מכתב עשרים ושנים
בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר בלק, י' תמוז תש"פ.
לכבוד האברך היקר והנעלה ר' …. שיחיה.
אין מחזקים אלא למחוזקים, אודות שיעורים כסדרן וכו'. צריך שתדע, כי אף שאי אפשר לומר לחברו כיצד ללמוד וכמה ללמוד ואיך ללמוד, אבל בענין החמשה עשר שיעורים שלנו, שקבע לנו מאור עינינו חיות נפשנו מרן מוהרא"ש זי"ע, על פי דברי רבנו ז"ל בשיחות הר"ן סימן עו, אין לנו להמלט מזה, ואם כן ננסה להשתמט, יעברו הימים והשנים ונראה שלא עשינו כלום ממש כל החיים, וכדאי בזיון וקצף.
יש טעות נפוצה בין אנשי שלומנו, שחושבים שענין ה'סדר־דרך־הלימוד' הוא יוצא זיין, הנה למדתי מעט מכל דבר, ובעשרים דקות עשיתי את היום שלי, ואני פטור לגמרי מלימוד, ואני אומר ההפך, מי שמעיין בפנים, בתוך השיחה של רבנו ז"ל, רואה שעיקר ענין סדר דרך הלימוד הוא בגלל ריבוי הלימוד שבזה, שכאשר לומד במהירות יגיע שוב ושוב לאותו מקום עד שיבין וממילא יבין וכו', אבל לא שאדם יכול לעשות פטור מלימוד וגם מגירסה, כי כבר גרס היום את היומית שלו.
אכן, מוהרא"ש בעצמו רשם בסוף דף טבלת השיעורים, שרבנו ז"ל אמר שמעט גם כן טוב, לכן תלמד מעט או הרבה כפי היכולת וכו', וזו אמת לאמתה, שאם רוצה אדם להיות קבוע בשיעורים כסדרן, וללמוד באמת את כל התורה כולה, עליו להיות מרוצה ללמוד גם בזמני קטנות המוחין, גם בזמן שאין לו יכולת וחשק וכו', שילמד על כל פנים מעט, ואם אינו יכול, שיאמר הדברים כמו שיאמרם, והעיקר שיהיה קבוע בלימוד התורה, אבל לא שלכתחילה אדם לא ילמד כלל, אבל זה ענין המסור ללב, וכל אחד יודע לעשות את הבחירה שלו לפי הלב, ואותו אי אפשר לשקר כלל.
אתה כעת אברך צעיר מאד, וכל החיים לפניך בעזרת השם יתברך, אל תהיה בטלן כלל, אל תניח יום אחד בלבד, בלי השיעורים הללו, ותאספם בביתך על השולחן, ובעת בואך מן העבודה והלימוד, שב בפינה שבביתך, ותלמד השיעורים בזה אחר זה, חומש, נ"ך, משניות, בבלי, ירושלמי, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, זוהר, תיקונים, ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות. וכן תעשה עוד שיעורים קטנים בכל מיני ענינים שלבך נמשך אליהם, אבל לא שתלך בטל בחייך, ואחר רבות הימים והשנים תתבייש ותצטער איך עברו הימים והשנים, ומאומה לא אספת לדרכך הארוכה, אפילו צידה כלשהי, כמו רוב אנשי העולם, שמרגישים את עצמם פטורים מכלליות הלימוד המקיף, ורבנו ז"ל רצה לעקור דבר זה, ואשריך אם תשים לבך לדברים האלו, כי במשך הזמן – תרגיש כל מיני נעימות שבעולם, אם תזכה שהחיים שלך יסתובבו על ציר אחד, לימוד התורה הקדושה, ללמוד עוד ועוד, להתעניין עוד ועוד, ח"י פרקים משניות ספרי רבנו ז"ל, גמרא בכמה מיני לימודים, דף היומי, עיון קצת, גירסה וכו', פשוט להסתער על התורה הקדושה, ואורייתא לא אתגליא אלא למאן דרחים לה.
אהבת התורה הקדושה צריך להיות קבועה בלבנו, כי בשביל זה באנו לזה העולם, האכזבה שתהיה לנו מעצמנו, כשנגלה את הבורות שלנו, את חוסר ידיעת התורה שלנו, ואז נזכר שהיינו מלאי תירוצים והסברים למה לא ללמוד, למה לא להקדיש את החיים לתורה, ואז לא שמנו לב שהתירוצים הם סתם תירוצים מחמת עצלות ועצבות וכו', אלא היה מלובש בטרדות העולם הזה, ובכל מיני תירוצים של הצטדקות וכו', אבל את האמת לא נדע רק בההוא יומא, בהם אבדו עשתונותיו, ותשחק ליום אחרון…
כמה טוב ונעים, שמהשבוע הבא, ביום ראשון בעזרת השם יתברך, קח לך את כל החמשה עשר שיעורים, ותקדיש זמן נאה ללימוד התורה, תלמד בקול רם, כדי שהבית שלך יתקדש בקדושת התורה, היפך בית אשר אין נשמעין בו דברי תורה בלילה וכו', רחמנא ליצלן, הניגון הזה של הגמרא ושל הלימוד יהיה שירת חייך, לשיר את שיר השם בנצחיות קדושת התורה, אשר תבוא בארבע אמותיך, איזה עולם נהדר ועשיר יגלה לפני עיניך, פה תהיה עסוק באיזו הלכתא, שם תלמד איזה מדרש מעניין, שיעסיק את לוח לבך. וכל החיים מתהפכים לגן עדן, וכבר אין שום חשק לשום שטותים והבלי עלמא דשקרא, כי האמת אינה סובלת את השקר, וזה יהיה חלק מימי חייך.
כל אנשי שלומנו שצייתו את מוהרא"ש, והיו עוסקים בלימוד השיעורין כסדרן – ראו עולמם בחייהם ממש, הרגישו ששוה לחיות את החיים הללו בעולם הזה, כשכל יום שעובר קונים קנין נצחי, קנין של רוחניות אור אלוקי המתלבש בתורה הקדושה, שנבלע בדמי בן אדם החוזר על דברי תורה תמיד, כל ימי חייו, ואת זה אפשר לעשות רק על ידי סדר דרך הלימוד של רבנו ז"ל. אני יודע שאיני מזרז אלא למזורז מעצמו, כי זה לא מובן מאליו שאדם זוכה לדעת מאור כזה, עליך לנצלו לקדושה גדולה ולעשות את המוטל עליך באהבה רבה מאד, אשריך אם יכנסו הדברים בלבך.
אוהבך שלמה ברוך.