בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר ויצא, ה' בכסליו תשע"ז.
לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח ר' … שיחי'.
הנה יש לנו זכות לנצל את ההתקדמות של המכשירים בעולם, כדי להיות בקשר של קדושה, שלזה נברא כל העולם, ששני יהודים יתאחדו לדבר מהקב"ה, ובשביל זה הרעיש הקב"ה את כל העולמות, שיהיו בעולם שתי נפשות שישתוקקו להתקרב אל השם יתברך, וכמו הלשון – כמה עלמין אתהפיכו בגינייהו, וזה מבהיל הרעיון ממש.
בזוהר הקדוש יש, שני חכמי הזוהר באמצע הלילה רצו להתחבר עם השכינה, הלך אחד אצל חברו לעיר אחרת ללמוד תורה, ומעין בחינה זו, אפשר להתחבר ממקומות רחוקים, וללמוד תורת הצדיק האמת, לחפש עצות נפלאות איך זוכים לשוב בתשובה שלימה לפני השם יתברך, שזו תכלית כל הלימוד שאנו לומדים, לא לשם לדעת איזה דרוש וכיוצא בזה, אלא להיות יותר קרובים אל השם יתברך, שאין דבר גדול מזה.
תדע לך, שבעיתים הללו, כל החיות שלי היא מהלימוד הזה, כי עובר מה שעובר, ואין עם מה לתפוס את הימים, כי אם אלו הדיבורי אמונה והתחזקות, שהם ישארו אצלנו לנצח, ורק בעולם הבא נראה איזה אוצר המנוצר היה בידינו, וכל זה רק על אנחה יהודית אחת פנימית, מכל שכן דיבור אחד, ומכל שכן הרבה דיבורים, עין לא ראתה.
וזה מעורר אותי להודות להשם יתברך שנתן לי חבר טוב כמוך, שזה לא דבר נפוץ, ששנים ירצו אותו דבר, ולא דברים אחרים – רק להתקרב להשם יתברך, ועלינו להתחזק ביותר להיות קבועים בחברותא הזה, כי ממנו תוצאות חיים, איזה דיבור של אמונה והתחזקות שיכול לעזור לנו לשנים רבות אחר כך, מי יתן והיה לבבנו זה אליו יתברך כל הימים.
הרי כאלו דברי אוהבך מאד, ומתפלל בעדך תמיד
שלמה ברוך בלוי