בעזרת השם יתברך, יום שישי עש"ק לסדר ויצא, ט' בכסליו תשע"ז.
לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח ר' … שיחי'.
הנה מגיע יום מלכנו, יום שבת קדש, יום של דבקות מוחלטת בהשם יתברך, יש הרבה אנשים שרואים ביום השבת הזדמנות פז לנוח קצת מעמל השבוע, ואף שגם זה טוב, ועונג שבת מקרי, אבל מה יהיה עם הפנימיות של שבת, יום אהבה, מנוחה וקדושה, לא מנוחה של מרגוע, ולזה זוכים כאשר ביום שישי ערב שבת קודש, חושבים על שבת, ומשתוקקים לבוא השבת, ויודעים שביום זה הנשמה שלנו טובלת במי הדעת, ואפשר בשבת קדש לזכך המחשבה, דבור ומעשה שלנו ולהיות אנשים כשרים באמת.
ואף אם חלילה אנו רואים שלא עשינו הכנה כראוי כל השבת, והשבת קודש מצאה אותנו בבגדים צואים, צריך ללמוד לימוד מן ההלכה, מה יעשה אדם שפתאם הגיעה שבת, ולא הכין את עצמו כלל, האם יכול לדחות את השבת? חס ושלום! תיכף באותו רגע שחלה שבת קודש, עליו זיך צו שטעלין צו שבת, מיט אלע איסורים דאורייתא ודרבנן, אז ככה זה גם בפנימיות, אף שהארת שבת קדש דורשת איזה כלי לקבל בתוכו האור הגדול, אעפ"כ שבת קודש היא קביעא וקיימא בלי שום אתעוררותא דלתתא, כמו דאיתא בספה"ק סידורו של שבת, כידוע, וזה יכול להיות התחזקות עצומה בשבילנו, שיהיה איך שיהיה – אבער שבת…
אני שמח מאד שיש לי הזדמנות לכתוב לך, כי צריך להתעקש ללמוד בכל יום, ולא לדחות ליום האחר, כי הנה עוברים הימים והשנים, ומה נעשה עם הימים שחיסרנו בעבודת השם, מה היינו מפסידים אם היינו אנשים כשרים כל ימינו עד היום? וההתבוננות בדברים אלו, מכניסה מורך ופלצות בלב, כי הימים שעברו בחושך, איך נזכה להכניסם את הקדושה, זה לא פשוט בכלל, ואז מיד עלינו לקחת ביד את הנשק הגדול והמכריע, חרב התפלה, שפותחים את הפה ומדברים דבורים של השתוקקות וכיסופים וגעגועים על הימים שעברו ועל הימים שיבואו, כי סוף כל סוף נצטרך להפגש כביכול עם הקב"ה, ואז מה נענה?
אבל בשבת קודש התשובה היא של שמחה והתרפקות כמו בן חביב שיושב בשלחן אצל אביו.
הרי כאלו דברי אוהבך מאד, ומתפלל בעדך תמיד שלמה ברוך בלוי