דור הפלגה – איבדו נוכחות
יום ראשון לסדר לך לך, ז' חשון תשפ"א
דור הפלגה רצו לעשות מגדל וראשו בשמים. הם רצו להיות נוכחים בעולם, הם מצאו בקעה, ושם רצו לבנות את המגדל, במקום לחפש הר, הם רצו להמציא את עצמם מחדש, לא האמינו באפסיות האדם, ייחסו לו אלמותיות מוגזמת, מבלי הבט על המציאות, הם ראו בעצמם נפרדות מאלוקים חיים, הם חשבו שאם הם מתחצפים לרבונו של עולם הם מציאות בפני עצמם, וזה בדיוק הטעות שלהם, כי ההיפך הוא הנכון, ככל שאתה מתחבר אל האלוקות, אל עוצמת החיים שנמצאת בעולם הזה, אתה יותר נוכח ויותר נצחי, לכן בא העונש שלהם שפזרו אותם מן האחדות, הם כבר לא יכלו להכיר איש את שפת רעהו, הם נידונו בנפרדות כי את זה הם ביקשו ואת זה הם עוללו. כאשר אנו רואים את עצמנו כחלק אלוק ממעל ממש, פחות מפריעים לנו דברים, אנו פחות רוצים נוכחות, כי אנו מבינים שהנוכחות האמיתית שלנו היא הדבקות בחי החיים, השקט של האיש שחי בעולם טהור, נשאר יותר נוכח מהבלגניסטים העולמיים, שתהלת העולם שלהם חלפה ללא שוב. דור הפלגה לימד אותנו לבלי נתפלג שוב.