מאי חנוכה? אור של אמת
מוצאי שבת חנוכה תשפ"א
אנשים נוטים לראות באור רק משהו שמגרש חושך, כי חשוך להם בלב, אז הם רואים רק אור יחסי, אור שתיכף ידעך, כשאנו מדברים על אור של נר חנוכה, אנו לא מדברים על אור יחסי, אנו מדברים על אור עצמי, אמיתי, שמאיר בצד השמח של החיים, לא בצד המנחם והמתרפק ברחמים עצמיים, אור שהוא מאיר בעצם היותו אור, זה דבר נדיר וכמעט בלתי מבוקש באנושות המבולבלת, שאוהבת לטעום רק דברים זמניים, הכל מזוייף ותעשייתי, לא את האמת האותנטית, ואנו מדברים על אמיתות רבות שבלב, שהם נרות מאירים, תמרורים מזהירים בדרך הלא זהירה שלנו, משהו תומך כשאנו ניפול, אור שאינו יחסי – מאיר תמיד, אור יחסי הוא אור שמתגושש עם איזה חושך, אתה יכול להניח נר חנוכה באפילה שבחוץ, אבל אתה לא מרגיש שהיא מאירה אפילה, אלא מבטלת אותה בעצם היותה, אור שבא מהמקום האמיתי לא מתחשב כל כך בנוכחות של מוטיבים חשוכים, הוא יותר עסוק בהארה מאשר בהתגוששות עם חושך, האור של חנוכה הוא כזה. הוא נשאר נצחי, ויהודים פשוטים שלא הרגישו הארת נס בעצמם היו אומרים שעשה ניסים לאבותינו, כי האם מוארים בעצם, גם כאשר כלפי המציאות הם תחת מגף של רמיסה נוראית, והנס מהם והלאה, אבל הם רואים את הנס, חיים לפיהו, ומאירים את החיים לפי האור הזה, כי גם אם האור הזה הוא נוגד את החושך, ויותר נעים איתו מאשר עם החושך, אבל עדיין גם כשהוא לא בתפקיד הוא אור, כי אין מודדים אותו רק כלפי האנרגיות שהוא מפיץ, אלא יותר מהדינאמיקה שמתחוללת סביבו, האור של הקודש הוא אור כזה, הוא לא מאיר בהפתעה גמורה, הוא מחנך אותך להתרגל לאור שלו, הוא מביא קצת אור לתוך החושך שלך, ואחר כך החושך כבר מסכים לעוד נר נוסף, לאיזו הארה מתרחבת, שאינה שוקטת על שמריה, המאירה גם את צללי התהיות שלנו, והמחברת אותנו מתוך עולמות קוטביים ומתנגשים, אור זה דבר קדוש, ודבר קדוש הוא נצחי, מכאן הנצחיות של נר חנוכה, המחבר ניסים שנעשו לאבותינו עם הניסים שנעשים לנו בזמן הזה, הבלתי ניסי לכאורה, ושם מאיר אור הנס ביותר, איזה חיבור מדהים! כיום גם היווניות מדליקה נר חנוכה, מלחמה לה' ביוון, אך מי יכול להכריע מה זה נצחון? האם התלמוד הנלמד בכמות אדירה כזו, או הציניות שמופנית כלפיו? אנחנו שואבים את התשובה שלנו מהאור, הדת שלנו היא אור, אנחנו מהות של אור, אנו רוצים אור, אנו לא חיים בשום חושך, לכן אנו נלמד ונקבל את הכל מתוך מסגרת של אור, המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים. וכשהאור מאיר בלבנו, אנו יודעים שנצחנו את מלכות יון, את התדר של החושך שבלב, לחיים, לחיים.