המשמרת שביד חז"ל היא הרצון האלוקי גופו
עירובין דף ד'
כ"ג אב תש"פ
היא גופה גזירה, ואנו נקום ונגזור גזירה לגזירה?
היסוד העמוק הזה מדהים. כבר דברנו, שגזירות חז"ל אינן בדיוק גזירות של הוספה או חלילה פתרון אנושי לקיום היהדות, אלא היסוד של דבריהם הוא אמת אלוקית מוחלטת, אין אפשרות לקיים דברי תורה בלי המשמרת שלהם, לא כי הם חכמים גדולים או רבנים ענקיים, אלא כי דבר ה' היה בפיהם, הם קבלו את הגזירות מסיני, מדבר ה', עד שניתן לומר שתורה שבעל פה, היא תורה שבכתב שהועברה בעל פה, דבר אלקינו אשר יקום לעולם.
וכאשר מתבוננים בעומק זה, מבינים כי גזירת חז"ל היא עומק המצוה הכתובה בתורה, והיא אמורה לשמור באמת כמשמרת שבה רצה ה', ושעל כן אין צורך יותר במשמרת נוספת. כי אם היה מדובר במשמרת מעשי בני אדם, הגיוני ביותר לעבות את המשמרת עד שנהיה בטוחים שהיא יעילה לגמרי, אז זהו, שאין צורך יותר, המשמרת הזו, הגזירות הללו, אינן אנושיות בשום צד ופינה, היא מעשי יוצר, של כותב התורה בעצמו יתברך שמו, וכיון שכן, אם היא גופה גזירה אין לנו צורך לקום ולגזור גזירות עוד. זה דומה לכלל התלמודי, דייך מה שאסרה תורה, ובזה נכללות גם גזירות חז"ל.