הקשר שלנו לתורת אמת
בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר חיי שרה, כד חשון, תשפ"ב.
לכבוד חברי היקר לי מאד … נרך יאיר ויזרח ויזריח.
יש את נפשי לחזק עמך דיבורים שכבר נדברנו, שהם נוגעים לעצם המהות של הנפש היהודית שלנו, ואל תחשוב חלילה שאני כאומר לך מוסר, כי באמת זה אף פעם לא הדיבור בינינו, ויותר דומה לשני חיילים הנמצאים בעיצומו של קרב עקוב מדם, שהמבוגר עם הצעיר מתייעצים איך לנצח את המלחמה ולשרוד, שכל דיבור שמביא "לתת עבודה" – יקר כמו יוקר החיים ממש.
כמו כן ויותר מכן בלוחמה הרוחנית, מלחמת החיים הנצחיים, שבכל רגע אנו נמצאים בנסיון אם לאבד הכל או להרוויח הכל, ואין שום אמצע כלל, אין פשרות ושמץ מהן, כאשר כבר נוכחת עד היום בחיים, שזה פשוט לא עובד, כי אין קדושה לחצאין… והסטרא אחרא הוא בעל תאווה גדול, אם נותנים לו קמצוץ – ער וויל שוין אלץ… לכן העבודה שלנו להשתוקק מאד להגיע לשלוות הנפש, שאכן נהיה שייכים לגמרי לצד הקדושה, לגמרי, לגמרי, לגמרי, אלא שצריך לזכור שהסטרא אחרא לא מבין רמזים, והוא בא כל יום וכל שעה להזכיר את עצמו, כמו נודניק, שאף שאומרים לא אלף פעמים לא, הוא מנסה שוב, ויש לו גם כח להלביש את עצמו בכל מיני לבושין, שלא יקלוט האדם שזהו אותה גברת בשינוי אדרת, ענני בוקר ללא שום תוצאות, וכל אחד זוכר מה שעשה לו עמלק, שגובה מחיר יקר, אך לא מותיר תמורה אמיתית.
עצה אחת יקרה ומתוקה נתן לנו השם יתברך, והיא לימוד התורה הקדושה, ולא משנה מה שלומדים, כל דיבור שהוא דבר הוי"ה – הוא נשיקת פיו יתברך, כביכול, בבחינת משכני אחריך נרוצה על ידי ישקני מנשיקות פיו כי טובים דודיך מיין. והנה יין מרמז על כלל התשוקות של העולם הזה, שכדברי המהר"ל הן משולות ליין, כי כמו יין קצת הוא נצרך, עוד קצת, נו… הרבה – הלך הילד…., כך בדיוק משולות התשוקות והתאוות של העולם, שנבראו למען השם יתברך, להיות האדם מקושר עם השם בתוך היותו בעולם, אבל 'דודייך' – זו אהבת התענוגים, כשאוהבים בכל המהות את היין, היינו את השקיעה המוחלטת בהבלי העולם, זה נראה מפתה וקורץ, אבל זה דמיון רע ואוייב..ואחייב… אומר החכם מכל אדם, כי טובים דודייך- הנשיקה של השכינה הקדושה טובה יותר מנשיקת היין, שתחילתה מתוקה מאד, וסופה מרה מכל מיני מרירות שבעולם…
לכן הקשר שלנו לתורת אמת צריך שתהיה קשר מהותי, לא קשר רפוי, אלא תשוקה נוראה לטוב הנפלא שהתורה מביאה, ותראה בעיניך כמה אמיתיות מילות הפסוק – פקודי ה' ישרים משמחי לב, שאפילו שלומדים קצת, או טיפה מן הים החכמה הגדול והנורא של נשיקת פיו יתברך, טועמים טעם ערב מאד והנפש שמחה ומלאה סיפוק…
אלא שצריך להזהר שלא יהיו הדברים האלו ארעי… כי ארעי הוא סוד הסטרא אחרא של רגעיות… שעל כן רג"ע ראשי תיבות, ר'אשית ג'וים ע'מלק..עמלק… שהם מוכנים לתת עצם לנפש האלוהית, כדי שיחשוב שהוא בצד הקדושה, אבל גילו בזוהר הקדוש שהקדושה היא בסוד קביעות, ולא רק קביעות עתים לתורה, אלא קודם כל קביעות המח, שנדע שזה תפקידי מה שעלי לאסוף בהאי עלמא כדי שנשמתי תבוא מוכנה לעת התכלית, וראשית מחשבת האדם, אמצעותה וסופה בבחינת "כל מעיני בך"… וכל מה שמסביב, גם עינוגי החיים שלי וריגושיהם, יהיו למען שאהיה שמח ומרוצה וכשיר לחטוף עוד ועוד טוב בעולמו של הקב"ה, ותדע, שאם נזכה לחיות חיים כאלו, פשוט נהיה שמחים, כי היא לא מונעת את שמחת החיים, התורה, כי אם להיפגש, וכל הטובות וההנאות שיש בעולם מקבלים טובת הנאה מזה, כמו שאנו רואים בחוש שכשהכרס מלאה בדפים גמרא, בדיבורי תפילה ואמונה, יש חשק לחיות ממש… ויש הרבה לדבר מזה, אבל אתה מבין…
ככלל החומר שלנו מסתיר על צד הרוב את האמת הזו, לכן צריך לשפוך את הלב לפני ידיד נפש אב הרחמן, אנא, אני יודע שזה כך, לא תמיד מרגיש את זה, והערב נא ה' אלוקינו, שזה השיר של נפשות הכשרים שבוקעת מעומק הלב שהשם יתן לנו מתנה שנזכה לחוש בחוש ממש את עריבות נעימות ידידות נועם זיו ואור התורה הקדושה שהיא משיבת נפש ממש…
אוהב אותך בכל לבי
שלמה ברוך בן רבקה