{007 תפילות לקנין תורה – בענוה}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵל עֶלְיוֹן מָרוֹם וְקָדוֹשׁ! וַאֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ וְרֹב רוֹמְמוּתְךָ הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ הָעֲצוּמָה, אָנָּא זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל מִדַּת הָעֲנָוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְאַתָּה נוֹתֵן חֵן לַעֲנָוִים הַמַּשְׁפִּילִים אֶת עַצְמָם וּמַנְמִיכִים רוּחָם, שֶׁעֲלֵיהֶם דַּוְקָא אַתָּה תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה מַשְׁרֶה כְּבוֹד שְׁכִינַת עֻזְּךָ, וְדַוְקָא מִי שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהִדָּבֵק בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה זוֹ וּלְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה אֲמִתִּית תָּמִיד יָכוֹל לִזְכּוֹת לְקִנְיַן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּדְמֵית לְמַיִם, וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּיִם מַנִּיחִים מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים לַמָּקוֹם נָמוּךְ אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.

אֲבָל אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ, עַד כַּמָּה אִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ מְגֻשָּׁם וּמְזֹהָם כָּמוֹנִי לְהַגִּיעַ אֶל מַעֲלַת הָעֲנָוָה, כִּי לָזֶה צָרִיךְ בִּטּוּל כָּל הֶחָמְרִיּוּת וְהַיֵּשׁוּת, וְגַם זִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ מִכָּל תַּחֲלוּאֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו הַמְזֹהָמִים, וּמָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר? שֶׁלֹּא רַק אֲשֶׁר אֲנִי מָלֵא פְּצָעִים רוּחָנִיִּים וּמִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בִּי מְתֹם, וְכֻלִּי פֶּצַע חַבּוּרָה מַכָּה טְרִיָּה, עוֹד גַּם זֹאת מֵסִית אוֹתִי הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה לְהִתְגָּאוֹת עַל זוּלָתִי וּלְהַחֲשִׁיב אֶת עַצְמִי לְאֵיזוֹ יֵשׁוּת בִּפְנֵי עָצְמָה, אֲשֶׁר זוֹ קָשָׁה מִכֻּלָּן, כִּי אֵין אַתָּה וְהַבַּעַל גֵּאֶה יְכוֹלִין לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת.

וְזֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, כִּי אֵיךְ נִזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִילָהּ בָּאנוּ אֶל זֶה הָעוֹלָם – לְהַכִּירְךָ תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה מִכָּל פְּרָטֵי עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַלָּזֶה, אִם חַס וְשָׁלוֹם אֲנִי נִדְחֶה מִמְּחִיצַת קָדְשֶׁךָ וּמִפַּרְגוֹדָא עִלָּאָה דִּילָךְ עַל יְדֵי רֹב הַגֵּאוּת הַסְּרוּחָה הַטְּמוּנָה בִּי, וּבְיוֹתֵר, אֵיךְ אֶזְכֶּה לְכִתְּרָה שֶׁל תּוֹרָה עִם לֵב מָלֵא גַּסּוּת וְעָבְיּוּת, שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה הַמְּאִירִים וְהַמַּזְהִירִים הָרוּחָנִיִּים הַדַּקִּים וְהַנִּבְדָּלִים – יְכוֹלִים לִשְׁכּוֹן בְּלֵב כָּזֶה, שֶׁהוּא תּוֹעֲבַת יְהֹוָה?!

עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטֹחַ כַּפַּי בִּתְפִלָּה זַכָּה לְפָנֶיךָ, אִם אָמְנָם עוֹלוֹת עַל הַלֵּב מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁל פְּנִיּוֹת וְגַאֲוָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי כֵן, בְּתוֹכִיּוּת וּפְנִימִיּוּת אֵין זֶה כָּךְ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, יָדַעְתָּ אֶת הַרְגָּשָׁתִי הַפְּנִימִית וְהָעֲמֻקָּה, אֵיךְ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בִּידִיעָה בְּרוּרָה וַחֲזָקָה שֶׁאֵין אֲנִי כְּלוּם מַמָּשׁ, וְעוֹד יוֹתֵר גָּרוּעַ מִתּוֹלַעַת הַמְרַחֶשֶׁת עַל הָאָרֶץ, כִּי בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת – אֵין בִּי שׁוּם קִנְיַן חָכְמָה וְיִרְאָה, וַאֲפִלּוּ מִקְצָת מִזֶּה, וַאֲנִי לְעֵת עַתָּה חָסֵר מִכָּל וָכֹל, וְעַל זֶה לִבִּי דַּוָּי כָּל הַיָּמִים, וּבַמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי עַל זֶה.

וְאָמְנָם לְפִי מַצָּבִי וְדַרְגָּתִי זֹאת הַנְּחוּתָה מִכָּל מִינֵי נְחִיתוּת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל דָּבָר כָּזֶה כְּמוֹ "גַּאֲוָה"! כִּי בַּמֶּה יִתְגָּאֶה אָדָם נָחוּת כָּמוֹנִי?! אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁדַּוְקָא מֵחֲמַת פְּחִיתוּת דַּרְגָּתִי, וְדַוְקָא מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ אֵינִי זוֹכֶה לָבוֹא אֶל הַמִּדָּה הַחֲשׁוּבָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְשֶׁרַק עַל יָדָהּ יְכוֹלִין לָבֹא אֶל קִנְיַן תּוֹרָה.

וְעַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ 'מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ', וּ'מְעוֹדֵד עֲנָוִים', שֶׁתַּחְמֹל עָלַי וְתִטַּע בִּלְבָבִי נְמִיכוּת רוּחַ וּבִטּוּל הַיֵּשׁוּת, וְאֶהְיֶה מָלֵא הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת קְדוֹשָׁה, ואנבל אֶת עַצְמִי עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, לְבַל אֶתְגָּאֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לְעוֹלָם, וְכָל לִמּוּדִי יִהְיֶה מִתּוֹךְ הַכְנָעָה בְּפָנֶיךָ אֵל מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא – נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְלֹא לִקְנוֹת חָכְמָה וְדַעַת בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג אֵיזֶה עִנְיַן מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וּבִפְרָט בִּשְׁבִיל כָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי, חָכָם, וְכַדּוֹמֶה.

וְאֶהְיֶה בּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד הַזֶּה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה, וְלֹא אֶשָּׂא עֵינַי לְעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אֵיזוֹ מִשְׂרָה בְּרַבָּנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶמְאַס זֹאת הַתַּאֲוָה בְּתַכְלִית הַמִּאוּס, וְזַכֵּנִי שֶׁאַרְגִּיל עַצְמִי תָּמִיד בְּדַרְכֵי הָעֲנָוָה, לִהְיוֹת מַצְנִיעַ לֶכֶת עִמְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי, שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת קִנְיְנֵי הַתּוֹרָה שֶׁתְּזַכֵּנִי בָּהֶם, שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי כְּלָל מֵרְמִיסַת כְּבוֹדִי, וּמֵהַנְהָגַת הַפַּשְׁטוּת שֶׁלִּי בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְאָרוּץ לִלְמֹד מִכָּל אָדָם אֲפִלּוּ מִקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כְּבוֹד עַצְמִי כְּלָל, וְכָל חִיּוּתִי הָאֲמִתִּית תִּהְיֶה מִן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה.

וְהַמְשֵׁךְ עָלַי, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! חֵן נִפְלָא הַבָּא עַל יְדֵי מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁעַל יָדָהּ, כָּל חֲבֵרַי וְרַבּוֹתַי יִתְאַוּוּ לְלַמְּדֵנִי אֶת תּוֹרָתְךָ הָאֲהוּבָה וְהַחֲבִיבָה, וְאֶהְיֶה מָלֵא שִׂמְחָה כָּל הַיָּמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּיְהֹוָה שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ", וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת תַּמְשִׁיךְ עָלַי גַּדְלוּת הַמּוֹחִין, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִבָּקַע לִי יַם חָכְמָתִי, כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה מַעְיָן הַנּוֹבֵעַ בְּכָל חַדְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִהְיֶה כָּל לִמּוּדִי אֶת תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא.