מכתב תשעה עשר
יום שני לסדר בלק, ז' תמוז תש"פ.
לכבוד האברך היקר והנעלה ר' …, שיחיה.
בענין הגילוי אלוקות שיש בעולם, חשבתי הרבה, ואני רוצה לשתף אותך בעומק הדעת שהאיר לי בשעה כזו מאוחרת, בנפול תרדמה על אנשים, כי באמת, אם תתבונן מעט, תראה שאין הקב"ה נסתר כלל, והכל באמת גלוי בתכלית ההתגלות, כי אין משהו שיכול להסתיר את האין סוף ברוך הוא, שאין עוד מלבדו ממש, והכל ממש גלוי מול העינים, ומי שיכול לראות ורוצה לראות – רואה ממש איך שהכל פה מול העינים.
מוהרא"ש ז"ל היה מדבר הרבה פעמים, שאם יש אחד שאומר שהוא כופר, שילך איזה אמות ויחזור ויגיד מי הלך בו. כי האמת, שאלוקים חי מתוכנו, והוא חי החיים ברוך הוא, והוא הכח המניע של כל הבריאה, והכח הזה אינו חוץ ממנו חס ושלום, כי אם זה הוא בעצמו כביכול שנושם בכל נשימה ונשימה שבתוכנו.
הדיבורים האלו כל כך אמיתיים ופשוטים, שמרוב שהם כך הם נראים ונשמעים מוזרים באזני אנשי העולם, כי מי יכול להכיל דבר עליון ונורא כזה, שהוא יתברך חי בתוכנו ממש, וכל עבירה שאנו עושים, אוי, אנו פוגמים בו ובתוכו וכו' כביכול, אבל יותר מזה, עלינו לשמוח ולשבח לאדון הכל, שבחר בנו להיות הצינורות של הגילוי אלוקות, עד כמה דבר זה עליון ונורא, ואפילו מפחיד לחשוב, שאנו בעצם גילוי אלוקות.
אנו מתפללים אליו, אבל הדיבור שלנו הוא ממנו, אנו אוהבים אותו אבל זו אהבה שלו אלינו, ואם כבר מדברים מאהבה, הרי הקב"ה אין סוף, ואהבתו אלינו גם היא אינסופית, כי אין לו תכונות של בני אדם, שיש להן תחילה ותיכלה, שאדם אינו יכול לאהוב רק עד כמות ומהות מסויימות, לא כן הכל יכול, יתברך שמו, אהבתו היא אין סופית ורחמיו לא כלים לעולם, וזה אמור לעורר בלבנו רגשי האהבה אליו, וגעגועים גדולים להכלל בו לגמרי ולרצות אותו בכל עת ורגע בחיינו.
אין לנו יכולת להשיג באמת אהבת השם עד עומק עמקיה האמיתיים, משום שאנו בני אדם גשמיים, ואף שנשמתנו מציצה קצת מתוך גופנו, אל עבר האור שהוא שורש השרשים שלה, אין היא יכולה, מחמת מגבלותה להכיל באמת עומק רום ועומק תחת של כל הדבר הנפלא והנשגב הזה, כי אנו אדם ולא א'ל. אבל באמונה פשוטה, עלינו לדעת, שאכן כך הם פני הדברים, והאהבה הענקית הזו של השם יתברך לברואים היא השעשוע הגדול והנורא שלו, שאנו, אף שאנו בני אדם מגושמים וחומריים, מסוגלים להכלל בו יתברך ולפתח קשר של דבקות אליו, שזה בעצמו אחד מהפלאים הכי עצומים של השם יתברך. כי בזה אנו נוכחים לדעת, כי יש בנו אלוקים, בסוד "אני אמרתי אלקים אתם".
נכנסנו לשבוע פרשת בלק, ובו כל הפרשיה של ברכות בלעם לכלליות נשמות ישראל, ורואים את עוצם הכח של הדיבור, שהוא סוד המלכות, אלוקות מקופלת בכל דיבור ודיבור של הבריאה. ובלעם הרשע שידע השורש והאמת,רצה להכניס את האור הזה בקליפה, שהקללות שלו, שהן סוד הדיבור הכי קדוש וגבוה, בחינת נבואה, יעשו רע לישראל, חס ושלום. וזה בעצם הבחינה של עבירה, שמכניסים את האור האלוקי בתוך ענין בלתי מכבד לאלוקות, אבל סוד התשובה הוא, שמוציאים יקר מזולל, ומעלים את הניצוץ הקדוש מעמקי עמקים, חזרה אל שרשו המאיר.
פרשה זו היא קדושה מאד, וראוי לך ללמוד אותה בעיון ובשימת לב, כי בכל פסוק ופסוק יש כמה לימודים מאירים של אהבת השם וקרבת אלקים, כי בלעם נתהפך לו הקללה לברכה, וסוד הברכה היא המשכת שפע מבריכה העליונה, וזה נרמז בכל פסוק ופסוק, ואם תזכה לחדש כמה חידושים נאים, בודאי תשלח אותם אלי כדי שאחיה את עצמי בהם, ובכלל צריך שתדע, כי זה חיוב גדול לחדש חידושים חדשים בכל יום, שזה נקרא לימוד התורה לשמה, שדולים ומשקים מתוך באר התורה את המים המזככים את נפשנו, להאיר עליה מאור התורה, שכך נזכה להזדכך לגמרי לפני בוראנו.
ועל ידי ההקדמות של רבנו ז"ל אפשר לחדש הרבה בתורה, כי כל תורה ותורה בליקוטי מוהר"ן היא כלליות גדולה עד מאד, וכוללת כל מה שיעבור על האדם בהאי עלמא, ודבר זה לא יכילהו הרעיון, כי איננו לומדים התורות כמו איזה חידושים חדשים בתורה, אף שבאמת יש בהם עמקות החידושים הפלא ופלא מאד, אבל העיקר הוא לעובדה ולמעשה, לחפש ולבקש בתורת הצדיק האמת, עצות והדרכות, פלאות נשגבות, שעמן נוכל לעבור את החיים בשלום כשיש לנו עצות פשוטות וברורות לעובדה ולמעשה בכל צעד וצעד שנצעד בחיים. אבל לזה צריך בקיאות גדולה בתורת רבנו, ופשוט לקבוע עתים ללמוד את התורה הזו, כי היא כוללת את כל החיים שלנו, ואשרינו שזכינו לכך.
אני מקוה שהמכתבים הללו מחיים אותך ושאתה חי את תכנם ביום יום שלך, כי בשביל זה חרד עלינו השם יתברך את החרדה הגדולה הזאת, שנתקרבנו וכו'. שלמה ברוך