{003 ספר 'אור הדבקות' (יא-טו)}

יא.

וְכֵיוָן שֶׁהֻבְרַר לָנוּ שֶׁעִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא הָאֱמוּנָה, וְהָאֱמוּנָה הִיא הַדְּבֵקוּת, עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁנִּתְּנָה לְאָדָם אֶפְשָׁרוּת, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אַף הָאָדָם הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, לִהְיוֹת דָּבוּק בִּתְמִידוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי שֶׁיֶּהְגֶּה בְּמַחְשָׁבוֹת שֶׁל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, אַף שֶׁיִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם הַשָּׂגוֹת וּמַדְרֵגוֹת, תִּתְעַצֵּם דְּבֵקוּתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּדְבֵקוּת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים כָּל הַיָּמִים, מִשּׁוּם שֶׁמִּצְוַת הַאֲמָנַת הַשֵּׁם הִיא מִצְוָה הַנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל, וְכֵיוָן שֶׁהִיא הַמְּבִיאָה אֶת הָאָדָם אֶל הַדְּבֵקוּת, וְהִיא הִיא הַדְּבֵקוּת עַצְמָהּ, עָלֵינוּ לַעֲסֹק כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה מַמָּשׁ, בְּגִלּוּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַגְבִּיר הַכֹּחַ הַמַּאֲמִין שֶׁנָּטוּעַ בְּנִשְׁמָתֵנוּ, וּכְכָל שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, קוֹנָה הַדְּבֵקוּת הַלָּזוֹ שְׁבִיתָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶחָד, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ.

יב.

וְכֹה יַעֲשֶׂה הֶחָפֵץ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – קֹדֶם כָּל דָּבָר, יִקְבַּע לְעַצְמוֹ שָׁעָה אַחַת שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, בְּמָקוֹם פָּנוּי מִבְּנֵי אָדָם, שָׁקֵט מִכָּל הֶמְיַת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיָשִׂים בְּצַד אֶת כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַחַיִּים, וִיפַנֶּה מִכָּל וָכֹל כָּל טִרְדָּה אֶפְשָׁרִית, וְיָרִים עֵינָיו אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם חוּץ מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, וְשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים, וּמִכֹּחַ מְצִיאוּתוֹ הֵם נִמְצָאִים, וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע שׁוֹפֵעַ חִיּוּת לְחַיּוֹתָם וּלְקַיְּמָם, וּמִמֵּילָא כָּל קִיּוּם הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הֶאָרַת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עֲצוּמָה עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְלַלֵּב לַחֲשֹׁב, כִּי הַכֹּל הוּא אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת הוּא הַכֹּל, וּבְמַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ, יִשְׁטַח אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל לִבּוֹ לִפְנֵי בּוֹרֵא הָעוֹלָם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיַרְגִּישׁ קִרְבָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא תֵּאֵר וְלֹא שִׁעֵר מִיָּמָיו. כֹּה יַעֲשֶׂה וְכֹה יִהְיֶה קָבוּעַ בְּעוֹמְדוֹ לִפְנֵי ה' – יוֹם אַחַר יוֹם, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת הַדְּבֵקוּת הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת אוֹפֶפֶת אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, לְלֹא שִׁיּוּר מָקוֹם כְּלָל.

יג.

וּמִי שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְצִיאוּתוֹ תּוֹפֶסֶת אֶת כָּל מַחְשַׁבְתּוֹ, אֵין לוֹ רֶגַע אֶחָד פָּנוּי מִמַּחְשֶׁבֶת הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַהֲגַם שֶׁאַנְשֵׁי דּוֹרֵנוּ יְכוֹלִים לְהַלְעִיג עַל דְּבָרִים אֵלּוּ, וְכִי מִי כּוֹתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת בְּאֹפֶן נַעֲלֶה כָּל כָּךְ, שֶׁמַּתְאִים לִגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים? אֶלָּא שֶׁהַטָּעוּת הִיא, שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהַצַּדִּיקִים נוֹלְדוּ כָּךְ, וְזֶה אֵינוֹ כַּמּוּבָן, אֶלָּא בְּדִיּוּק כָּךְ הִרְגִּילוּ אֶת עַצְמָם – לַחֲשֹׁב וּלְדַבֵּר תָּמִיד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁכָּל כֻּלָּם יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִקְשָׁה אַחַת שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא זָכוּ לְזִכּוּךְ עָצוּם כָּזֶה, שֶׁהוֹפִיעָה עֲלֵיהֶם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, וְכָךְ חָיוּ אֶת יְמֵי חַיֵּיהֶם הַקְּדוֹשִׁים תָּמִיד, אַשְׁרֵי לָהֶם. וְהָעִקָּר צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְהַגִּיעַ אֶל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְאַדְרַבָּה, זֶהוּ חִיּוּב גָּמוּר וּמִצְוַת עֲשֵׂה תְּדִירִית – מִצְוַת הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְכָל שֶׁיִּכָּנֵס בְּלִבּוֹ מַהוּת הַחִיּוּב הַזֶּה – יַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לְכָךְ, וְלֹא יַרְפֶּה מֵהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

יד.

וְכֵיוָן שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא הַדְּבֵקוּת, הָבָה וְנִלְמַד אֶת מַהוּתָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה, קֹדֶם כָּל בְּדֶרֶךְ לִמּוּד הַשֵּׁם שֶׁל 'אֱמוּנָה'. הִנֵּה הָאֱמוּנָה הִיא מִלְּשׁוֹן אֲמָנָה, הַיְנוּ הֶסְכֵּם וּבְרִית בֵּין שְׁנַיִם, כִּי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּמְצִיאוּתוֹ, בְּתוֹרָתוֹ, בְּהַשְׁגָּחָתוֹ וְכוּ', מִלְּבַד עֶצֶם הַמִּצְוָה לְהַחֲזִיק אֵיתָן בֶּאֱמוּנָה זוֹ, הִיא בְּרִית וְהֶסְכֵּם בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים שׁוּם פְּעֻלָּה הַיְכוֹלָה לְהִפָּרֵד מֵהַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, כִּשְׁנַיִם הַדְּבוּקִים יַחְדָּיו לֹא יִפָּרֵדוּ, וְלֹא יְכוֹלִים לְהַסִּיחַ דַּעַת אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי, כֵּן יְהוּדִי קָדוֹשׁ שֶׁמֵּאִיר עָלָיו אוֹר הַדְּבֵקוּת – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַעֲיָנָיו נְתוּנִים אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַמְּסַבֵּב אוֹתוֹ, וְהָאָרֶץ מְלֵאָה מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ אָז זוֹכֶה הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁגַּם הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, כִּבְיָכוֹל, הִיא עָלָיו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיֵשׁ עָלָיו שְׁמִירָה הֲדוּקָה מִמְּרוֹמֵי עִלָּאָה, וְכַיָּדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שֶׁאֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, אֶלָּא כְּמַאן דְּיָהֵיב מֵיכְלָא לְשׂוֹנֵא, דְּשָׁדֵי לֵיהּ מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפָא, אֲבָל הַזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֶת הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעַת מֵאֱמוּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא פֹּה וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו וְכוּ', הוּא מוּגָן וְשָׁמוּר, וְאֵין שׁוּם מַזִּיק יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וְזוֹ הָיְתָה בְּחִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁרַק בְּהֶסַּח הַדַּעַת הָיָה יָכוֹל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לָקַחַת אֶת נִשְׁמָתוֹ, כִּי הַדְּבֵקוּת הִיא סוֹד הַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". וְזֶה סוֹד הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָאוֹר הַזֶּה כִּי אִם עַל יְדֵי דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ בְּקוֹנָהּ, וּמֵאֵלֶיהָ מְשַׁבַּחַת לְקוֹנָהּ, עַיִן לֹא רָאֲתָה.

טו.

וּמִמֵּילָא אֵצֶל דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא, הִתְקַיֵּם דָּבָר זֶה, בְּתַכְלִית הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה, שֶׁנִּמְשְׁכוּ לוֹ חַיִּים גַּשְׁמִיִּים מַמָּשׁ, שֶׁהָיוּ בְּסוֹד הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא לֹא הָיָה יָכוֹל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִטּוֹל אֶת נִשְׁמָתוֹ, עַד שֶׁיִּפְסֹק, לְרֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ מֵאוֹתָהּ דְּבֵקוּת נִשְׂגָּבָה. וְעָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי עֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ יְהוּדִים, בָּאנוּ עִמּוֹ בִּבְרִית יַחַד, וְכָפוּ עָלֵינוּ הַר כְּגִיגִית, לֹא רַק עַל עֶצֶם נְתִינַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא אַף גַּם עַל הַדְּבֵקוּת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וּמַה שֶּׁעָלֵינוּ לַעֲמֹל כָּל יָמֵינוּ, הוּא שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת אוֹר הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, אֶלָּא לְהַחְיוֹתָהּ בְּכָל מִינֵי חִיּוּת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאָדָם זוֹכֶה לַחֲשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּעֹמֶק עֹמֶק הָרַעְיוֹן, הוּא עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה בְּדַרְגּוֹת שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, עַד שֶׁזּוֹכֶה בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים, שֶׁחַיָּיו הֵם חַיִּים רוּחָנִיִּים, וּמִתְקַיֵּם אַף בּוֹ לְפִי דַּרְגָּתוֹ, הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁל וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, כִּי הַדְּבֵקוּת הִיא סוֹד הַחַיִּים, וְכַנַּ"ל.