בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר וישלח, יג בכסליו תשע"ז.
לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח ר' … שיחי'.
מאד שמחתי על הלימוד של אתמול, ב"ה שאנו זוכים ללמוד את ספרו של רבנו ז"ל, שהלימוד הזה מרפא את הנפש ממש, ומחדיר בה חשק וכיסופין להתדבק בהשם יתברך, ובאמת זהו המזון של הנפש, כי היא, הנפש היהודית, נדמית לבת מלך שנפלה בין הכפריים, וכשהם נותנים לה את מזונם המגושם היא לא יכולה לטעום ולשבוע מהמזון ההוא, שהוא לא לפי טבעה העדין, כמו כן הנשמה הקדושה האצולה מרום גבהי מרומים שצריכה להתלבש בתוך גוף גשמי שרוצה בתענוגים חולפים, והנשמה אינה נהנית מזה כלל, רק היא שותקת מאד, אבל במשך הזמן אם לא נותנים לה את המזון המיוחד שלה, היא רעבה גם צמאה, אבל אם השם מזכה אותנו לטל של תחיה להתלונן בצל צלצחות דברי הצדיקים האמיתיים, אז הנשמה מתעוררת מאד, כי הלא זהו מזונה, וכל כך הרעיבו אותה והנה כעת נותנים לה אוכל ושתיה.
היום בלמדי בשיעור חומש רש"י בפרשת השבוע עלה ברעיוני, לבאר הפסוק (בראשית לב, לא): "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי"; ולכאורה קשה, שהרי בפסוק הבא (פסוק לב), אומר הכתוב: "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו", ושם כתוב "פנואל" ולא 'פניאל'; וחשבתי על דרך ההתחזקות, כי באמת המקום אפשר שהיה שמו פנואל, ואחר כך קרא שמו פניאל, והענין, כי פנואל הוא מלשון שצריך לפנות אל האלוקות שבכל דבר, היינו שהשם של המקום היה מורה, בכל מה שתרצו תפנו אל אֵל, ואמנם, אף שזו מדרגה גדולה, אבל לפעמים אנשים טועים לחשוב שהשם יתברך מסתתר באיזה מקום, וכאילו צריך לעשות פעולות או סגולות שיהיה עת רצון, כמו אנשי העולם, שאינם יודעים שמה שצריך הוא רק לפתוח את הפה ולדבר אל השם יתברך ולהכירו מכל פרטי הבריאה, אלא צריך לחפש איזה מישהו שיודע להתפלל או מקום מסוים וכו', ובאמת, יעקב אבינו הגיע להשגה גבוהה כזאת, שראה את פני ה' בכל פינה ופינה שפנה, שזהו ראיתי אלקים פנים אל פנים, שזאת היא תכלית ההתגלות אלוקות, ועל כן קרא למקום פניאל, שבכל דבר שרואים – מבחינים מיד בפנימיות הדבר, שזהו האלוקות המסתתרת בכל פרטי הבריאה.
וזו הקדמה יקרה לחיים, לא להתבלבל משום דבר שבעולם, רק לידע, שאנו מונהגים בו יתברך, בתכלית הפשיטות, ובאופן ודאי ממש, אין דבר שנעשה מעצמו, אין טעות בעולם, אין מקרה, הכל השגחה פרטי פרטיות מהשם יתברך, ואין עוד מלבדו ממש, ולבדו ימלוך נורא.
מאד שמחתי אתמול שאמרת לי שאתה מחיה עצמך במכתבים הקטנים הללו, כי אותי זה מחיה מאד, ואני נותן שבח והודאה להשם יתברך, שיש לי חבר לעבודת השם, ומה הייתי עושה בלי זה, והיום העולם מלא ליצנות וקרירות, עד שקשה למצוא אחד שאפשר לדבר עמו בפשיטות דיבורים תמימים ויקרים מאמונה פשוטה והתקרבות לצדיקים וכו' וכו', אשרינו ששם חלקנו בחלק הצדיק האמת, ועלינו יציץ נזרו.
גם שמחתי מאד שאמרת שאתה מתפלל עלינו בתמידות, כן יוסיף גם עליך השם יתברך ריבוי ישועות עד שיבלו שפתותיך מלומר די, תתפלל גם על הנקודה של הישיבה, שבוערת בעצמותיי, כי כל החשק שלי להקים גדוד של לומדי תורה אמיתיים על פי דרכו של רביז"ל, שעל זה עומד הבעל דבר מאד, ויהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות וישועות אמן.
הרי כאלו דברי אוהבך מאד, ומתפלל בעדך תמיד
שלמה ברוך בלוי