בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר וישב, כ' בכסליו תשע"ז.
לכבוד ידידי היקר לי מאד, היושב בחדרים הכי פנימיים שבלבבי – הרה"ח ר' … שיחי'.
אחר דרישת שלומך הטוב, אקוה שעבר עליך היום בטוב ובנעימים ומלאת אותו צדקה ומשפט, ויש ויש במה למלאות את הימים הקדושים, להיות בבחינת "בא בימים", כמו שאיתא אודות אברהם אבינו ע"ה, שהוא בא עם כל הימים וכו', היינו שבכל יום היה ממלא אותו בשעות של דבקות הבורא יתברך, והנה אנו מזרעו של אברהם ויש לנו גם את הכח הזה, והחיוב הזה להיות דבוק בו יתברך תמיד.
בפרשת השבוע יש את הדו שיח בין החכם שהשיב לפחמי שתמה היכן יכנס כל הפשתן וכו', וענה לו – ניצוץ אחד יש ששורף הכל וכו', כמובא ברש"י הידוע שיד כל התינוקות עוד מהחיידר ממשמשין בו, והנה בעיון קל במעשה הזה, לא בנמשל, אלא במשל, הכל תמוה מאד, וכי ביקש ממנו עצה איך יפטר מכל הפשתן? הוא רצה להכניס לחנות, ולא שיתנו לו עצות איך לשרוף את כל הפשתן, וכי זו עצה זו. אבל לפי הנמשל מבינים היטב, כי בנמשל, כשעובר על האדם מה שעובר מכל פגעי העולם הזה ותחבולותיו שהוא נופל בכל פעם לעומק בור ודות, ואינו יודע מה לעשות עם כל הפשתן הזה וכו', היינו איך לחיות חיים קדושים בתוך טרדות ובלבולי עולם הזה, ומה העצה, מה אתה חושב כל כך הרבה, מה אתה עושה תכניות איך לשלב ולהכניס אביסל יודישקייט וכו', ברח אל הקדושה, אתה כבר תראה שהעולם הזה לא יבלבל בכלל, רק כל המניעות תשרפנה לגמרי, ולא יהיו לו שום בלבולים.
והיום בלמדי השיעור בחומש, למדתי הרש"י על הפסוק: "והבור רֵק אין בו מים" – מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. וחשבתי על דרך הפשט, באמת זה מרומז בפסוק עצמו בתכלית הפשיטות, כי זה נדיר שתיבה כמו ריק תהיה במקרא חסר יוד, ולכן אפשר לקרוא אותה כך – והבור – רַק אין בו מים, שרק מים אין בו, אבל דברים אחרים יש בו, ומה ניהו – נחשים ועקרבים. ועוד נראה לומר על דרך הרמז, כי אין מים אלא תורה, וכאשר אין מים באדם, היינו שלא לומד תורה, שורה בו הנחשים והעקרבים הוא ניהו נחש הקדמוני המפתה את הבריות וכו'. ועל דרך הדרוש יש לומר, כי אם היו רוצים להרגו, למה להם להטביעו במי בורות, היה להם לחנקו מיד, וזה שהדגיש הכתוב, והבור ריק אין בו מים, שלא רצו להרגו, רק להענישו שלא יוכל לצאת עד שיעבור עובר אורח ויוציאנו משם, אבל אם היו שם מים – היינו שמטביעים אותו, למה להם כל זאת וכו'. ועל דרך הסוד נראה לומר, שמים הם מדת החסד, והם רצו לרמז לו שדרכו שהלך אתם במדת הגבורה היא היפך מדת החסד, אין בו מים, שהוציא דבתם רעה וכו'. הרי לך הפסוק הזה מבואר יפה בפרד"ס, והוא רחום יכפר עון.
דע לך שיש לי געגועים גדולים על הלימוד ממש בפנים הספר הקדוש, ויהי רצון שנזכה לזה.
הרי כאלו דברי אוהבך מאד, ומתפלל בעדך תמיד
שלמה ברוך בלוי