מכתב עשרים ותשעה
בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר פנחס, י"ז תמוז תש"פ.
לכבוד האברך היקר והנעלה ר' … שיחיה.
היום מתחילים את ימי בין המצרים, ועליהם נאמר בספרים הקדושים, על הפסוק: "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (איכה א, ג), כל אלו שרוצים לרדוף אחר השם יתברך – אפשר להשיג השגות ההתקרבות בימי בין המצרים, שבהעלם הם ימים גבוהים ומרוממים מאד, אך הם נמצאים בעמק הבכא, וכמו שפרשו הצדיקים, רב לך שבת בעמק הבכא, רב לך שבת בעמק הבכא שהשבתות הקדושות של ימי בין המצרים הן שבתות גבוהות מאד. ואף על פי שכנראה מכתבי זה יגיע אליך לאחר שבעה עשר בתמוז, אעפ"כ כדאי שתשים לבך לכל מה שיכתב במכתב זה, כי הם דברים עיקריים גם לאחר יום התענית די"ז בתמוז. וזה החלי בעזרת השם יתברך.
הנה בימים אלו, עלינו להתעורר מאד לשוב אליו יתברך, כי הגאולה תלויה בתשובה, ולית פורקנא דא תליא אלא בתיובתא, ואף שכל אחד חושב בעצמו, מי אני ומה אני, אבל אין זו דרך חשיבה נכונה, כי מי יודע מי הוא ומה הוא, ומאין הוא נמשך, ומה כל תשובה ותשובה שיעשה – תגרום קירוב הגאולה, שבשביל יחיד ששב ועשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו, ומוהרנ"ת ז"ל פירש, שהיחיד הזה ששב הוא התשובה של מלך המשיח, שעושה תשובה בעבור כל נשמות ישראל. ורביז"ל הרי אמר, שבכל אחד יש מדה של משיח, והוא הוא היחיד ששב, שבשביל התשובה שלו ימחלו לכל העולם כולו, ועל כן צריך לעשות תשובה מחדש, לזכור את כל המעשים הנדרשים תיקון ולבכות עליהם הרבה בכי מאד, בפרט בעת תיקון חצות, שאז הוא הזמן לגלות ההעלמה הגדולה שיש על הנשמות שלנו, ואשריך אם תזכה לומר בכל לילה תיקון חצות.
רבנו ז"ל הזהיר מאד על תיקון חצות, וכך היו אנ"ש נוהגים בכל הדורות, ואף שעיקר הדיבור היה על קימת חצות, לשבר השינה, כדאיתא באריכות בתחילת הלקוטי הלכות, אעפ"כ, צריך שתדע, כי בענין רביז"ל אין שייך לעשות הלכות מדוייקות, ואף שאנו רוצים לעשות את כל עניני רביז"ל כפשוטם, בלי כחל ושרק, כי רביז"ל הוא צדיק הדור, שצריך לשמוע על כל אשר יאמר כהוא זה וכו', אבל דעת רביז"ל בכללותה, היא, שכל אחד צריך לעשות ולהשתדל לעשות כל מה שהוא יכול, ולא לומר, כיון שאיני יכול לעשות הדבר בשלימות – לא אעשה אותו כלל, ולכן צריך לראות בעצמו, אם יכול לקום בחצות, לעתים ולפרקים – זאת יעשה, ובשאר הזמנים, צריך להזהר בכל הזהירות שבעולם, שלא יעבור עליו לילה אחד מבלי שיאמר העשרה מזמורים של תיקון חצות, ובזמני קטנות יכול לומר רק המזמורים, ועוד פרק אחרון של מגילת איכה, זכור ה' מה היה לנו, שזהו עיקר התיקון חצות, וכשיהיו לו מוחין מיושבים, יזכה לשבת בישוב הדעת ולומר הקינות הקדושות, ולצעוק אז הרבה אליו יתברך על חורבן בית המקדש, ועל חורבן בית המוחין, ועל עיכוב הגאולה ועל העלמת אור הצדיק האמת וכו'.
ועל כן גם אתה, שאתה זכית לדעת מרביז"ל, אל תהיה בטלן כלל, ובכל לילה קודם שתישן, תרגיל את עצמך, בהרגל חזק ועצום עד מאד, לומר עשרה מזמורי תהלים אלו של תיקון חצות, ומה תפסיד בזה? ממה נפשך, אם עדיין לא הגיעה עת חצות, הרי אמרת עשרה מזמורים, וזהו רווח כשלעצמו, להשתפך בהשתפכות הנפש של דוד מלכא משיחא, וגם שיש פוסקים וצדיקים שהקדימו את הזמן, וברוב העתים יצא לך לומר את התיקון חצות בנקודת חצות ממש. וידוע הסיפור, שרביז"ל אמר לאחד: דיין חצות וועט זיין דריי אזייגער, מחמת שהיה אדם חלוש, אז היה קם, לפי הדרכת רביז"ל בשעה שלוש בלילה, והיה אומר תיקון חצות. ורואים מזה שיש בחינה של "דיין חצות", וכל ערום יעשה בדעת שלא להפסיד את התיקונים הנוראים האלו.
מוהרא"ש ז"ל היה מוסר נפשו להחדיר דבר זה בעולם, קודם כל באופן כללי, הדעת הזו, שכל דבר אפשר לעשות כל אחד כפי יכולתו, שזהו עיקר גדול בדרכי עבודת השם, שלא להתבלבל כלל מאי קיום הדבר בשלימות, וכתוצאה מכך להפסיד את כל הענין. ועצם ענין אמירת תיקון חצות, שצריך להזהר בה מאד מאד, ולא להחסיר אף לילה, ולומר את המזמורים הקדושים על עצמו, כמו "הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני", כמה צריך לבכות מעומק הלב על כך, שעבר עלינו מה שעבר, והנשמה שלנו מוכתמת מאד, מכל מיני חטאים, עונות ופשעים, עד אין קץ ואין תכלית, ורק השם יתברך יכול לכבס אותנו ולטהר אותנו, אלא שצריך לבקש הרבה ממנו יתברך, אשרי הזוכה לזה.
אני יודע שאתה אחי, חברי וידידי, חזק מאד בכל הענינים האלו, אבל יצא מאת ה' שזכינו לדבר על זה, אף שהיתה כוונתי לדבר על ענין י"ז בתמוז, וללמוד מכל הדברים שארעו אז, עצות לעבודת השם, ואולי מחר בע"ה אכתוב לך מענין זה, ובינתיים שמור הדברים היקרים האלו בלבך ובדעתך, שיהיו פרים ורבים לעבודת השם בשאר ענינים.
המאחל לך כל טוב, ותשובה שלימה לפניו יתברך וקירוב הגאולה שלימה
שלמה ברוך