{004 אגרות לב בשר}

מִכְתָּב רְבִיעִי

יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח, י' בִּשְׁבָט תש"פ

לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה … שֶׁיִּחְיֶה.

אֲהוּבִי אָחִי, בָּאתִי לְעוֹרֵר אוֹתְךָ מְאֹד, עַל דָּבָר שֶׁכְּבָר דִּבַּרְנוּ עַל זֶה בֶּעָבָר, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת מַה עוֹשִׂים עִם הָאִחוּרִים בַּתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ מַמָּשׁ, וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֲנִי בָּא לְעוֹרֵר וּלְיַסֵּר אוֹתְךָ, שֶׁאֵין זֶה מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, כִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל רַבֵּנוּ זֶה רַק לְחַזֵּק וְלֹא לְשַׁבֵּר, וְלָכֵן אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ קֹדֶם, שֶׁאַל תִּשָּׁבֵר כְּלָל מִכָּל מַה שֶּׁאֶכְתֹּב לְךָ, כִּי בְּוַדַּאי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרַק הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לִי אֵלֶיךָ, גּוֹרֶמֶת לִכְתִיבָה הַזּוֹ, וּבִפְרָט לְהִתְיַחֵס לַנּוֹשֵׂא הַזֶּה.

תְּחִלָּה וְרֹאשׁ, כְּשֶׁאָנוּ בָּאִים לְדַבֵּר עַל עִנְיַן הַתְּפִלָּה, עָלֵינוּ לִזְכֹּר מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ בַּגְּמָרָא, וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל – דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד. זֶה הַבָּסִיס לְכָל הַחֵשֶׁק שֶׁלָּנוּ לְקַיֵּם אֶת הִלְכוֹת תְּפִלָּה כְּהִלְכָתָן, לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּדִיּוּק בְּדִיּוּק, כִּי הֲלֹא הוֹלְכִים לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּכְמוֹ בְּגִנּוּנֵי מַלְכוּת, שֶׁהָעִקָּר הוּא תּוֹדָעַת הַמַּלְכוּת, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יַעֲמוֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן מְדַקְדֵק בִּלְבוּשׁוֹ וּבַהֲכָנָתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּטּוּר וּבְשֻׁלְחָן עָרוּךְ. הַמַּצָּב שֶׁל הַיּוֹם הוּא, שֶׁאָדָם חוֹטֵף תְּפִלָּה, הוּא מִתְפַּלֵּל כִּי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, הוּא עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׁגְרַת יוֹמוֹ, אֲבָל חָסֵר בִּנְקֻדָּה שֶׁל "דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד".

וְאִם כָּל זֶה מְדֻבָּר בְּעִנְיַן הַהֲכָנָה לַתְּפִלָּה, בִּנְטִילַת יָדַיִם שֶׁלְּפָנֶיהָ, כַּיָּדוּעַ שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ פַּעַם כִּמְעַט מָסַר נַפְשׁוֹ עַל נְטִילַת יָדַיִם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וּמִזֶּה הֵבִין בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת זי"ע שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת תַּלְמִידוֹ, כַּיָּדוּעַ הַסִּפּוּר. וְכֵן הַלְּבוּשׁ, וְהַכּוֹבַע וְהַכֹּל. וּמוֹהֲרָא"שׁ זי"ע הָיוּ תְּקוּפוֹת – שֶׁהָלַךְ לִפְנֵי כָּל תְּפִלָּה לַמִּקְוֶה. אֲבָל הָעִנְיָן אֶחָד הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' – וּבִשְׁבִיל זֶה הָיוּ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת, כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹ כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְזֶה גַּם טַעַם הַהֲלָכָה שֶׁל שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא הָאָדָם עִם כָּל הַחוּץ שֶׁלּוֹ – וְהִנֵּה הוּא כְּבָר מִתְפַּלֵּל.

תְּפִלָּה הִיא דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אָמוּר לְרַגֵּשׁ אוֹתָנוּ, אָנוּ עוֹמְדִים לְבַצֵּעַ פְּעֻלָּה שֶׁל דְּבֵקוּת אָדָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַתָּנָה וּזְכוּת בִּשְׁבִילֵנוּ. לָכֵן צָרִיךְ לָבוֹא לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, לִהְיוֹת מוּכָן בְּנֶפֶשׁ, רוּחַ וּנְשָׁמָה, לִהְיוֹת אַחַר הַמִּקְוֶה קְצָת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. וְאָז לִפְתֹּחַ הַסִּדּוּר בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְלוֹמַר הַבְּרָכוֹת, וְהַקָּרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, פָּסוּק אַחֵר פָּסוּק, בִּנְעִימוּת נִפְלָאָה, וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְפָרֵט אֶת שְׁבָחָיו, הֲרֵי תְּפִלָּה כָּזוֹ הִיא שִׂיא הָעֹנֶג וְהַחִיּוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי!

לָכֵן צָרִיךְ לִזְכֹּר עוֹד לִפְנֵי הַיּוֹם, בְּעֶרֶב שֶׁלִּפְנֵי, שֶׁמָּחָר אֲנִי עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בַּשָּׁעָה הַזּוֹ וְהַזּוֹ, וַאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מוּכָן לַתְּפִלָּה, וְגַם אִם הוֹלְכִים לִישׁוֹן מְאֻחָר, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לָקוּם אֶל הַתְּפִלָּה, וְלָבוֹא בִּמְהִירוּת אֵלֶיהָ, וְגַם זֶה חִסָּרוֹן גָּדוֹל, שֶׁבְּיָמֵינוּ יֵשׁ אֵינְסְפוֹר מִנְיָנִים, וְהָאָדָם לֹא לָחוּץ בִּכְלָל, אִם לֹא עַכְשָׁו – אָז בַּמִּנְיָן הַשֵּׁנִי, אוֹ הַשְּׁלִישִׁי, אוֹ הָרְבִיעִי, וְשׁוֹכְחִים אֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲפָצָיו קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל. וְעוֹד אָנוּ תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאָמַר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, סִימָן לא): 'רָאוּי לְהִזְדָּרֵז לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לְפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה שֶׁיְּקָרָה מַעֲלָתָהּ מְאֹד מְאֹד, מִי יוֹדֵעַ אִם יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל, עַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַקְדִּים עַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְזָרֵז מְאֹד וּלְהַקְדִּים'.‏ שִׂים לֵב לַמִּלִּים – לְזָרֵז מְאֹד וּלְהַקְדִּים…

וְהָאֱמֶת, שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא, מִי שֶׁהוּא סוּג שֶׁל 'לָחוּץ' כִּי צָרִיךְ לָבוֹא לַתְּפִלָּה בַּזְּמַן, הוּא מְיַקֵּר אֶת הַתְּפִלָּה, הוּא מֵבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל זֶה, וּבִפְרָט שֶׁהוּא לֹא 'לָחוּץ' בְּטִבְעוֹ, אֶלָּא קָנָה אֶת הַהַקְפָּדָה הַזּוֹ בְּרֹב תִּרְגּוּל, יוֹם אַחַר יוֹם, עֶרֶב אַחַר עֶרֶב, וּמִזֶּה בָּא שֶׁנִּהְיָה כְּמוֹ חַיָּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאֶחָד שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מַלְכּוֹ, שֶׁאַף הָאֲנָשִׁים הֲכִי מְפֻזָּרִים – מְבִינִים אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל לֹא לְאַחֵר לְמַשֶּׁהוּ חָשׁוּב מְאֹד, שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהֶם תְּלוּיִים בָּזֶה… כִּי אָכֵן, הַתְּפִלָּה הִיא מַהוּת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, וְהֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עִם אֵיכוּת גְּבוֹהָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה, אִם נַקְפִּיד עַל תְּפִלָּה, שֶׁתִּהְיֶה בְּמִנְיָן, שֶׁתִּהְיֶה בַּזְּמַן, שֶׁתִּהְיֶה בְּכַוָּנָה, שֶׁתִּהְיֶה כָּרָאוּי לְפִי כָּל חֻקֵּי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְכוּ'.

וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ, שֶׁהַתְּפִלָּה מִתְקַבֶּלֶת לְגַמְרֵי אַחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר מַקְפִּידִים שֶׁתִּהְיֶה בַּזְּמַן וְכָרָאוּי, וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל שְׁלֵמִים יָעִידוּ עַל זֶה, וְכָל הִלְכוֹת תְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ שָׁם דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים וְכוּ', אֵיךְ אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב שֶׁכָּל זֶה לֹא נוֹגֵעַ? עַל־כֵּן אֲהוּבִי אָחִי, הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, לָשִׂים לִבְּךָ אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָם כָּעֵת רַק לְעַצְמִי, בֶּאֱמֶת, מִבְּלִי לַחֲשֹׁב עָלֶיךָ רַע, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים, לְהַצְלִיחַ אֲפִלּוּ בִּמְעַט דִּמְעַט, כָּל יוֹם קְצָת, לְנַסּוֹת לָרֶדֶת אֶל עֹמֶק שֹׁרֶשׁ הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, וּלְשַׁנּוֹת אוֹתָהּ טִפִּין טִפִּין עַד הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה, וְתִרְאֶה בְּמוּחָשׁ, אֵיךְ שֶׁהַחַיִּים שֶׁלְּךָ יִתְהַפְּכוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְגַמְרֵי, אָמֵן.

‏

שֶׁלְּךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה – שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ