הִרְהוּרִים לְשַׁבָּת תְּשׁוּבָה
שַׁבָּת שׁוּבָה אוֹ שַׁבָּת תְּשׁוּבָה הִיא שַׁבָּת שֶׁל תְּשׁוּבָה! יֵשׁ תְּשׁוּבָה וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה. יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל הַכּוֹלֶלֶת מְעִידוֹת וּנְפִילוֹת אֵין קֵץ. וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִתְאַחֲדוּת מֻחְלֶטֶת עִם ה', בִּבְחִינַת וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ…
תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּשׁוּבָה מֵעוֹלָם אַחֵר. עוֹלָם נֶאֱצָל וְנִשְׂגָּב! תְּשׁוּבָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁיבָה לְאָחוֹר, תְּשׁוּבָה קַיֶּמֶת וּשְׁרִירָה.
אִם בְּכָל מֶשֶׁךְ יְמֵי הַשָּׁנָה, כְּשֶׁאֵין אֶת הַפְּרִיבִילֶגְיָה שֶׁל 'בְּהִמָּצְאוֹ', הַיְּהוּדִי נִפְגָּשׁ עִם הַמֶּלֶךְ בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה, מַרְגִּישׁ טוֹב בְּבֵית אָבִיו רוֹאֶה אֶת שְׁמֵי חַיָּיו בְּהִירִים וְזַכִּים, שִׂמְחַת הֶאָרַת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ!
מַה קּוֹרֶה בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשָּׁנָה.
אֵיזוֹ קִרְבָה אֵיתָנָה בֵּינֵינוּ לְבֵין ה' קַיֶּמֶת בְּשַׁבָּת תְּשׁוּבָה?!
אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָחוּשׁ בְּקִרְבָה נִשְׂגָּבָה זוֹ! הֲלֹא הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת שִׂיא הַשִּׂיאִים.
הַשַּׁבָּת שֶׁל כָּל הַשַּׁבָּתוֹת…
תְּשׁוּבַת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת…
אַהֲבַת כָּל הָאַהֲבוֹת…
עֲוֹנוֹת נַעֲשִׂים כִּזְכֻיּוֹת!
סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זי"ע מַסְבִּיר (קְדֻשַּׁת לֵוִי פָּרָשַׁת בֹּא) אֶת הַסְּתִירָה שֶׁנִּמְצֵאת לִכְאוֹרָה בְּדִבְרֵי חֲכָמִים פַּעַם מוּבֵאת לָשׁוֹן "אִלְמָלֵא מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מִיָּד נִגְאָלִים", וּפַעַם נִמְצָא אִזְכּוּר שׁוֹנֶה בִּמְעַט: – "אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה" וְכוּ'.
… "וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁשַּׁבָּת מְרַמֶּזֶת עַל הַתְּשׁוּבָה, כִּי 'שַׁבָּת' אוֹתִיּוֹת 'תָּשֵׁב', נִמְצָא בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה, וְיוֹדְעִים שֶׁהַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימֵי הַחוֹל הָיָה מִדָּבָר מָאוּס, וּמְצַעֲרִים אֶת עַצְמָם כְּשֶׁיָּבוֹאוּ יְמֵי הַחוֹל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד הַתַּעֲנוּג כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם בַּחוֹל מִקֹּדֶם".
[כָּאן עוֹבֵר הַצַּדִּיק לְפָרֵשׁ אֶת מַאֲמָר חֲכָמֵינוּ: – 'כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ'! ]
"וְזֶה הוּא כֵּיוָן שֶׁבָּא שַׁבָּת נוֹתֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נְשָׁמָה יְתֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַתַּעֲנוּג מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּפוֹחֲדִים"…
[וּמִמַּה הַפַּחַד?]
"כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וְיֵשׁ לָהֶם אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה".
[אָז מַה יִּהְיֶה מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה?]
"וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ בַּחוֹל! כְּשֶׁיָּבוֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם מִקֹּדֶם".
[זֶה הַפַּחַד הַגָּדוֹל! ].
"נִמְצָא צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת!
שַׁבָּת אַחַת: כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהָבִין שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם תַּעֲנוּג מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת.
וְאָז בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי".
שַׁבָּת הִיא תְּשׁוּבָה, שַׁבָּת תְּשׁוּבָה הִיא הַתְּשׁוּבָה בְּשִׂיאָהּ.
רַבֵּנוּ לֵוִי יִצְחָק מְלַמְּדֵנוּ, כִּי הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְמַעַן נִלְמַד מִמַּה לְהִגָּעֵל, לְתַעֵב, לִסְלוֹד וְלִבְחֹל. אֶת מַה עָלֵינוּ לִשְׂנֹא, מֵהֵיכָן לְהִתְרַחֵק, וְלִבְרֹחַ וְלָנוּס מִמִּנְהֶרֶת הַחֹשֶׁךְ הָעֲמֻקָּה אֶל הָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה הַמְחַמֶּמֶת וְעוֹטֶפֶת.
"וְיוֹדְעִים שֶׁהַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימֵי הַחוֹל הָיָה מִדָּבָר מָאוּס"!
וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ אָנוּ מַכִּירִים בָּרָע הָאוֹרֵב לָנוּ בְרִשְׁתּוֹ, סוֹנְטִים בּוֹ וְלוֹעֲגִים לְנִסְיוֹנוֹת הַנֵּפֶל שֶׁלּוֹ לְהָמִיר לְנִשְׁמָתֵנוּ הָעֲנֻגָּה אֶת מְזוֹנָהּ הַטִּבְעִי בְּאֹכֶל מְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ…
"לֹא עוֹד" תִּזְעַק הַנְּשָׁמָה שֶׁל שַׁבָּת, לֹא עוֹד סִגְנוֹן בָּזוּי שֶׁל הִתְבַּהֲמוּת, לֹא! אֶלָּא מַשֶּׁהוּ אֲצִילִי יוֹתֵר, מַתְאִים לַמָּקוֹר, דּוֹמֶה לַשֹּׁרֶשׁ, מְחֻבָּר לַיְּנִיקָה הַטִּבְעִית כִּי הֲלֹא אָנוּ "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ"! זוֹ הִיא הַשַּׁבָּת וְזוֹ הִיא תְּשׁוּבָתָהּ…
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כְּאוֹתוֹ נַעַר מְשֻׁלְהָב בַּהַקָּפוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ צִינִי לוֹחֵשׁ בְּאָזְנָיו אֶת הַיָּדוּעַ לוֹ הֵיטֵב: 'מָחָר פּוֹקְדִים שׁוּב אֶת הַחֵידֶר תַּחַת מַגְלְבוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד'… וְגוֹרֵם לְשִׂמְחָתוֹ לְהִשְׁתַּתֵּק בְּאַחַת… כָּךְ אָנוּ, נִזְכָּרִים לְפֶתַע בָּאַפְרוּרִיּוּת הַיּוֹם-יוֹמִית, וּמוּדָעִים לְכָךְ שֶׁעוֹד נִפָּגֵשׁ עִם יְמֵי הַחוֹל הַמַּשְׁמִימִים, הַטּוֹמְנִים בְּחֻבָּם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּתְמוּרוֹת לוֹהֲטוֹת בְּאֵשׁ הַתַּאֲווֹת…
"וּמְצַעֲרִים אֶת עַצְמָם כְּשֶׁיָּבוֹאוּ יְמֵי הַחוֹל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד הַתַּעֲנוּג כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם בְּחוֹל מִקֹּדֶם"…
מַה יִּהְיֶה?
הִנֵּה לָנוּ תַּפְקִידָהּ שֶׁל 'שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה'… הִיא תִּהְיֶה הַמַּנְחָה וְהַמּוֹרָה אֶת דֶּרֶךְ חַיֵּי הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – – –
וּכְדִבְרֵי הַקְּדֻשַּׁת לֵוִי: "נִמְצָא צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת! שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהָבִין שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם תַּעֲנוּג מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְאָז בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם הַתַּעֲנוּג אֲמִתִּי".
נַשְׁאִיל מֵהַקֶּטַע הַזֶּה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין הַשְּׁתַּיִם, שֶׁל הַשַּׁבָּת הַמַּנְחָה וְהַמְלַמֶּדֶת…
נָבִיא אוֹתָהּ אֵלֵינוּ לְ'שַׁבָּת תְּשׁוּבָה', שֶׁהִיא גַּם הָרִאשׁוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּן, הִיא, הַמְצוּיָה בְּמִסְגֶּרֶת הַהִמָּצְאוּת שֶׁל ה' אֵלֵינוּ, בִּימֵי רָצוֹן אַדִּירֵי מַשְׁמָעוּת.
שַׁבָּת שֶׁכָּזוֹ תִּהְיֶה מְסֻגֶּלֶת לְהַפְלִיט מִמַּאֲגַר מַאֲוָיֵנוּ אֶת הַבִּלְתִּי טְהוֹרִים, לְנַקּוֹת אֶת מִדְבָּר חַיֵּינוּ מֵעִשְׂבֵי בַּר שׁוֹטִים וּלְהַצְמִיחַ בִּמְקוֹמָם אֶת אִילָנוֹת הַתְּשׁוּקָה לְאֱלֹקוּת רַבֵּי הַפְּאֵרוֹת.
נָבִין הֵיטֵב, שֶׁהִתְנַהֲגוּתֵנוּ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת תִּקְבַּע אֶת חַבְרוֹתֶיהָ הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ!
וְאָז בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם הַתַּעֲנוּג אֲמִתִּי.
זְהִירוּת!