גם כל חושך לא יחשיך ממך
ט' במרחשון תשפ"א
בעצם המהות אין כל הבדל בין המשתנים השונים בעולמנו, משום שאם הכל אחדות פשוטה אזי הכל מהות אחת, המיקוד שלנו מול הטוב והרע, החושך והאור הוא לעיני המתבונן בלבד, במציאות האמיתית לא ארע כאן כלום, אבל עצם הזיהוי שלנו את הרע כמהות אחרת, אנו עובדי עבודה זרה בטהרה, משום שבשורש לא קיים הבדל בין מהויות, והתוצאה של החטא נובעת דווקא כאשר אתה מזהה את החטא כמקור איום עליך, או כמחסן תענוגות שהועלם ממך, כאשר מיאוס החטא ברור כמו דבר מאוס באמת, לא מתרחש הקרב, במקום שיש מתח מול חטא – קיים בבירור חטא, התיקון הפנימי יכול על החטא יותר מהתיקון החיצוני, למרות שאסור לוותר עליו, התיקון הפנימי משרש את הרע ומראה את פרצופו האמתי, כשהרע מזוהה כלא גמור, אזי האחדות מתפשטת והודפת את העמדת הפנים של הרע כיש בעולמו של הטוב הגמור, ושוב, כל זה אחר השתלשלות הטעות הראשונית של זיהוי מהות הרע כרע, אזי מוטלת עלינו עבודת המיאוס והלוחמה הבלתי מתפשרת עם הלא טהור, אך בשורש הבנת הענין אין רע באמת, המקום פה מלא מאלוקות, והיא מתעתעת באי נראותה, היא כה רועשת ומחייכת מול המתכחשים לה, אור זרוע לצדיק אך כולם נהנים מהחושך, ואינם מבינים כי תכליתו של החושך הוא אור. מי יכול להחשיך אור אלוקי, וכי חטא יכול להסתיר את האמת, אלא מאי עוורים אנו מלראות, לא האור חשוך אלא אנו חשוכים, אך ה' צוה אור לחשוכים, בחינת כי אשב בחושך ה' אור לי, והלואי שיפעל האור את תפקידו.