מכתב שלושים וששה
בעזרת השם יתברך, ערב שבת קודש לסדר דברים, ג' אב, תש"פ.
לכבוד ידידי היקר, האברך החשוב… שיחי'.
בהמשך לשיחתנו היום, רציתי לחזור בפניך את עיקרי הדברים, שלדעתי העניה, הם שרשיים ויסודיים בכל מהלך הבנת היהדות הפשוטה, כי בלאו הכי, אין קולטים את עומק הדעת של ההלכה הפשוטה. רבנו ז"ל הקדוש והנורא צוה אותנו שלא נזוז מסעיף קטן בשולחן ערוך, ורבים חושבים, שכיון שרביז"ל גלה נוראות ונפלאות בסתרי תורה, אזי שלא יהיה מצב שמחמת פנימיות התורה ישכחו את התורה שבנגלה, ענה ואמר כנ"ל. לדעתי, זו ראייה צרה מאד של השיחה הזו. ואפשר לומר באופן אחר, שכל הגילויים הנפלאים של פנימיות התורה, נמצאים באמת בקיום כל סעיף קטן בשולחן ערוך, מבלי לזוז ממנו כמלוא נימה, ושזה כל תכלית האורות הגדולים של הבריאה, כאשר נבאר.
בהרבה מקומות נמשלו ישראל ואביהם שבשמים כחשוק הכוסף לחשוקתו, כלשון האור החיים הקדוש, וכן אנו אומרים בליל שבת: ישיש עליך אלוהיך כמשוש חתן על כלה. כי הקרבה הכי גדולה בעולם היא הקרבה שבין איש לאשה, והיא המשל לאורות העליונים למעלה, עין לא ראתה וכו', וכל הדברים שקורים בענין אירוסין ונישואין וכו', הם דרכי עבודת השם, וקרבת אלקים לי טוב, שכל האהבות שאין להן גבולות כלל, שאנו רואים בבחור החושק בכלתו, כך צריך להיות בתשוקה העצומה של יהודי לאביו שבשמים, הוא צריך לראות את כל חוקי היהדות כצעדים שעושה החתן לכלתו, בשיא האהבה, הדבקות וההשלמה בכל ההתמסרות, שלא חוסך עמל ויגיעה, ועושה זאת בשמחה עצומה בתכלית ההנאה ואין לו שום טרוניה כלל על זה.
חשוב בעצמך, דרכו של איש לחזר אחר אשה (קידושין ב' ע"א), בנוהג שבעולם (אצלנו זה לא כל כך, כי יש סדר וכו'), יכול גבר המחזר אחר אשה לנישואין, לעשות כל מיני טצדקי, ואף דברים מוזרים וזרים, ויכול לבזבז זמן יקר, ולהפסיד ימי עבודה שלמים, ובמקום זה הולך ומתרוצץ בכל מיני חנויות תכשיטים, ועומד שם שעות על גבי שעות לקנות דבר שישמח אותה, ויגביר האהבה ביניהם, ואין לו שום טענה שהוא סובל מזה, אלא זה הדבר הכי קסום לו בחיים, שהוא כבר אוחז במקום כזה, שיש לו למי לקנות, וכבר חושב מחשבות איך לעשות עוד ועוד, עד שתהיה השמחה והאהבה שלימה, ואין כאן המקום לפרט אלפי אלפים פרטים שיש בענין זה, בכמה וכמה מיני בחינות, אבל הצד השוה שבכולן הוא, שיש הסכמה והשלמה, מתוך שמחה עצומה לכל פרט ופרט של הטרחות הגדולות שטורח ומשקיע, בממון, ברצון ובטרחה, והכל מתוך שמחה וריצוי נפש, וזה דבר הברור וידוע לכולם, לכל מי שבקי בהנהגת העולם.
אצלנו יש ספר כזה, ששם כתובים כל העצות הטובות איך לחזר אחר אשה, שכינתא קדישתא, ולספר הזה קוראים שולחן ערוך, כל הלכה והלכה בשולחן ערוך היא חיבוק אלוק ממעל, הקב"ה מחבק אותנו באהבה, ומגלה לנו את הדרך לחיזור הזה אחריו, כל הלכות שבת, כל הלכות אורח חיים וכו', כולן הן דרכים סודיים איך לאהוב את השם יתברך יותר ויותר, כל דקדוק הלכה הוא חיבוק, ואם יש הלכה יותר מגבילה – הרי שהחיבוק יותר גדול, ולא לראות בה איזה כלא ובעיה הלכתית, אלא רצון יותר עז של הרצון העליון, כביכול, כמים הפנים לפנים, אהבה שלנו אליו, והאהבה שלו אלינו, בסוד ישמח ישראל בעושיו, וישמח ה' במעשיו, ששני הפסוקים הללו נמצאים בכל הלכה והלכה בשולחן ערוך, יהודי שמבין את זה, הוא מסתער על קיום דקדוק הלכה, כמו הגבר שאורב לארוסתו במשך ימים תחת שמש קופחת כדי להוציא ממנה עוד חיוך.
תכלית הדברים, שצריך לזכור את הנקודה הזו תמיד, שאין אנו מקיימים את ההלכות כי אנו מפחדים מהשולחן ערוך, אנו מקיימים את ההלכות כי אנו רוצים להדבק בהשם יתברך, ואנו לא זוכרים כיצד עושים זאת, אזי השולחן ערוך מזכיר לנו את העצות הללו, כמו שכתוב בזוהר הקדוש, שהתרי"ג מצוות הן תרי"ג עיטין, עצות, איך להתקרב ולהתדבק אליו יתברך, ואם כך הם הדברים, אזי הלכות השולחן ערוך הן רשימת הדברים שהחתן צריך לעשות כדי שהכלה תהיה מרוצה ממנו, ולעשות אותן באותה אהבה ענקית שיש במשוש חתן על כלה, שהוא הכי רחוק מסבל וטרוניה, והוא בתכלית השמחה והאהבה, ואם אין את הדבר הזה, אולי אפשר להליץ טוב, שאיך שלא יהיה – יצא ידי חובת ההלכה כדבעי, כי מה שעשה עשוי, אבל גיוואלד, כמה חוסר הבנה יש לאחד, שחושב שההלכה מגבילה אותו. קשר של אהבה מגביל? תשוקה נוראה להתאחדות יכולה להיות סבל? ואתה אחי וידידי, זכור את העיקר הזה כל ימי חייך, כי הוא יעשה אותך יהודי חדש. המאחל לך שבת שלום ומבורך, שתזכה לשבת של דבקות הבורא יתברך שמו, בשמחה גדולה ועצומה.
מנאי אוהבך כל הימים,