{009 מסכת עירובין – מקום שאין בו ארבעה על ארבעה}

לשמור על האיזון שלך

עירובין דף ט'

מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ.

המקום הסטרילי, שאינו שייך לאף מקום, מקום שאינו מקום, שאין לו חוקים של מקום, הוא כולו משדר ארעיות, הוא איכשהו פרווה, לא רשות הרבים, ולא רשות היחיד, והוא תקוע שם איפשהו באמצע, בין שתי הרשויות, המאוד ברורות מבחינת האופי שלהן, רשות הרבים דאורייתא, היא בת סכום מסויים של מבקרים ורחבה ברוחב מספיק להקרא כזו, רשות היחיד, אמורה להיות מתוחמת, ברורה, בהירה, מותאמת לצרכי היחיד, היא נושאת את שמה בגאון, הכל כל כך ברור. והנה פתאום, נתקלים במין מקום לא פתור, אין לו איפיונים של רשות הרבים ואין לו איפיונים של רשות היחיד, הוא כזה מקום שותק, שמשמש כעזרה לבני רשות הרבים לכתף עליו. הלשון הציורית הזאת "לכתף", זה אומר להתארגן כרגע, להיות מסודרים יותר, לתת את הדחיפה לקיטבג שעל הגב, שיעמוד מסודר יותר, צריך מקום לזה, משהו מאפשר, וכן הפוך, כשאתה נמצא ברשות היחיד, אתה צריך איזו עזרה לשניונת מהבחוץ. אבל תנאי יש בדבר – אל תעשו קומבינה, אל תנצלו את המקום שאינו מקום כדי להעביר מרשות הרבים לרשות היחיד וחוזר חלילה. לא ולא, הוא אמור להשאר מקום שקט ואינו פעיל, הוא יעזור לכם רק בקטנה.

בעבודת האדם, אנו מכירים שני תחומים ברורים ומובחנים, תחום של רשות הרבים, המקום שממנו אנו נרתעים, אין לנו שם את היחודיות שלנו, אנו זורמים עם ההמון, מסוגלים לקבל השפעה מדעות שלא רצינו בהן לכתחילה, אנו עלולים לאבד את הזהות שלנו ברשות הרבים, להטמע בין הרוב, בשבת, עידן של התפתחות הנשמה, אנו נזהרים מרשות הרבים. את החפצים האישיים שלנו, המאפיינים את השייכות שלנו לעולם הזה, אנו לא מטלטלים במקום כזה, מקום חשוך ומסוכן מבחינת הקיום שלנו. לעומת זאת, ברשות היחיד, במקום שמבטא אותנו היטב, שם אנו יכולים לנוע בחופשיות. כשהכל ברור, החיים שלנו זורמים, אנו יודעים מה מותר מה אסור, אין לנו התחבטויות, קונפליקטים, כשאנו פה אנו לא שם, אנו מכירים את דרכי הפעולה בכל מקום בו אנו נמצאים, אלו חיים קלים.

כשהתחומים לא ברורים, אנו בבעיה. הנה אנו נתקלים במקום הכיתוף, במקום שהוא לא מוגדר כל כך, יש לו מאפיינים של רשות הרבים, והוא תמים ונעים כמו רשות היחיד, כזה מקום נח, להתארגן עליו, שלא ברור כל כך מה מצבו. מותר לבני שתי הרשויות להשתמש בו בשווה, אבל כאן באה האזהרה, לא, אל תעשו את זה, אל תתחברו למקומות לא פתורים, כדי לערבב רשויות, עם איזור הנוחות הזה, אתם עלולים לאבד את היחודיות של רשות היחיד מול רשות הרבים, אתם עשויים לוותר על עצמכם, על העולם הברור והקיים שלכם. וזה כל האדם.