{010 תפילות לקנין תורה – בשימוש חכמים}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מְקוֹר הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, זַכֵּנִי לִקְנוֹת אֶת כָּל הָאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה קִנְיָנִים שֶׁעַל יָדָם קוֹנִים אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְיוֹדְעִים אוֹתָהּ הֵיטֵב כָּרָאוּי, תֶּן לִי זְכוּת חִנָּם לְהַכִּיר אֶת חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים מַעְתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה וּמַעֲנִיקִים לְשׁוֹמְעֵי לִקְחֵיהֶם אֶת אוֹר תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּפִי שֶׁנִּתְּנָה עַל יָדְךָ מֵהַר סִינַי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּלִי כְּחָל וּשְׂרָק.

זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת רָגִיל אֵצֶל אֵלּוּ חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים וְלִהְיוֹת קָשׁוּב לְכָל מוֹצָא אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, וּלְהַבִּיט הֵיטֵב עַל כָּל פָּעֳלָם וְעַל הָעֻבְדּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת עַל יָדָם, וְלִזְכּוֹת לְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, לְהִתְוַדַּע הֵיטֵב אֶל כָּל רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִכְתָּבִים בְּסֵפֶר כִּי אִם מִכְלָלָא אִתְּמַר, וּלְהָבִין הֵיטֵב דַּרְכֵי הַהֲלָכָה אֵיךְ פּוֹסְקִים לְמַעֲשֶׂה בְּכָל מִקְרֶה וְאֹפֶן, וּלְכָל זֶה אֶהְיֶה זוֹכֶה עַל יְדֵי שֶׁתַּחְמֹל עָלַי וְתִתֵּן לִי חֵן וָחֶסֶד, שֶׁיִּהְיֶה לִי מִדְרָס רֶגֶל אֵצֶל בַּעֲלֵי וּמוֹרֵי הַהוֹרָאָה הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִצְטָרֵף בְּכוּר הַבְּחִינָה אֶצְלָם, וְלַעֲמֹד לִפְנִים מִמְּחִצָּתָם לִרְאוֹת אֶת דַּרְכֵי הַפְּסִיקָה בְּהִלְכוֹת הַתּוֹרָה לְעַם ה', בִּדְבַר ה' – זוֹ הֲלָכָה, וְאֶעֱשֶׂה עַצְמִי כְּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת לִפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמֻּפְלָגִים בַּמַּעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדֻלָּה עַד מְאֹד, עַד שֶׁמֵּרֹב שִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה לִי הַכֹּחַ וְהַזְּכוּת לִיצוֹק מַיִם עַל יְדֵיהֶם וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל פֹּעַל עִנְיְנֵיהֶם וְצָרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת – שֶׁאֶזְכֶּה לְעֵינַיִם טוֹבוֹת הַמַּבִּיטוֹת צֶדֶק וֶאֱמֶת בְּכָל פִּנָּה שֶׁהֵם פּוֹנִים, עַל יְדֵי זֶה אֶקְנֶה אֶת קִנְיַן תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְפִי שְׁנַיִם בְּרוּחָם אֵלַי בְּכֹחַ רַבּוֹתַי, מַמְשִׁיכֵי דֶּרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ מִדּוֹר דּוֹר, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ, הֵיאַךְ אֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ מִכָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ עַד הֵנָּה, וּבִפְרָט בַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁרַבִּים אֵין זוֹכִים לוֹ, וְהוּא, לִהְיוֹת מָצוּי בְּבֵיתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל כָּל פָּנִים בְּבֵית הַהוֹרָאָה שֶׁלָּהֶם, וְלִלְמֹד הֵיטֵב מֵאָרְחוֹת צֶדֶק וּמִשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה קוֹנִים קִנְיַן תּוֹרָה שָׁלֵם וַאֲמִתִּי, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִנְּנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן לְגַמְרֵי, וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְשִׂמְלָה, לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה וְלֹא תַּלְמוּד, וְכָל שֶׁכֵּן אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא, וְהֻשְׁלַכְתִּי לַחוּץ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן, וְאֵיךְ אֶכְסֹף וְאֶשְׁתּוֹקֵק לְדָבָר גָּדוֹל, עָצוּם וְנִשְׂגָּב כָּזֶה? אֲשֶׁר אֵינוֹ מָצוּי בֵּין הַלּוֹמְדִים הָרַבִּים – לְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים?!

אֲבָל כְּבָר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכֹּחַ הַתְּפִלָּה גָּדוֹל וְעָצוּם עַד לִמְאֹד, וִיכוֹלִים לִפְעֹל עַל יָדָהּ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכֹּל, לְכָל טוּב, לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

וְעַל כֵּן הֵעַזְתִּי פָּנַי לְבַקֵּשׁ כָּל זֹאת מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. רִבּוֹן כָּל  הָעוֹלָמִים! אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת! אַתָּה שָׁתַלְתָּ צַדִּיקֵי אֱמֶת וּמוֹרֵי הוֹרָאָה חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וּמֵאָז חֲתִימַת הַתַּלְמוּד, וּתְחִלַּת תְּקוּפַת פְּסִיקַת הַהוֹרָאָה לְמַעֲשֶׂה – נִתְחַדְּשׁוּ תִּלֵּי תִּלִּין שֶׁל הֲלָכוֹת עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ מִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וּמִכֹּחַ זֶה נִתְחַדְּשׁוּ סְפָרִים רַבִּים שֶׁל "שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת" שֶׁבָּהֶם מַשָּׂא וּמַתָּן בַּהֲלָכָה וְהוֹרָאָה, שֶׁהֵשִׁיבוּ רַבּוֹתֵינוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת לַשּׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים מֵהֶם דְּבַר ה' זוֹ הֲלָכָה, וְהִנֵּה עַמְקוּת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים מוּבֶנֶת רַק לְמִי שֶׁזָּכָה לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ בְּבָשָׂר וְיַיִן שַׁ"ס וּפוֹסְקִים, כָּרָאוּי, וּמַה אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי הַדַּל וְהָאֶבְיוֹן מִתּוֹרָה? וּמְאֹד חָפַצְתִּי גַּם אֲנִי לְקַיֵּם גַּם בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ אֶת הַקִּנְיָן שֶׁל 'שִׁמּוּשׁ-תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים', שֶׁעַל יְדֵי רְגִילוּת בֵּין בִּתְרֵי דַּפֵּיהֶם שֶׁל חִבּוּרֵיהֶם מִתְוַדְעִים הֵיטֵב לְדֶרֶךְ לִמּוּדָם וְנָתִיב פְּסִיקָתָם לְעוּבְדָא וּלְמַעֲשֶׂה; עַל כֵּן זַכֵּנִי לִהְיוֹת בַּר הָכֵי לִזְכּוֹת לָזֶה, כִּי גַּם לִי יֵשׁ שַׁיָּכוּת וְחֵלֶק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה.

עַל כֵּן רַחֵם עָלַי, שֶׁלֹּא אֲבַטֵּל זְמַנִּי הַיָּקָר בְּזֶה הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְהַתְמָדָה לִהְיוֹת רָגִיל אֵצֶל חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת וְתוֹרָתָם, כְּפִי שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ חֲכָמִים בְּכָל הָאוֹפַנִּים שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, הַקְנֵה לִי בְּמַתַּן תּוֹרָה חָדָשׁ אֶת חֶלְקִי בְּתוֹרָתְךָ; אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, נוֹתֵן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.