב, בדרך של הבעת הצורך בלבד. כלומר, אל תאמר: אתה … . אלא אני רוצה … כמובן שאלו הן הכותרות השיחה עצמה אמורה להתנהל מתוך הקשבה ואמפתיה מופגנת, גם בשעת אכזבה ומשקעים שונים.
המנהל פנקסנות גם בעת שיחה נאה, עלול לגרום שהשיחה תיעלם מנוף חייו, מילים אמורות לקשר בין בני אדם ולא לשמש כחרבות או פעולות נקמה. הציניות, הביקורת, הזיכרון של הרוע ללא גבול… הם המפריחים כל ענן תקשורת להכרזת מלחמה.
לא צריך קורסים למודעות כמו שזקוקים לתיקון המידות, להשתדל ראות באחר משהו טוב יותר, מישהו שצריך להתחשב בו, ולהבין אותו, ובאמת… גם כשהוא טועה, לתת לו במה גם בעיתות משבר והתנפצות. כי האיש שהנך דובר אליו, הוא זה שאתה חפץ בקשר עמו, וככזה כל מה שתיצוק לתוך הקשר הזה יבנה את דפוס התקשורת ביניכם
לא חבל?