איך זוכים לתשובה באמת?
ד' בתשרי תשפ"ב
פעמים רבות מצאנו את עצמנו מדברים גבוהה גבוהה בעניני תשובה, בפרט בימים המקודשים, בימים הגבוהים של חודש הסליחות והרחמים, שהלב תובע קירבה מעצמו, ובאשליה שלנו שבנו בתשובה, ואנו כמעט בטוחים שחיי החטא הם מאחורינו, שאין לנו שום עסק עם העבר וכו' וכו'. שחוקו המתגלגל של היצר סבלן הוא, הוא פשוט מחכה לנפילה הראשונה שתיכף תבוא, ואם לא תיכף – יש לו זמן לחכות, ואז אנו מוצאים את עצמנו מגוחכים עד להחריד עם כל כל הקבלות הטובות שלנו, שרועים פצועים מלקקים את דמינו הנשפך, כשמכל האור של התשובה לא נותר דבר.
האמת, שדיבורים מייסרים כאלו, אין מקומם לכאורה בימי התשובה המאירים, אך דא עקא, שאם לא נשכיל להבין מה חסר לנו באמת, הרי מי יערב לנו שלא נשוב לאוולתנו עוד, ואז מה יהיה? ונראה, שכל התשובה שאנו עושים, לפעמים היא רק בדרך מקיף ביותר, היינו שאין לבנו נשבר באמת מהמחדלים הנוראים שלנו, אנו חפצים לראות את עצמנו כדמות נקיה, דמות של עובד השם, של אדם שלם שלא עושה עבירות, והנה ניתנה ההזדמנות, ואנו יכולים להיות הכשרים ההם שכה רצינו להיות, זה נחמד, זה נהדר… העונג שיש לנו מחיי הקדושה, יש בכוחו להדוף עינוג אחר.
אך ליצר יש הצעות של עינוגים שונים, שהם סותרים את החויה הקדושה שהיתה לנו בחודש תשרי, למול ההצעות הללו, עלינו להמיר את העבודה שאנו עובדים את עצמנו בתשובה, בתשובה חדשה ואחרת לגמרי, אנו חושבים מהיום והלאה אודות הצער הגדול שגרמנו לשכינה הקדושה. קדם לזה, מחשבות אמיתיות אודות התורה הקדושה, תפקידה בעולם, והחיבור וההתחייבות שלנו אליה, ומה אנו גורמים לעצמנו בעבירה שאנו עוברים על אחד מחוקיה, ולהיפך את גודל תיקון הנפש שאנו זוכים על ידי קיום כל מצוה ומצוה, אם הדברים הללו עדיין אינם מתיישבים בלבנו, אזי כל תשובה, הגם שמועלת וחשובה היא, לא תהיה לה קיום, כי אין אנו מרגישים באמת מה חסר לנו בהעדר מצוה ואיזה כתם יש על נשמתנו בעת עבירה.
כדי שהתשובה שלנו תהיה נצחית, כדי שגם בימות השנה המשמימים תהיה תשובתנו בוערת אל השם יתברך, עלינו להחדיר בלבנו מחשבות עמוקות מאד, מה גדלו מעשיו יתברך, שזיכנו וקרבנו לעבודתו, ואת גודל הצער שיש בעולם על ידי כל עבירה, וזו זכות בפני עצמה להרגיש את כאב החטאים הנורא מאד, כמו אדם שכואב לו ממש איזה דבר, שאין לו מנוחה ממש, והוא משתדל להפיג צערו וכאבו, כך צריך שיהיה היחס מול עבירה ואיבוד מצוה. לשוב אל ה', היינו לא לעשות מעצמך איזו דמות פלאים נערצת עליך ועל אחרים, אלא התבטלות מוחלטת מרצון והסכמה אל הרצון העליון, כאשר יש ליהודי תשוקה עמוקה שה' יתברך יהיה שמח בו, הרי שתשובתו אליו היא שיב