מִכְתָּב אחד עשר
יום שלישי לסדר קרח, כ"ד סיון תש"פ.
לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר' …. שֶׁיִּחְיֶה.
אודות הענינים שמעסיקים אותך מאד, וקשה לך למה יש כל כך הרבה שקר בעולם, במיוחד במקום שהיה אמור להיות דרך האמת, וכמו שרואים היום המון צביעות ושקר בקהלות של חרדים וכו', האמת אומר לך, שאף שאין מה לומר בענין, לימוד גדול אפשר ללמוד מכל זה, והסכת היטב למה שאני רוצה לכתוב לך בשורות הבאות.
דע לך אחי, שבכל חברת בני אדם, ימצא השקר ואי הדיוק, בני אדם הם לא מלאכים, והם לא אמורים להיות כאלו, אם תרצה למצוא קבוצה בעולם – שכולם צדיקים, ישרים ותמימים ללא משוא פנים וכו', אחת מהשתים, או שהכל דמיון שם או שאין מקום כזה, כי בהכרח יש רמות של בני אדם, וכל אחד לפי דיוקו ביגיעת החיים שלו – זוכה לאיזה שהוא ענין טוב, וגם הוא, יש בו עדיין חסרונות.
עכשיו תחשוב שכל אלו האנשים מלאי החסרונות מתקבצים למקום אחד, לעדה אחת, לעם אחד, בהכרח שתהיינה תוצאות לא נעימות מכל הביחד הזה, ואם תאמר, אולי אפנה עורף ואחיה בדד, כבר קדמוך חכמינו ז"ל שהמליצו על זה, יש בדד וידום, אבל כל זמן שאינך יכול כלל לעזוב את החברה האנושית, ובודאי לא את שלומי אמוני ישראל וכו', כי אתה צריך לחיות בתוך עמך ישראל, מקוואות, מנינים, חינוך וכו', עצתי לך שלא תייגע נפשך במחשבות למה יש כל כך הרבה חסרונות להכלל, כי זה דבר טבעי, שכך צריך להיות ואי אפשר אחרת בשום פנים ואופן.
תחשוב על גשמיות האדם, שהוא פעמים רבות לא נקי, וצריך להתרחץ, ובהכרח אנשים שמתאספים יחד בצפיפות עולה צחנה וריח לא נעים, ולמרות זאת זה לא אומר שהקבוצה מסריחה, או שאנשים הם מסריחים, זהו נתון מציאותי שצריך לטפל בו בתמידות, כמו כן בענין הרוחני, כלליות נשמות ישראל הם קדושים וטהורים, מוסף עליהם היהודים ששומרים דבר ה', ומפיחים גחלת התורה בדורנו בעצם חייהם. זה לא אומר, שבאופן אוטומטי, הם יהיו מלאי קדושה וטהרה, ומדות טובות, ואמת גמורה וכו', אלא שעדיין צריך לעבוד הרבה על מדה זו, וגם רבנים וכו', ואין אחד נצול מעבודת החיים.
הטענות צודקות, המרירות מובנת, אבל הדרך לא נכונה, תפישת החיים להתמקד בכל מה שלא נכון – לא מועילה הרבה, והלואי שלא תזיק, כי דרך המרירות למשוך עוד מרירות, עד שאי אפשר לסבול יותר, החיים יותר נעימים כשרואים את הטוב, את המון הטוב שיש עדיין ביהדות החרדית, וכמו שציטטתי לך, שחברה שהקצת הטוב שלה הוא עצום כל כך, שאפשר לסלוח על ריבוי הלא מדוייק שלה.
הבה ונחשוב חשבונו של עולם, מי שמכיר את תהלוכות כדור הארץ, האם נמצא חברה בעולם, שמשקיעים את כל החיים, בגדול, בשביל לעשות את רצונו של מי שאמר והיה העולם, מוותרים על מלא מנעמי חיים, והגבלות בלי סוף, הכל מתוך אמונה שלימה שבכך אנו מתקרבים לרבונו של עולם? גם הכתות של הדתות האחרות, לא משקיעות מהזמן שלהם כהוא זה כמו ההשקעה הדתית, החרדית, בלימוד התורה, בתפלות, במצוות, בגמילות חסדים וכו'.
גם בין אדם לחבירו, שאתה רואה המון דברים לא מתוקנים, עדיין יש מקום גבוה בחברה הזו בסולם המדד של כל החברות שבעולם, הפשע המזערי שכל העולם מחצרץ עליו כאשר הוא נמצא בין דתיים, הוא ממש בטל באלף, ההתנהגות הכללית היא רכה ורחמנית, נכון שבשם הדת – אנשים עושים פשעים, אבל כולם יודעים שזה האגו שלהם, ולא קשור לשום דבר, וכי באמת יש חברה ללא אנשים עם אגו?
כל הסיפורים הללו, על דברים לא מדוייקים שקוראים כמו חיתון ילדים מוגזם, או לשבת בכולל כדי לרצות וכו', כל זה סיפורים של יחידים, בודאי ככה חיים כל אנשי העולם, מי שאין לו את האומץ להתבונן לתוך עצמו ולשאול את עצמו למי אני חי, ולמה אני חי, ולמה אני עושה את מה שאני עושה, והאם זה משרת אותי וכו', ימצא את עצמו ממש ככה, כמו שתארת את חברך היקר, שיושב בכולל למען אחרים.
הלימוד והשיעור שלנו מזה, צריך להיות עצמנו, לדעת ולהבין, שבעצם אנו בודדים בעולמו של הקב"ה, והבדידות שלנו היא עולם מלא, שלא מסתכרן עם עולמות אחרים, אין לו אפילו שייכות למה שרואה ושומע, ההתכנסות הפנימית לתוך עצמך, להבין למה עלו לך המחשבות הללו, ומה זה מלמד אותך, ורק אותך… כי את העולם אי אפשר לתקן, היא תביא אותך למעלה עליונה יותר, למקום שתבין איך לחיות, ואפילו להרגיש בנח עם טעויות של אחרים ושל החברה כולה.
שֶׁלְּךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה – שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ