אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם
ב' תשרי, יום שני דראש השנה תשפ"ב.
אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם. בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת מַלְכֵּנוּ, צָרִיךְ לְהָבִין, שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֻגְדָּר בְּשׁוּם הַגְדָּרָה, וְאִי אֶפְשָׁר גַּם לְכַנּוֹתוֹ מֶלֶךְ, כִּי לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהוּא עַצְמוֹ רוֹצֶה מֵחֲמַת שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ, לִמְלֹךְ עָלֵינוּ, וְשֶׁאָנוּ נְקַבֵּל מַלְכוּתוֹ. דָּבָר זֶה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ הוּא דָּבָר נִשְׂגָּב שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, כְּאִלּוּ אָנוּ מַמְלִיכִים אוֹתוֹ וְנֶחְשַׁב הַדָּבָר שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לוֹ כֶּתֶר מְלוּכָה.
עֶצֶם הַדָּבָר הַזֶּה שׁוֹפֵךְ אוֹר עַל מַה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנֹּאמַר מַלְכֻיּוֹת, אָדָם מִן הַשּׁוּרָה לֹא יָכוֹל לְהָבִין אֵיךְ עַל יְדֵי אֲמִירַת שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים שֶׁל מַלְכֻיּוֹת כָּפוּל שְׁלוֹשָׁה – זוֹכִים לְהַמְלִיךְ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת, זוֹ גּוּפָא הִיא הַתְּבִיעָה מֵאִתָּנוּ, אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת, וְאֵיךְ? אֵיךְ נֹאמַר מַלְכֻיּוֹת? כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁהָאֲמִירָה תִּהְיֶה כָּל כָּךְ מַשְׁמָעוּתִית וּפְנִימִית שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחָהּ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל הָאֵבָרִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁהֵם רְדוּמִים בֵּינְתַיִם, שֶׁאֵין בָּהֶם אֶת הַתְּפִישָׂה שֶׁל הַמְלָכַת מֶלֶךְ ה'.
הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה בְּנֵי מַלְכוּתוֹ, מִתְעַצֵּם עוֹד יוֹתֵר, בְּכָךְ שֶׁאָנוּ מְבִינִים שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר קַל כָּזֶה, אָנוּ נִכְנָסִים לְהֵיכַל הַמַּלְכוּת, וּבְוַדַּאי זוֹ הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וְכֵן אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה, שֶׁבּוֹ בִּזְמַן שֶׁאָנוּ מַכְרִיזִים בְּקוֹל גָּדוֹל שֶׁה' מֶלֶךְ, אָנוּ זוֹכְרִים וְיוֹדְעִים שֶׁבְּמַהֲלַךְ כָּל הַשָּׁנָה אָנוּ שׁוֹכְחִים לְגַמְרֵי מֵעִנְיַן מַלְכוּתוֹ, וְשֶׁזֶּה עַצְמוֹ סְתִירָה לִדְבָרֵינוּ עַתָּה.
אַךְ הָעִנְיָן הָאֲמִתִּי הוּא, שֶׁאֵין מַעֲשֵׂינוּ שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה מַעֲשִׂים אֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ מְחֻבָּרִים עֲלֵיהֶם, הֲלוֹא בְּוַדַּאי זֶה הָיָה מֵחֹסֶר דַּעַת, וְלֹא יָדַעְנוּ עִנְיַן מַלְכוּת מַה הוּא, וְאֵיךְ זוֹכִים לַעֲשׂוֹת זֹאת. וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ מִתְגַּלָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּשֶׁאָנוּ שָׂמִים לֵב לְכָךְ, שֶׁאֵין מַעֲשֵׂינוּ שֶׁל הַיּוֹם־יוֹם מַעֲשִׂים פְּשׁוּטִים, אֶלָּא אָנוּ נְצִיגֵי הַמַּלְכוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ, וְנִמְצָא שֶׁאִם אָנוּ זוֹכִים לוֹמַר פְּסוּקֵי מַלְכוּת בְּכַוָּנָה שֶׁל "תַּמְלִיכוּנִי", אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת שֶׁאֲמִירָה זוֹ תִּפְעַל פְּעֻלָּה אֲמִתִּית וְנִצְחִית בִּלְבָבֵנוּ.
רַבִּים הָיוּ רָאשֵׁי הַשָּׁנָה שֶׁאִמֵּנוּ "מַלְכֻיּוֹת" וְלֹא זָכִינוּ לְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר וְלִחְיוֹת חַיֵּי מַלְכוּת, כְּמִי שֶׁצְּנִיף תִּפְאֶרֶת מַלְכוּתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם קְשׁוּרָה בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁהוּא נִזְהָר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ.
הַשִּׁנּוּי יָכוֹל לָבוֹא עַל יְדֵי שֶׁבְּעֵת אֲמִירַת הַמַּלְכוּיוֹת בְּעֵת רָצוֹן כָּזוֹ, נִזְכֹּר שֶׁאֵין אָנוּ אוֹמְרִים פְּסוּקִים סְתָם, אֶלָּא אָנוּ עוֹסְקִים בְּ'תַמְלִיכוּנִי', וְכָל הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת, הִתְבּוֹנְנוּת הַמּוֹחִין וּדְמָעוֹת שֶׁל תְּשׁוּקָה לָאֱלֹקוּת, כֻּלָּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת לְעָזָר בְּעֵת שֶׁהַהַמְלָכָה הַזּוֹ נִשְׁכַּחַת מֵאִתָּנוּ.
וְעוֹד עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי מִצַּד הֱיוֹתֵנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָנוּ כְּבָר מֵעַצְמֵנוּ, לְלֹא שׁוּם עֲשִׂיָּה מִצִּדֵּנוּ, בְּנֵי הַמַּלְכוּת מַמָּשׁ, וְכָל עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא לְהַקְשִׁיב לָרֶטֶט הַפְּנִימִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁרוֹצָה וּמִתְאַוֶּה לְהַמְלִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֶיהָ, כִּי הִיא מְבִינָה אֶת עֹמֶק הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁלְוָה שֶׁזֶּה מֵבִיא לְאָדָם הַדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ.