להתהלך עם האלקים בדור מזוהם
שבת פרשת נח תשפ"א
את האלקים התהלך נח.
נח הצדיק, היחיד בדור, בדור מלוכלך מאד, מלא חטאים ופריקת עול המוסר ומרידה במלכות שמים, היה רק אדם אחד יחיד, שאותך ראיתי צדיק בדור הזה, הדבר מפליא ביותר, שגם אם בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, בכל זאת הוא צדיק תמים בדורותיו, היינו שאדם יודע את האחריות העצומה שיש עליו בכל מקום שהוא חי בעולם, עליו לשנן ולשחזר ללא הרף, שעלי עומד העולם. נתאר לעצמנו את נח, שאם לא היה רואה את האחריות שיש עליו, והיה מתייאש באמרו, שממילא הוא לא כמו בדורו של אברהם וכו', אלא הוא ממש ממש רגיל, 'רק' אינו חוטא בחטאים הזוועתיים שחטאו אנשי דורו – היה מפסיד את כל האנושות שיצאה ממנו, והיה בטל מההצלה שהציל אותו השם יתברך בתיבת המבול, והדברים נפלאים מאד, שדייקא במקום הזה, שאין לזה כל כך חשיבות לכאורה, אבל כשמסתכלים על הסתכלות רחבה יותר – רואים את העומק של עמידת אדם יחיד נגד כל העולם כולו. זה הלימוד הנפלא שאנו לומדים מפרשת נח.