בעזרת השם יתברך, ליל כ"ב בשבט, אור ליום חמישי משפטים, תשע"ד.
לכבוד ידיד נפשי האהוב מאד ר' …. נרו יאיר.
את מכתבך המרגש ביותר קבלתי, והחיה את נפשי ביותר, והצלחת להרטיט את נשמתי, בראותי את גודל כסופיך אל קרבת האלקים, ואל ההתחזקות הגדולה שאנו זוכים לה בקשר הרוחני שבינינו, עד שזלגו עיני דמעות של געגועים, כה יתן ה' וכה יוסיף, שנזכה ללמוד הרבה, והעיקר לקיים את מה שלומדים שנזכה להיות ערליכע אידן כרצונו יתברך.
היום זכיתי לומר דרשה לפני כל בני הישיבה הי"ו, ונקודת הדיבור היה על ענין הזכות להתפלל בכונה שלשת התפלות, וביראת שמים ובהידור הלבוש וההכנה שקודם התפלה, ותוך כדי דיבורי נזכרתי בסיפור ההתקרבות של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע אל מרנא הבעש"ט כי ראה שרוצה למסור נפשו בפ"מ על נטילת ידים קודם התפלה.
ותוך כדי כך נזכרתי בקבלה שלך, ליטול ידים קודם התפלות, וסיפרתי, שיש לי חבר באמריקה, שזכה לקבל על עצמו קבלה זו, ואף שנראית כדבר פשוט וקל, הוא דבר שדורש זהירות מורכבת וכו', ונמצא שאתה יושב במאנסי, ומצודת מעשיך הטובים פרוסה בירושלים עיה"ק תובב"א.
תאמין לי… נ"י, שאני קצת מקנא בך שאתה נמצא בימי האברכות, שאצלי כבר חלפו ועברו לבלי שוב, ושערות שיבה נזרקות בזקני… ואתה יכול כ"כ להשלים את עצמך, לערנען און דאווענען וכו' וכו', כמו שצריך להיות… ולהשיג השגות אלוקות, שזהו העיקר שבשביל זה באנו לזה העולם.
תדע לך אחי, שאנו נמצאים בדור קשה מאד, וכל יום שעובר, נהיה יותר ויותר קשה, להבות המדורה הגדולה עולות ומלחכות עד לב השמים, המון נשמות נשרפות לנצח באש הגדולה והאיומה הזאת, ואם לא מחזיקים חזק – נופלים ונופלים, ונכלים לגמרי, ורק מי שיחזיק את עצמו בהתחזקות של צדיקי האמת שמחזקים אותנו באמונה בו יתברך, תהיה לו נפשו לשלל.
לכן טוב ונכון מה שכתבת שזכות גדולה היא לך שנולדת אצל תלמידי מוהרא"ש נ"י, וכסתך מוטלת מיום הולדך ביני עמודי דהיכל הקודש, ששם ההתקרבות לרבינו היא ענין אחר לגמרי, לכן אני מבקש ממך, שתמיד תזכור את הזכות הזאת, ותחזק אותה ביותר ויותר התקרבות לרבינו ועצותיו הק', עד שתזכה להיות איש כשר באמת כרצונו יתברך שמו.
כמו המילים שלך, כך אני אומר גם כן, אהללה ה' בחיי, על גודל הזכות שיש לי חברותא כמוך, ואתה שם אזניך כאפרכסת לשמוע דברי אלקים חיים של אמונה ודבקות, שזה לי לרווח נפלא, שיש עם מי לדבר, וגם אני מתחזק ממך, ומה שאמרת לי בשיעור האחרון בענין שמירת העינים – מחיה אותי שעה אחר שעה, כמה אמת יש בזה!
אני מקוה שנשמור בקביעות ובעקשנות על השיעור שלנו ביום שני, כדי שנוכל לעלות מעלה מעלה בעבודת השם, להיות נעשה כבריה חדשה באמת, לחשוב מחשבות קדושות של אהבה ויראה, לרצות רצונות טובים של התקרבות לרבש"ע, שאין יותר טוב מזה, אין עוד נועם יותר גדול מזה בהאי עלמא שפילה.
אל תפחד מהתמורות העוברות עליך, בענין מעברי הדירה וכו', כי הכל רצון השם יתברך, וכמו שגילה לנו רבינו ז"ל על יעקב אבינו שהיה צריך לרדת בשלשלאות של ברזל וכו', ואם כן, בטל רצונך מפני רצונו, ואתה לא צריך לבטל מתורה בגין כך, כי אדרבה, מי יודע איזו תורה חשובה יותר, ותורתי שלמדתי באף – היא עמדה לי, ובאמת אל תתבטל, אלא תקבע עצמך ללון בעומקה של הלכה, כי אתה איש צעיר, והטרדות אינן מרובות עדיין, לכן אחוז את עצמך אחי, ותלמד הרבה תורה כשאיפתך הטהורה, ואם תמסר בידו יתברך, ותהיה עקשן לרוץ לחדרי תורה, תהיה לך סייעתא דשמיא שלא חלמת ולא תארת. כפי שדברנו כל זה בטלפון.
כמו תמיד, בשעות הקטנות של הלילה, דוקר לי הלב מנשמות אבודות שזכרונן מטריד אותי, וממש איני מוצא מנוח לנפשי, ולכן לקחתי לעצמי לכתוב לך כעת, כי הזכרון אודותיך – מחיה את נפשי. אקוה שתמשיך לכתוב לי, ואפילו כמה מלין, וכן אם אתה יכול לרשום סיכומים ממה שאנו לומדים – זה יהיה נפלא ביותר, כי ת"ל, אנו יוצאים בכרס מלאה, של תשוקה להתקרב לצדיק ולעצותיו הקדושות.
באהבה עצומה עד אין קץ
ידידך ותלמידך
שלמה ברוך בן רבקה